שוות עוד כמה ביקורים בדיוטי-פרי

מה אפשר ללמוד על מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי חיפה אחרי טבילת האש האירופית הראשונית שלהן

1. מתנצל מראש על פיזור האופוריה: מכבי ת"א נראית יופי, אולי יותר טוב מהעונה שעברה, אבל ככה היא לא תעבור את באזל, אלא אם כן לפאולו סוזה יש במגירה תכנית ב', ליום שבו מכבי תפגוש קבוצה טובה ממנה ותיאלץ לרדת לעמדת מגננה. בכל הקשור לפיצוח קבוצות בינוניות וחלשות, גיור היתה יריבת אימון מצוינת, ועדיין מכבי כבשה מולה ארבעה שערים מתוך כמה עשרות התקפות עם פוטנציאל כיבוש.

מכבי הבהירה לגיור מהרגע הראשון בהונגריה ועד כמעט לסוף המשחק בבלומפילד, שסוגיית הליבה ביניהן לא תיסוב על המילה "למה" אלא על המילה "כמה". ההפרש מטעה, מכבי היתה גדולה בכמה מספרים על יריבתה. זה נובע מדרך. מכבי של סוזה לא מתחשבת בכלל ביריבתה: תוקפת את הכדור כשהיא מתגוננת, תוקפת עם הרבה שחקנים ובועטת הרבה לשער, גם ממצבים לא איכותיים. לפי המשחקים מול גיור (והם לא מדד, זו יריבה אחת, שגם היא לא ברמת הקושי של ליגת העל) קשה יהיה לראות את מכבי מניעה לרוחב כמו בסגנון הקטאלוני שאפיין אותה אשתקד. הפעם היא משחקת מהר, ולעומק, ומשתמש בכלים מהירים מאוד כדי ליצור יתרון מספרי בכל קטע של המגרש.

אז למה זה נגמר נמוך יחסית בסיכום שני המשחקים? כי למכבי אחרי הקיץ הזה אין סקורר טבעי, אחד כזה שהרחבה היא סביבתו הטבעית. ברק יצחקי הוא שחקן שלם טוב מאלירן עטר, אבל כובש פחות ממנו. לעטר ויצחקי יש כמעט את אותה כמות משחקים בליגת העל, ועטר כבש 15 שערים יותר. טל בן חיים רחוק מלספק את המספרים שהפוטנציאל ברוברטו קולאוטי סיפק. ההבדל בינו לבן חיים עצום (58 שערים מול 34).

בשאר המקומות מכבי כמעט ולא השתנתה. עומרי אלטמן חמוד, אבל בגיל 19 לא מובילים קבוצה אלופה לאליפות שנייה, כך שמכבי עדיין תצטרך את דור מיכה. הכיסוי ומשחק המעבר של אלברמן נותנים לראדי וזהבי אפשרות להיות חלק משמעותי בהתקפה, אפילו בקו הקדמי. עובדה שסוזה נתן לזהבי לשחק כחלוץ מטרה בסוף המשחק. השוער קולינאס הוא לא אניימה: לא במשחק הרגל ולא בקבלת ההחלטות.

2. ובניגוד למכבי ת"א, הפועל ת"א הראתה הרבה בלאגן (ב-1-4 שלה על ברואה בשבוע שעבר) אבל ניצול מצבים פנטסטי. ככה זה שבחוד ההתקפה שלך משחק סקורר אמיתי כמו עומר דמארי ובקו השני מגיע איתי שכטר שהמהירות שלו תציב אותו ברוב המשחקים בליגת העל לפני קו ההגנה, ומול שוער הוא לא נוטה להתבלבל. עד כאן החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות שעד למחזור ה-13, כנראה בלי גביע הטוטו, הפועל לא תוכל לדעת אם תקופת הנבצרות הזמנית שלה במשחקי הדרבי מהעונה שעברה, הסתיימה. מה שבטוח, בקבוצות של רן בן שמעון אתה רואה שיפור הדרגתי.

מכבי חיפה, לעומת שתי התל אביביות, פגשה יריבה, למרות שהיא מאזרבייג'אן. ההזדקקות שלה לשני שערים בלתי ניתנים לעצירה, יכולה להדאיג את אריק בנאדו. חיפה לא הצליחה ליצור פער שנובע ממשחק כדורגל, ולמרות ההגרלה הנוחה בשלב הבא, כדי להגיע לבתים של הליגה האירופית וכדי לקרוא תיגר אמיתי על האליפות, היא תצטרך יותר מחוזה תלת שנתי ליניב קטן. חיפה, עושה רושם, לא משתלבת במסלול המירוצים שבו נוהגים מכבי ת"א ודודו דהאן, ולכן השחקנים הטובים באמת לא מגיעים אליה. ועדיין, חיפה קבוצה מאוד איכותית.

3. מכבי ת"א, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", שברה את שיא מכירת המנויים בכל הזמנים. בהפועל ת"א מצפים ל-12 אלף צופים למנת הפתיחה הביתית מחר. בלומפילד הנפלא, שהולך ומתכווץ אחרי כל שיפוץ, ועטוף עכשיו בשערים אלקטרונים שמקשים על האזרח הטכנופוב הממוצע - הופך לסיוט. בירושלים הרחיבו, בחיפה בונים חללית זהובה, ורק במטרופולין הגועש מתכננים פארק על נתיבי איילון, אבל אצטדיון שיספיק לרנסנס שעובר הכדורגל ("הרקוב" אליבא דה זליכה) - לא. מה לעשות שראש העיר של תל אביב לא היה מלך שערים בהפועל חולדה אלא דווקא מלך סלים?