הנקראות ביותר

נדל"ן צבאי

מדוע צה"ל הוא שיחליט מה יעשו בקרקע המתפנה במרכז הארץ

"ביום שבו בסיסי הענק של צה"ל יעזבו את מרכזי הערים הגדולות, נדע שחזרנו להיות מדינה שיש לה צבא, במקום להיפך". כך אמר לי פעם בכיר בשלטון המקומי. כמה נאיבי הוא היה: פינוי חלק מהבסיסים הגדולים כבר תופס תאוצה, אבל האחיזה הצבאית בלב המרכז האורבני של ישראל רק מתהדקת. באופן שערורייתי, משרד הביטחון קיבל כרטיס פתוח להחליט מה ייעשה בקרקעות שהוא מפנה.

כן, מה שאתם שומעים: משרד הביטחון מתכנן שכונות שלמות, רבבות יחידות-דיור, בתוך ערים אזרחיות, כאשר מי שאמור לנהל את העיר ולדאוג לצרכיה - ראש העירייה - כמעט אין יכולת התערבות. "זו פשיטת-רגל של המדינה", אומר הגיאוגרף ד"ר עמירם אורן, שמרבה לחקור את מערכת היחסים הטריטוריאלית בין המדינה לצה"ל. "במקום שהמדינה תקבל את הקרקעות שצה"ל מפנה ותנהל אותן, היא הופכת את מערכת הביטחון לסוחר נדל"ן שאמור לפתור לה את בעיות הדיור".

אין פלא שראש עיריית פתח-תקווה, עו"ד אורי אוהד, בלחץ. ורבים מבני עירו שותפים לדאגה. אחד משטחי הקרקע המשמעותיים של צה"ל, מחנה סירקין המיתולוגי, נמצא בתחום השיפוט של פתח-תקווה, וכשעו"ד אוהד נכנס לתפקידו הוא גילה שתחת המחנה המתפנה מקדם משרד הביטחון תוכניות להקמת שכונת ענק - כ-15 אלף יחידות-דיור שבהן יתגוררו 50-70 אלף תושבים.

יש ערים שמייחלות למאסה כזו של אוכלוסייה, אבל לא פתח-תקווה. צירוף של נסיבות שונות גרם לכך שבעשור האחרון קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מהמהירים בארץ, וכבר כיום היא מונה כרבע מיליון תושבים. על-פי בדיקה של הכלכלן פרופ' עזרא סדן, העיר סובלת מחוסר איזון תכנוני, ממחסור בשטחי מסחר, מקושי גובר והולך לספק שירותים לאוכלוסייה הצומחת במהירות - והגירעון בקופת העירייה הולך ומעמיק.

מבט במפה או שיטוט ברחובות העיר מגלה כי כמות השטחים הירוקים והפארקים הציבוריים בפתח-תקווה קטנה עד כאב, בוודאי לעומת המרחבים הפתוחים בערים השכנות. אם יש דבר שלא נחוץ לפתח-תקווה כעת, זה עוד אלפי דונמים של בטון צפוף עם רבבות תושבים שזקוקים לשירותי חינוך, בריאות, רווחה, קהילה ותחבורה.

אבל איש לא שואל את אוהד מה טוב לעיר ולתושביה. מחנה סירקין, מתחם יפהפה, עתיר אקליפטוסים עתיקים, שממוקם סמוך ליובלי הירקון, יכול להפוך לאתר טבע עירוני מהסוג שפתח-תקווה זקוקה לו כמו אוויר לנשימה. אפשר להקים שם גם פארק או שכונה קטנה, והכי סביר - את אלה ביחד בחלוקה כזו או אחרת. אלא שמי שנתן את התכנון למשרד הביטחון חשב רק על מיקסום הערך הכלכלי של כל מ"ר, וזה אומר כמה שיותר יחידות-דיור. אז העירייה מתנגדת, תושבי האזור מפגינים, אבל כשמשרד הביטחון מגיע למוסדות התכנון - מי יכול עליו?

חוקי הקסרקטין

בצר לו פנה ראש העירייה במכתב נואש לראש הממשלה בנימין נתניהו. וכך כתב לו אוהד: "הריני לפנות אליך למען תפעיל את סמכותך לסיכול דהירתו המסוכנת של משרד הביטחון לאישור תוכנית בינוי חמורה והזויה במתחם שעליו עומד בסיס סירקין.

בדהירתו לאישור התוכנית נדמה כי משרד הביטחון עוצם עיניו בחוזקה ומתעלם לחלוטין מהשלכותיה החמורות על תושבי פתח-תקווה. זאת כאשר הדבר היחיד שאותו רואים קברניטי המשרד הוא קופת המזומנים אשר תתקבל ממכירת הדירות... משרד הביטחון עומד לבנות בתוך העיר פתח-תקווה, על שטח מצומצם, עיר נוספת!"

לשאלה מהו הייעוד האופטימלי של השטח יקר הערך שיותיר אחריו הצבא בסירקין - כמו גם במתחמי ענק אחרים באזור המרכז - יש הרבה תשובות אפשריות. אבל לא ייתכן שמי שיכתיב את התשובה לייעוד השטח הוא משרד הביטחון, אלא אם כן מדינת ישראל החליטה להשליך לפח את חוקי התכנון ולאמץ את חוקי הקסרקטין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתהצילו!