האם ליידרמן יאזור אומץ?

הוא מכיר מקרוב את המרתפים של לב המאפליה הבנקאית

חיוך רחב נפרס על שפתות בנקאים אתמול אחר הצהריים. ליאו ליידרמן. אחד משלנו. הוא נגיד בנק ישראל (המיועד!). החיוך נבלם בשנייה, קודם כול, שלא ייחשפו בשמחתם ויקלקלו להם את המסיבה.

שנית: האיש הרי מכיר מקרוב את המרתפים, המקלטים והביבים התת-קרקעיים של לב המאפליה הבנקאית, אם יחליט לאזור אומץ - הרי מה שהיה כבר לא יהיה. לא יהיה אפשר להמשיך להסתתר מאחורי מילת המחץ "יציבות", לרדוף כספי ציבור ולחלקם בין אנשינו ומקורבינו. ומי כמו "אחד משלנו" יודע לעשות את זה. אם ירצה. בכל מקרה: מרגע כניסתו יוכרז רשמית על שנה אחת של רגיעה. צינון. וגם זו נחמה.

פרופ' ליידרמן סוגר עשור בתפקיד היועץ הכלכלי הראשי בבנק הפועלים. הוא עבד עם/מול שלמה נחמה, צבי זיו, נוחי דנקנר, דני דנקנר, ציון קינן ויאיר סרוסי. הוא מכיר אותם, את אלה שמולם, מעליהם ומתחתיהם. מכיר חוטים מקשרים וקשרים תוקעים. אם לא בחר בשיטת של שלושת הקופים - לא מדבר, לא רואה, לא שומע - אז הוא יודע. אם הוא יודע - הוא יכול. אם הוא יכול, רוצה ומסוגל - אז השמים הם הגבול.

בין ריבית, אינפלציה, צמיחה, נדל"ן, תחרות, ייעוץ כלכלי לממשלה, עוני ופערים, נגיד בנק ישראל הוא ראש הבנקאות. ממונה על הכבל המתוח בין יציבות לצרכנות. אם ואחרי שיאושר על ידי ועדת טירקל, צפוי ליידרמן להידרש על ידי היועץ המשפטי לממשלה לחתום על הסכם למניעת ניגוד עניינים. שוחרי ההקלות אומרים: הוא בסך הכול היה כלכלן ראשי וכותב הסקירות של הבנק, לא מעורב בליבת העסקים, לקוחות, החלטות ואשראים. מצד שני, הוא קיבל במשך שנים טובות הנאה מהבנק, הוא מזדהה איתו ועם החברים שעמדו ועומדים בראשו.

לכן, ברוח תנועת האמנציפציה, השקיפות והנראות של ימים אלה - והרי אנחנו מדברים בלב ההון והשלטון - חייב ניסוח ההסכם למניעת ניגוד העניינים להיות מוקפד במיוחד. לכן סביר שתימנע ממנו מעורבות של לפחות שנה בבנק הפועלים. למעשה זה אומר שיהיה גם מוגבל לפחות מול הבנק המתחרה לאומי, ואפשר שגם מול שלושת-ארבעת האחרים שמושכים לקוחות משני הגדולים.

נכון שמול הבנקים עומד המפקח על הבנקים דודו זקן - אבל בלי נגיד מעורב זקן לא יוכל לזוז. מרחב הסמכויות של המפקח צר וצנוע ביחס לזה של הנגיד, שלו זכות החתימה. החוק קובע כי הנגיד לא יכול להאציל את סמכותו על המפקח בנושאי רישוי, נוהל בנקאי תקין, החלטות יוצאות דופן והתייחסות אישית למי ממנהלי הבנקים שחורג. נגיד יכול, במקרים מסוימים, להאציל סמכות למשנה שלו - אבל ליידרמן ייכנס, לכשייכנס, כשהמשנה לנגיד, קרנית פלוג, כבר הודיעה על פרישתה, וכמוה היועץ הבכיר להגיד והאחראי על מדיניות המט"ח, בארי טאף.

הבעיה גוברת לנוכח המשימות הבנקאיות הדחופות והקריטיות העומדות בפני נגיד בנק ישראל כבר בשנה הקרובה: תשואות נמוכות במערכת הבנקאית הנובעות בעיקר מרמה גבוהה ומופרזת של הוצאות תפעוליות המוערכת כגבוהה לעומת מקבילתה בעולם; הגבלת שכר הבנקאים בכל הדרגות (תזכורת: "תקבעו שכר כזה שתוכלו להסתכל לציבור בעיניים ולהצדיק אותו", אמר סטנלי פישר המיתולוגי בשיחת נזיפה מול כל ראשי הבנקים בינואר 2013); התייעלות; עמידה במתווה באזל 3 שבנקאי ישראל מחפשים דרכים להתנער ממנו בגלל חובת הלימות ההון הגבוהה; הפחתת עמלות בעו"ש למשקי בית ועסקים קטנים; קידום תחרות בין הבנקים; הרחבת חוק נתוני אשראי גם לדיווחים חיוביים במטרה להפחית את מרווחי האשראי; רכישת דיסקונט ניו יורק על ידי בנק הפועלים; חקירת רשויות המס בארה"ב נגד בנק לאומי שבגינה הודיע הבנק, בסוף מארס השנה, על ביצוע הפרשה של 340 מיליון שקל... וזה רק חלק מהמשימות.

הפועלים בשטח

הסר כל מתח - שרי אריסון בשטח. ביום חמישי השבוע נכנס אמיר לוי לתפקיד ראש אגף התקציבים באוצר. לפני כן היה מנהל חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת מבית שרי אריסון. בפרוזדור הוא יפגוש את מי שמינה אותו, שר האוצר יאיר לפיד, הפרזנטור לשעבר של בנק הפועלים בשליטת אריסון. בהמשך הרחוב יוכל לבקר בקרוב את ליידרמן, הכלכלן הראשי לשעבר בבנק של שרי.

stella-k@globes.co.il