העולם השלישי בארה"ב: עבודות חלקיות נהפכו לנורמה החדשה

שיעור האבטלה ירד ל-7.6%, אבל אמריקה נעשית לאומה של עובדים חלקיים או עובדי קבלן במשרה מלאה ■ "יותר ויותר חברות משתמשות במודלים עסקיים שמנסים לשנות את היחסים המסורתיים בין עובד למעביד"

המיתון הגדול שהכתים את שנתו הרביעית של ברק אובמה בבית הלבן הולך ומתפוגג. שיעור האבטלה הנוכחי ירד ל-7.6% ומדד דאו ג'ונס מתחיל לפזול לרף 16 אלף הנקודות. ובכל זאת, חדווה לאומית אין. אם בוול סטריט חשים קורת רוח, במיין סטריט יש הרבה מורת רוח. מספר המובטלים אולי קטן, אבל אמריקה הולכת ונעשית אומה של עובדים חלקיים, או של עובדים זמניים (עובדי חברות כח אדם) במשרה מלאה.

"דיסטופיה (ההיפוך הגמור של אוטופיה) נעשתה המצב הנורמלי בארה"ב", מקוננת מסה באתר "דיילי ביסט" / "ניוזוויק". על פי המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה של התעסוקה, מספר העובדים החלקיים בכפיה (כלומר אלה שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה) עלה ביוני ב-322 אלף לרמה של 8.2 מיליון, ומספר העובדים הזמניים, שנשלחים ע"י קבלן, זינק ל-2.68 מיליון, שיא בארה"ב.

מחבר המסה, לויד גרין, מתאר את המציאות החדשה בארה"ב כ"ברזיליפיקציה", מונח שטבע הסופר הקנדי דאגלס קופלנד בספרו "דור X", מ-1991, ושמשמעותו היא פער הולך ומתרחב בין עשירים לעניים והיעלמותו של מעמד הביניים. (קופלנד טבע גם את המונח "מק-ג'וב" לתיאור עבודות חסרות תוחלת במסעדות מזון מהיר, כמקדולנד).

אתר התחקירים העיתונאיים פרו-פאבליקה, ארגון שלא למטרות רווח, כתב באחרונה, כי "עבודה חלקית נהפכה לעמוד התווך של הכלכלה הלאומית". בערים ברחבי ארה"ב, ניצבים עובדים בקרנות רחוב, מסתדרים בתורים בסימטאות או ממתינים במקומות אחרים להסעות למחסנים ובתי אריזה הרחק ממרכז העיר, כותב מייקל קראבל בפרו-פאבליקה. לפעמים הרכבים המסחריים שבהם מוסעים העובדים הזמניים כל כך צפופים, עד שהנוסעים נאלצים לכרוע על תבות של בקבוקי חלב, לשבת על ברכי נוסעים אחרים או אפילו לשכב על רצפת הרכב, כשרגלי נוסעים אחרים מונחות על גופם.

אנחנו נמצאים לא במקסיקו, גווטמאלה או הונדוראס, אלא בשיקאגו, בבוסטון או בערים גדולות בניו-ג'רזי, מציין התחקירן. העובדים האלה אינם עובדי יום מזדמנים שמחפשים מעסיק מזדמן לעבודה אקראית. אלה שכירי סוכנויות כח אדם שמספקות עובדים זולים לשורה ארוכה של רבות מהחברות הגדולות בארה"ב: וול-מארט, מייסיס, נייקי, או פריטו-ליי, יצרנית החטיפים.

הם אלה שמכינים את הפיצות הקפואות שקונים בסופר, ממחזרים בקבוקי פלסטיק מהאשפה, חותכים ירקות או מנקים דגים מיובאים. הם פורקים את הביגוד והצעצועים שמגיעים מחו"ל ומניחים אותם מדפי החנויות. הם חשובים לכלכלה הגלובלית לא פחות מפועלי הביגוד בבנגלה-דש.רבים מעובדים אלה מקבלים שכר מינימום, שוכרים חדרים בבתים מוזנחים, אוכלים שעועית ותפוחי-אדמה, משלימים ארוחות במוסדות סעד ואת שירותי הבריאות שלהם מממנים משלמי המיסים.

ברחבי ארה"ב צצו "עיירות של עובדים זמניים" (temp towns). בדרך כלל מדובר בשכונות צפופות של היספאנים, שבהן יש משרדים של סוכנויות תעסוקה על כל צעד ושעל. במקומות מסוימים, מחפשי עבודה לבנים או שחורים, בעלי כישורים מקצועיים מתאימים, שמבקשים לעבוד במפעלים, מופנים אוטומטית לסוכנות לחברות כח אדם. אחד מכל עשרה עובדים בארה"ב מצא עודה באמצעות סוכנות תעסוקה.

כמה סוכנויות של עובדים זמניים, כמנפאואר או אדקו (Adecco), נמנות עתה עם המעסיקים הגדולים ביותר בארה"ב. לפי אחד מהדירוגים, קלי סרוויסס, חברת כוח אדם, היא המעסיקה השניה בגודלה בארה"ב, אחרי וול-מארט.
"מספר הולך וגדל של חברות משתמשות במודלים עסקיים שמנסים לשנות את אופי יחסי עובד - מעביד, או לטשטש את אופיים", אמרה, בראיון לפרו-פאבליקה מרי בת מאקסוול, פקידה בכירה במשרד העבודה האמריקני. "בעוד שזו בהחלט אינה תופעה חדשה, היא הולכת ומתעצמת במהירות. ב-10 עד 15 השנים האחרונות, מצאו עצמם עובדים רבים יותר מועברים ממצב של תעסוקה קבועה למצב של עובדים זמניים, וזה הופך אותם פגיעים יותר".

מבחינת המעסיקים, שיטת העובדים הזמניים יוצרת חומת הגנה מפני תביעות עובדים לפיצויים, פוטרת את החברות מתשלום מיסי אבטלה, מסכלת מאמצים של איגודים מקצועיים לארגן את העובדים ומשחררת את החברות מהחובה לבדוק האם עובדיהן הם אזרחים אמריקניים. חברת כוח האדם עושה זאת בשבילן.
מבחינת העובדים זמניים, המערכת זו חושפת אותם לפציעות רבות יותר במהלך העבודה (לפי נתונים פדרליים). הם אינם מקבלים שכר על המתנות ארוכות להסעה לעבודה ומעל הכל, הם צריכים לשלם עמלות לחברות כוח האדם ואלה מורידות את שכרם מתחת לרף שכר המינימום.

העליה במספר עובדי הצווארון הכחול שנאלצים לעבוד באמצעות חברות כח אדם מסייעת להסביר את אחד מההיבטים המטרידים ביותר של הצמיחה הכלכלית האנמית אחרי המיתון הכלכלי הגדול, אומר פרו-פאבליקה. למרות העליות בוול סטריט והמשך הצמיחה, מובטלים רבים שחוזרים למעגל העבודה נאלצים לעשות זאת באמצעות חברות כח אדם או שהם נאלצים להסתפק בעבודות חלקיות. מגמה זו מחדדת עוד יותר את אי שוויוון בהכנסות: שכרם של בעלי הכנסות בינוניות או נמוכות קופא על שמריו או אפילו מצטמק, בעוד שהכנסות המאיונים העליונים צומחות בעשרות אחוזים. בממוצע, שכרם של ובדים זמניים קטן ב-25% מזה של עובדים קבועים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988