חרדים, ערבים והומואים לא מתלוננים על אפליה בעבודה

בשבוע שעבר פורסמו הנתונים החצי שנתיים של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, הפועלת למיגור האפליה והטמעת ערכי שוויון בשוק העבודה. מהנתונים עולה, כי נמשך הגידול במספר התלונות המגיעות לנציבות, המראה כי המודעות של עובדים לזכויותיהם ממשיכה לעלות. מנתונים אלו עולה, כי במחצית הראשונה של 2013 חלה עלייה של 15.5% במספר הפניות לנציבות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

לצד נתונים משמחים אלו, נראה כי עדיין קיימות אוכלוסיות שאינן רואות בנציבות גוף שיכול לסייע להן, למרות שהן סובלות מאפליה מתמשכת - הערבים, החרדים ואוכלוסיית הלהט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים).

מפילוח הנתונים ניתן לראות כי מספר הפניות הרב ביותר עסק באפליה על רקע הריון (33%), גיל (8%) והורות (7%). שיעור התלונות על אפליה על רקע לאום עמד על 3% בלבד, שיעור הפניות על רקע דת על 4%, ופניות על רקע נטייה מינית כלל לא הגיעו לנציבות.

בבדיקה לאחור, עולה כי מאז הקמתה של הנציבות, ב-2008, הגיעו פניות בודדות על אפליה על רקע נטייה מינית והן מהוות 0.17% מכלל הפניות. באגודה לשמירת זכויות הפרט למען הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל, מכירים מציאות אחרת. גיל פישהוף, רכז קו הקשב, התמיכה והמידע של האגודה "יש עם מי לדבר" (03-6205591), מציין כי בשנה האחרונה 9% מכלל הפניות שהגיעו לקו הקשב ולמרכז ניר כץ למאבק בלהט"בפוביה ופשעי שנאה - היו בנושאי אפליה בעבודה.

לדברי פישהוף, סך כל הפניות בשנה החולפת הסתכם ב-1,000. לדבריו, ב-5 השנים האחרונות, שבהן נעשה מעקב אחרי הפניות, מספר התלונות בנושא אפליה בעבודה ושיעורן מכלל הפניות - נשאר יציב. פישהוף מעריך כי רבים לא פונים לנציבות מכיוון שהם לא מאמינים שיקבלו באמת סיוע. "נפגעים שעברו פיטורים או התעללות על רקע נטייה מינית גם ככה מרגישים מוחלשים, ולכן גם אינם מאמינים שיקבלו סיוע מגוף רשמי".

פישהוף מציין כי הפניות לאגודה בנושא אפליה בעבודה נחלקות לשתי קטגוריות. "חלק מהפניות הן על רקע אווירה עוינת במקום העבודה הקשורה לנטייה המינית של הפונה. לאווירה כזו יש הרבה פעמים השפעה ישירה על ההחלטה של אדם לעזוב את מקום העבודה. הפניות מהסוג האחר הן על רקע של פיטורים, העדר קידום או אפליה ישירה. נתקלנו כבר בפניות של עובדים שיצאו מהארון ונאמר להם באופן מפורש 'אולי כדאי שלא תעבדו כאן יותר'".

- מה הנציבות צריכה לעשות כדי להגיע לאוכלוסייה הלהט"בית?

"אני יודע שבימים אלו מתחיל מחקר בשיתוף של האגודה ושל הנציבות על אפליית האוכלוסייה הלהט"בית - וזה כבר צעד חיובי. בנוסף, הנציבות חייבת להבין שזו בעיה מרכזית שעימה האוכלוסייה הלהט"בית מתמודדת, ואם יש פניית חסר בהקשר זה - סימן שיש בעיה, לכן צריך אולי לשקול לעשות קמפיין מיוחד שיעודד פנייה, ולחשוב על דרכים להפוך אותה לכתובת לאוכלוסייה הלהט"בית".

כאמור, לא רק האוכלוסייה הלהט"בית ממעטת לפנות לנציבות. גם כאשר בוחנים את שיעור הפניות על רקע לאום ודת המצב אינו מזהיר, למרות העלייה שנרשמת בפניות על רקעים אלו. בנציבות מציינים כי תלונות על אפליה על רקע דת כוללות לא רק פנייה של עובדים ערבים או חרדים אלא גם פניות של עובדים דתיים, שעניינן אפליה מחמת דת על רקע חוסר יכולת לעבוד בשבת או על רקע מגבלות אחרות שחלות על עובדים המשתייכים לזרם הדתי לאומי.

מחקר מדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לאחרונה, אותו הובילה עו"ד טליה שטיינר, בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר, התמודד עם סוגית הפער בין אפליית ערבים בשוק העבודה לשימוש המועט שהם עושים בחוק ובמנגנונים שונים נוספים שמטרתם להילחם באפליה זו, ביניהם הנציבות.

"רצינו לבדוק איך ייתכן שיש בחוק, כבר למעלה מ-20 שנה, איסור על אפליה על רקע עילות שונות אבל כמעט לא הוגשו תביעות בנושא אפליה על רקע לאום. רצינו להבין את הפער בין נשים שמניעות את החוק לבין אוכלוסייה הערבית. ב-20 השנה האחרונות יש לא מעט תביעות של נשים על רקע אפליה ורק 4 תביעות של ערבים בנושא", אומרת שטיינר.

"מערכת המשפט הישראלית לא מספקת פתרון. היא מספקת מנגנון שאוכלוסיות מסוימות לא משתמשות בו, בגלל חסמים שונים. הנציבות נתפסה כנקודת אור שהולכת לחולל שינוי בהיבט הזה. המחקר שעשינו בא לשאול האם הנציבות הביאה לשינוי הרצוי. כשמסתכלים על הנתונים רואים שהיא ממשיכה לשקף את הכשל שהיה לפני הקמתה - אותן אוכלוסיות שלא הגישו קודם תביעות קודם לא פונות לנציבות גם עכשיו".

- מה מונע מערבים להניע את החוק ואת הנציבות לטובתם?

"ערבים מופלים בעיקר בעת הקבלה לעבודה. נשים מופלות בקידום, בשכר, והן מפוטרות על רקע הריון. מבחינת היכולת להוכיח אפליה, הכי קשה להוכיח בשלב הקבלה. הסיבה השנייה היא חוסר אמון במערכת, חוסר נגישות למערכת, חסמים כספיים וחסמים של זמן. בנוסף, במובנים מסוימים, האוכלוסייה הערבית הפנימה את האפליה ולא קוראת נגדה תיגר. הם, למשל, מראש לא ניגשים למכרזים מסוימים כי הם חשובים שלא יתקבלו".

- מה יכולה הנציבות לעשות כדי לשפר את עבודתה?

"אנחנו חושבים שלמרות הכשלים הנציבות חיונית. הנציבות צריכה לא לחכות לתביעות, אלא לחפש באופן אקטיבי עילות לתביעות. נציבויות ברחבי העולם שהפעילות שלהן אפקטיבית עובדות גם באופן אקטיבי מול מעסיקים על ידי פעולות של חינוך הדרכה. התקציב של הנציבות בישראלית דל, בפועל אין לה כיום את המשאבים לעשות את השינוי הדרוש. יש לה רק 7 אנשי צוות וכולם משפטנים. באירלנד, למשל, יש 150 אנשים צוות מתחומים שונים. עוד בעיה היא שהנציבות הישראלית מוגבלת מול השירות הציבורי. היא כפופה ליועמ"ש לא יכולה להגיש תביעות נגד משרדים ממשלתיים. יש לה פוטנציאל, אבל בתנאים הנוכחיים השינוי לא יקרה".

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה בפועל, עו"ד אינה דוד סולטנוביץ', מכירה את הביקורת. "האפליה של ערבים, חרדים ולהט"בים גדולה יותר ממה שבא לידי ביטוי בנתונים שלנו" היא מודה. "בהקשר של האוכלוסייה הערבית, אני לא יודעת אם זה שאנחנו גוף ממשלתי זה הבעיה. ייתכן שקשה להם לעמוד על זכויותיהם, והם פשוט מודים שיש להם עבודה. לגבי האוכלוסייה הלהט"בית, יכול להיות שאנשים לא יצאו מהארון במקום העבודה ולכן הם לא נחשפים לאפליה על רקע זה.

"אנחנו חושבים כל הזמן איך ניתן להגיע לאוכלוסיות האלו. יש לנו קשר עם עמותות שונות הפועלות בקרב קהלים אלו, ואנחנו עושים מאמצים להנגיש את עצמנו באמצעים שונים. למשל, התחלנו להעביר הרצאות בערבית והרצאות מיוחדות לאוכלוסיה החרדית. במקביל להנגשה של המידע, אנחנו עובדים מול מעסיקים - גם בפן האכיפתי אבל גם על-ידי תוכניות שונות להטמעת שוויון.

"הנציבות היא גוף צעיר יחסית, אשר פעילותו החלה רק לפני שנים ספורות. כל תוספת, הן בכוח אדם והן בתקציב, היתה מסייעת בהגדלת החשיפה לפעילותו בקרב קהלים שונים, אך דבר זה נכון לגבי גופים רבים. החשיפה לפעילות הנציבות עולה באופן משמעותי מדי שנה, והיא מצליחה להגיע לקבוצות וקהלים חדשים, לצד חיזוק המודעות אליה והפניה אליה מקרב קהלים ותיקים".

 לא מתלוננים