קיבלו חיזוק

גם לעולם, כמו בישראל, נמאס מהתחמקויות המס של התאגידים

האם סוף השבוע שחלף הביא איתו בשורה מרעננת לשווקים? לפי ההצהרות שנעלו את ועידת שרי האוצר של מדינות ה-G-20, נראה שכן. בשנים האחרונות נדמה היה כי הבעיה המרכזית של ועידות ראשי המדינות ושרי האוצר שלהן הייתה העדר קונצנזוס. לא מעט החלטות שהיו מחויבות המציאות נתקלו בווטו של מדינה זו או אחרת (בדרך-כלל ארה"ב, בריטניה וגרמניה), ובסופו של דבר הסתכמו מפגשים אלה בטקס המסורתי של צילום מחזור והרמת כוסית.

הפעם, כך נראה, זכו שתי החלטות חשובות לקונצנזוס מקיר לקיר. האחת - על מנת שהכלכלה העולמית תתאושש מהמיתון ותחזור לפסי צמיחה יש להתמקד בעידוד הצמיחה ולהפסיק לחשוב על תוכניות צנע, צמצומים והחוב הלאומי.

השנייה - תוכנית רצינית למלחמה בתאגידי הענק המתחמקים מתשלומי מסים. גם אספקת "הסמים" הסדירה של ברננקי לשווקים זכתה לביקורת נוקבת מפיו של מזכ"ל ה-OECD אנחל גוריה (הוא היה קצת יותר עדין ממני וכינה אותם סטרואידים) שדרש להפסיקה, אולם לדברים אלה ארה"ב לא העניקה גיבוי מן הסתם. לפיכך נתמקד בזווית הישראלית של שתי ההחלטות שכן התקבלו.

שר האוצר שלנו יאיר לפיד לא הוזמן לוועידה. ישראל איננה חברה ב-G-20, וזאת למרות שהשקל הוא המטבע החזק בעולם. אולם את ההחלטה החשובה ואת משפט המפתח "צמיחה יותר חשובה מצמצום החוב", הוא חייב לשנן פעם אחר פעם לנעריו במשרד האוצר.

לקח לחברים באירופה הרבה זמן להבין שצמצומים לא יכולים לשפר את מצב האבטלה בקרב הצעירים ולהקטין את התסיסה החברתית שמאיימת כחומר נפץ על אחידות גוש האירו. אמנם בישראל מצבנו נכון להיום עדיין הרבה יותר טוב, אולם גישת האוצר עלולה לצמצם את הפערים בינינו לבין אירופה ולא במובן החיובי.

הצמיחה בישראל בנסיגה, וההכנסות ממסים קטנות. על המשבר באירופה אין לנו שליטה, אולם על שער המטבע בהחלט יש, אם רק נרצה. יש לשער המטבע קורלציה חזקה מאד לצמיחה, לאבטלה ולהכנסות ממסים. פעמים רבות שמענו באוצר את המשפט" "מה אתם רוצים? שקל חזק מקטין את החוב החיצוני של מדינת ישראל". זו ראייה צרה מאד ושגויה.

אם חשובה לנו הצמיחה, אסור לנו להסתמך על גז ונפט. על נערי האוצר לצאת מהתפיסה הרואה את החוב הלאומי כיעד ראשון במעלה ולהתחיל לחשוב על טובת כלל המשק. צריך להיות עיוור כדי לחשוב שגל ההימורים על השקל הישראלי נגרם עקב עוצמתה של הכלכלה.

פעילותן של קרנות הגידור, הבנקים להשקעות ולאחרונה גם פלטפורמות המסחר המקומיות מזיקה לכלכלת ישראל. שקל חזק פוגע בצמיחה, פוגע בתעסוקה ופוגע בהכנסות ממסים.

על האוצר לבטל מיידית את הפטור ממס שיש לזרים על מכשירים שקליים ארוכי-טווח, כפי שהמליץ להם לעשות נגיד בנק ישראל הפורש סטנלי פישר, עליהם לדאוג לשינוי החוק המחייב תשלום מס בשקלים ולאפשר תשלום במט"ח במקרים כגון ישקר, וויז ורבים אחרים. עליהם לפעול להמרת החוב הדולרי של מדינת ישראל לחוב שקלי ואם כל אלה לא יספיקו יש להטיל מס על עסקאות פיננסיות.

ולהחלטה השנייה שבאה, איך לא, בתזמון מדהים. אחרי שעו"ד פנחס רובין הזהיר אותנו כי טבע תעביר את פעילותה לחו"ל, התמלאתי מורא ופחד. מעניין איך בכל פעם שהמדינה רוצה לעשות סוף-סוף קצת צדק חברתי וזה נעשה על חשבון טייקון או תאגיד ענק, צץ אחד מבכירי עורכי הדין בישראל ומזהיר את כולנו מפני ההשלכות - האמת שזה כבר נמאס ומתחיל להיות פאתטי.

אז מקבלי ההחלטות במדינת ישראל שפוחדים בדרך-כלל פחד מוות מלגעת בתאגידי הענק קיבלו בסוף השבוע זריקת עידוד מחבריהם בוועידת ה-G-20. לעולם נמאס מהתחמקויות המס של תאגידי הענק. קברניטי הכלכלה, או לפחות חלק מהם שעיניהם בראשם, יודעים לעשות אחד ועוד אחד ומבינים שיש כאן פצצה חברתית מתקתקת.

אפל, גוגל, יאהו או טבע, צ'ק פוינט וישקר - אין כל הבדל. אם בעולם ישכילו לסתום את פרצות המס ולשים קץ לאומנות הוירטואוזית של ההתחמקות מתשלומו, יעקרו מתוכן את האיום העיקרי של התאגידים - 'אם לא תתנו, נלך למקום אחר'.

ממשלת ישראל קיבלה בסוף השבוע גיבוי מלא להחלטתה להילחם בתופעת אי-תשלום המס והפטורים לתאגידי הענק. אם החוק יהיה שווה בכל מדינה נאורה, נראה את חברות הענק בורחות לייצר בצפון קוריאה או ונצואלה. בהצלחה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988