"הפרקליטות סחטה באיומים את ורמוס כדי לא להודות בטעות"

בכיר בפרקליטות במתקפה חריפה על ההסדר עם ורמוס ■ "אנשי הפרקליטות נגררים ע"י מדיניות לדור להיות רודפי בצע, שנמדדים לפי הכסף שהם משיגים"

"המונח המתאים להתנהלות של הפרקליטות מול רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות לשעבר, הוא 'סחיטה באיומים'". כך אומר היום (ד') ל"גלובס" גורם בכיר בפרקליטות בתגובה להסדר עם ורמוס, עליו הודיעו אתמול הפרקליטות ורשות ני"ע. לפי ההסדר, ישלם ורמוס חצי מיליון שקל לקופת המדינה בתוך חודשיים, ובתמורה מוותרת הפרקליטות על הגשת כתב אישום וניהול הליך משפטי נגדו והוא יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח. ההסדר כולל, בין היתר, גם התחייבות של ורמוס כי אין לו ולא יהיו לו טענות נגד הרחקתו מעיסוק כמנהל בשוק ההון בתקופת החקירה.

ראשיתה של הפרשה בתחילת 2010, אז הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי בכוונתה להעמיד לדין את ורמוס וחשודים נוספים, בחשד לביצוע מניפולציות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בתיק הנוסטרו של פסגות. באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לקבל את בקשתה של קרן אייפקס, שרכשה את השליטה בפסגות, לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות עצמה מחוסר עניין לציבור, אם תעמוד במספר תנאים, ובהם החלפת צוות הניהול הבכיר, גיבוש קוד ממשל תאגידי מחמיר ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל. בעקבות זאת פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל. אתמול, כאמור, נמסר על ההסדר שהושג עימו.

לדברי הגורם הבכיר בפרקליטות, "אנשי הפרקליטות שטיפלו בתיק פסגות, ובראשם פרקליט המדינה, משה לדור, הבינו שאין די ראיות להגיש נגד ורמוס כתב אישום, וכדי למלט את עצמם מהודאה בטעות בתיק, הם בחרו לסחוט את ורמוס ולהכריח אותו לשלם חצי מיליון שקל, כדי לחסוך לעצמו את ההליך המשפטי ואת המשך עינוי הדין".

הבכיר מוסיף ותוקף את הפרקליטות ואומר כי "בדרך להסדר הזה הפרקליטות איימה על ורמוס עם אקדח, שהכדור היחידי בו היה כדור עינוי הדין ולא כדור הדין, עם ההליך המשפטי ולא עם התוצאה המשפטית. כל אדם במצבו של ורמוס היה חותם על הסדר כזה, כדי לחסוך לעצמו את עינוי הדין, גם אם הוא בטוח שהיה יוצא ממנו זכאי. כל רגע שבו התיק היה תלוי ועומד נגד ורמוס נגרם לו נזק משפחתי, אישי, רפואי וכלכלי אדיר. ורמוס יכול להרשות לעצמו לשלם חצי מיליון שקל לקופת המדינה, כדי לשים סוף לעינוי הזה. אדם אחר, היה נאלץ למכור את הדירה כדי לא ללכת למשפט פלילי באותו האופן וזה מסר בעייתי מאוד של הפרקליטות".

- מהו הדבר הנכון שהפרקליטות צריכה הייתה לעשות?

"בתיק הזה היה צריך להישיר מבט ולהגיד לורמוס ביושר: 'אין לנו ראיות נגדך, ולכן אנחנו סוגרים את התיק, למרות שהוא התחיל ברעש ובצלצולים', כי ככה נכון לעשות. מותר להודות בטעות. הבעיה המרכזית של לדור - מלבד הכותרות הגדולות שהפרשה הזו קיבלה - שבגינה קשה לו לסיים אותה בקול ענות חלושה, הא שעם פרוץ הפרשה הוא חתם על הסדר עם קרן אייפקס, שבמסגרתו שילמה החברה 150 מיליון שקל וזרקה את ורמוס מעבודתו, ובתמורה פסגות לא הועמדה לדין. עכשיו לא נעים לפרקליטות להודות בטעות ההיא ובפגיעה הקשה שנגרמה לורמוס לשווא".

"היסחפות לכיוונים לא רצויים"

הגורם הבכיר, שמכיר את לדור ואת אנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה מקרוב, אומר כי אחת הסיבות לכך שהפרקליטות הגיעה לשפל כזה, היא כי היא בחרה בשנים האחרונות, בצדק, להתמקד באכיפה כלכלית, אך הדבר יצא מכל פרופורציה, ובמקרה של ורמוס ההתמקדות הזו באה על חשבון מטרות וערכים אחרים, חשובים לא פחות.

"הגישה, לפיה אדם שהרוויח כסף מביצוע עבירה פלילית צריך להחזיר אותו למדינה, היא גישה טובה וראויה. עם זאת, במקרה של ורמוס וגם במקרים אחרים יש היסחפות לכיוונים לא רצויים. נוצרה בתקופה האחרונה תחרות בין יחידות הפרקליטות והמשטרה מי מביא יותר כסף. הדבר הזה יוצר תהליך של רתיעה והסתייגות בתוך הפרקליטות. אנשים מרגישים שהם באו לשרת את הצדק ואת אכיפת החוק והם נגררים על-ידי מדיניותו של פרקליט המדינה להיות רודפי בצע, שנמדדים לפי סכומי הכסף שהם משיגים לקופת המדינה ולא לפי ערכים של יושר והגינות".

לדברי הבכיר בפרקליטות, מי שמוביל את התהליך הבעייתי הזה בפרקליטות הוא יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ולשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון. "שפר גורר אחריו את לדור, שנחלש מאוד לקראת סוף כהונתו".

הביקורת הנוקבת של הגורם הבכיר על חבריו בהנהגת הפרקליטות לא מסתיימת בכך והוא יוצא גם נגד הסעיף בהסדר, שבו נדרש ורמוס להצהיר כי אין לו ולא יהיו לו טענות כנגד הרחקתו בפועל מעיסוק כמנהל בשוק ההון בתקופה זו. "ההצהרה הזו שנדרש ורמוס לחתום עליה היא פשוט 'כיסוי תחת' של הפרקליטות את עצמה מתביעה אזרחית, באמצעות התיק הפלילי. אומרים לבן אדם: 'אנחנו לא נסגור את התיק נגדך, אלא אם תתחייב שלא לתבוע אותנו על כל הסבך והנזק שנגרמו לך בשל החקירה שנמשכה שנים'. זה כאילו בן אדם שחשוד במשהו היה מקבל מכות משוטר במהלך החקירה, והמשטרה הייתה אומרת לו: 'עד שלא תוותר לנו על הגשת תביעה נגד המשטרה על הנושא של המכות, אנחנו לא סוגרים את תיק החקירה נגדך'".

הפרקליטות: "היו בידינו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד ורמוס"

הפרקליטות מסרה בתגובה לדבריו של הבכיר בפרקליטות, שתקף את ההסדר שהושג בין המדינה לבין רועי ורמוס: "איננו סבורים כי יש להתווכח עם דעתו של אדם יחיד, מול כלל בכירי הפרקליטות, המתחבא תחת אלמוניות ושלל סיסמאות, וקרוב לוודאי גורם זר לתיק בלא היכרות ישירה עם הפרשה וחומרי החקירה שנאספו בה. נתייחס למישור הכללי בלבד, כדלקמן:

"ההסדר עם ורמוס, המלווה בטובי עורכי הדין, שקראו את חומר החקירה, נעשה על דעתו והוא נערך, בהתאם לחוק, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי יש בידיה ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. לולא סברה הפרקליטות כי יש בידיה ראיות מספיקות להגשת אישום, הייתה סוגרת את תיק החקירה, וכך אף עשתה בעניינו של שי ירון, שאף עבודתו פסקה בהקשר לפרשת פסגות. במסגרת ההסדר, וכנדרש בחוק, הוצג תיאור עובדתי של העובדות המהוות עבירה, סוג אמצעי האכיפה שנוטל על עצמו החשוד וחתימתו על ההסדר שאליו הגיע עם הפרקליטות.

"ההסדר לסגירת התיק בתנאים הביא בחשבון לא רק את התשלום הכספי, כמוצג בטענות, אלא בעיקר את פרישתו של ורמוס ממילוי תפקיד מזה כשנתיים וחצי, זאת אל מול העבירה שיוחסה לו לאחר השימוע, שהינה עבירה שהעונש בצידה שנת מאסר אחת. את הצהרתו של ורמוס, לפיה אין לו ולא יהיו טענות כלשהן לגבי תקופת ההגבלה, יש לקרוא כהצהרה המשקפת הכרה בתוצאות הנובעות מהתנהגותו.

"יודגש, כי מדיניות האכיפה הכלכלית המשולבת פירושה שקילה מאוזנת של השימוש בכלל הכלים המשפטיים המגוונים העומדים לרשות המדינה ומערכת האכיפה, וזאת רק כנגד מי שביצע עבירות. אחד מתפקידיו החשובים של פרקליט הוא להורות על סגירת תיק כשאין די ראיות, וכך נעשה לא פעם גם בתיקים כלכליים. בשום מקרה פרקליט אינו נמדד לפי הצלחתו להעשיר את קופת המדינה. הביקורת לעניין זה אינה מבוססת. אדרבא, המציאות הינה, כי שימוש מסונכרן בכלים המגוונים כדי להתמודד עם תופעות פשיעה כלכלית עדיין לא מיושם באורח שלם ומלא, ובכל מקרה רק במקום בו הפרקליטים המטפלים בתיק סבורים שהתיק מבוסס ראייתית.

"הפרקליטות, ככל ארגון המבקש לייעל את עבודתו, מקיימת מדידה שוטפת של נושאים שונים, ובהם גם את תוצרי האכיפה הכלכלית המשולבת - חילוט קנסות שומות מס לעבריינים וכו'. המדידה היא ניהולית רוחבית ועל-פני זמן, ובשום מקרה אינה של תיק בודד. בכל מקרה הצלחתו של פרקליט אינה נמדדת אף פעם לפי תוצאת התיק בכלל, ובוודאי שלא בתוצאות הכלכליות של התיק, אלא בפרמטרים מקצועיים".

צרו איתנו קשר *5988