ד"ר עדי איל: כולנו צבועים בנושא של קרטל האשלג העולמי

פרישת אורלקלי הרוסית מקרטל האשלג הרעידה את מניית כיל ■ ד"ר איל: מדינת ישראל נלחמת בקרטלים אבל יחד עם זאת, היא נהנית יפה מאוד מהתמלוגים ומהמסים של כיל, שרווחיה נובעים בחלקם מהמחירים הקרטליסטים

צביעות. כך מגדיר ד"ר עדי איל, משפטן, כלכלן ומומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת בר אילן את יחסן של מדינות בכלל, ושל ישראל בפרט, לקרטלים. ברקע הסערה העולמית שפוקדת את קרטל האשלג, כאשר אחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום, אורלקלי הרוסית, החליטה לשבור את הכלים ולהודיע על פרישתה מהקרטל. המהומה לא פסחה גם על שוק ההון הישראלי, שמיהר להצניח את מניית כימיקלים לישראל (כיל), הנציגה שלנו בעולם ייצור האשלג.

איל, ששימש יועץ כלכלי מטעם חיפה כימיקלים, כשזו דרשה ב-2009 שכיל תוזיל את מחיר האשלג שהיא מוכרת לה, אומר כיום בטון ציני, כי כאשר עלתה לאחרונה לדיון מכירת השליטה בכיל לפוטאש הקנדית, כל ההתנגדויות שנשמעו היו בסגנון "מסירת אוצרות הטבע שלנו לחברה זרה". אף לא אחד העלה את הנימוק המוסרי הפשוט של "בואו לא נהיה חברים בקרטל שמנצל לרעה את חקלאי העולם, שאין להם ברירה אלא להשתמש באשלג כדי לדשן את האדמה. המחיר הגבוה של האשלג פוגע בחקלאים, בעיקר במדינות גדולות ומתפתחות כמו הודו וסין. החקלאי נמצא בין הפטיש לסדן - הוא חייב לקנות אשלג, אבל מכיוון שמחירו נקבע בידי קרטל עולמי, ולא מקומי, הוא אינו מוגן.

"מדינת ישראל, למשל, חוקקה את חוק ההגבלים העסקיים, והיא נלחמת בקרטלים, מגינה על הצרכן, ופסקי הדין בתחום מלאים רטוריקה יפה. אבל יחד עם זאת, היא נהנית יפה מאוד מהתמלוגים ומהמסים של כיל, שרווחיה נובעים בחלקם מהמחירים הקרטליסטים. יש פה צביעות לא קטנה, וכל מדינה דואגת לאינטרסים של עצמה ושל התאגידים שלה, גם על חשבון אחרים".

- מה לגבי האינטרס של הצרכן, שמפסיד כתוצאה מסיטואציה קרטליסטית?

"אין ספק שהמחיר הגבוה לאשלג פוגע בצרכן של מוצרים חקלאיים, בכך שהוא מעלה את מחיר הירקות, אבל האפקט הזה שולי יחסית. בלתי אפשרי לכמת אותו, אבל לצורך הדיון נאמר, שמתוך שישה שקלים לקילו עגבניות, זה יהיה אולי חצי שקל. זה פוגע, אבל זה ממש לא סוף העולם".

קרטל לענייני חוץ

אבל בואו נחזור לבסיס ונבדוק כיצד נוצר, ובעיקר מי יצר את קרטל האשלג העולמי, שמחירו נע כיום סביב ה-400 דולרים לטון אשלג. אשלג מספק הזדמנות קלאסית - ונדירה - להיווצרות קרטל בינלאומי. זהו משאב שיש ממנו מעט בעולם, והוא מוגבל בכמותו ובעיקר במיקומו. יש חמש או שש מדינות שיש בהן אשלג בכמות הניתנת לכרייה, כשקנדה היא המרכזית שבהן. חברות כריית האשלג הקנדיות יצרו קרטל ייצוא מפורש ומוצהר, ומותר על-פי החוק הקנדי, האוסר על קרטל כלפי פנים, אבל מתיר אותו כשהמדובר בייצוא.

כך, למעשה, מדובר באדם המוכר לנו היטב. ביל דויל, מנכ"ל פוטאש הקנדית, שנראה בשנה שעברה מסתובב כאן במסדרונות הממשלה ומנסה לשדל את אישור מכירת השליטה בכי"ל לחברה שהוא מנהל. "מדינה כמו קנדה אומרת במוצהר, אני מוכנה שהיצרנים שלי ירוויחו על חשבון צרכנים בחו"ל", מסביר איל. "ישראל אומרת אותו הדבר, אבל בצורה לא מוצהרת. הרי פוטאש מחזיקה כבר שנים כמעט 15% מכימיקלים לישראל (14.9%, שכן 15% דורשים אישור של ממשלת ישראל), ונשאלת השאלה אם האחזקה הזאת נועדה להרגיע את כי"ל ולגרום למצב שלא יהיה כדאי לה להתחרות".

- באילו עוד אמצעים משפיעים על התחרות?

"מה שניתן להוכיח", נזהר איל בדבריו, "היה שמנכ"ל חברת העל הקנדית דויל חיזר אחר חברות בתחום האשלג, ושפעם אחר פעם הוא אמר בדיונים פומביים שהוא רואה את מחיר האשלג כדבר שעולה; שהשימוש בו הוא קריטי לחקלאים, ושגם אם יכפיל את מחירו הוא שווה לחקלאי יותר ממה שהוא עולה לו".

במקביל לפעילות הזאת של דויל, מחיר האשלג, שלאורך השנים נע בין 190 עד מקסימום 240 דולרים לטון, החל לטפס. מ-300 דולרים עלה בהדרגה עד מעל 900 דולרים, ב-2008. דויל, אומר איל, "אמר במפורש באחת הפעמים כי מחיר של 900 דולר הוא סביר, אבל 'אני לא חושב שהמחיר יחצה את רף האלף, כי ללקוחות שלנו קשה עם זה'. ברגע שמישהו יכול לקבוע את המחיר על-פי מה שנראה לו שקשה ללקוחות, סימן שלא מדובר בשוק עם תחרות, אלא בקרטל. למרות שהוא היה יותר אופטימי ממה שהמציאות הוכיחה, שכן המחיר לא נשאר על 900 דולר".

- האם אפשר לחשב כמה "שווה" הקרטליזציה?

"לעתים, כאשר הנושא מגיע לבית משפט, למשל, מנסים להגיע לרווחיות העודפת שיש לחברה בקרטל, לעומת חברה תחרותית. אבל השאלה לאילו חברות אפשר להשוות. באשלג, למשל, אפשר להשוות לחברות כריית מחצבים אחרות, כמו פחם. אבל יש כל-כך הרבה משתנים אחרים - החל מהצרכנים השונים (חקלאים מול תחנות כוח) וכלה בעובדה שפחם 'תופס' יותר מקום על האוניות (את האשלג ניתן לדחוס). אז כל אחד מביא מומחה משלו, ובית המשפט קובע מספר. מה שכן מצביע על איזשהו מדד, הוא כשהמחיר עולה בהרבה בלי סיבה חיצונית ניכרת לעין. באשלג זה קרה כשהמחיר, שהיה הרבה זמן בין 200-100 דולר לטון, החל לטפס מעבר ל-300, והגיע לגבהים שהגיע".

כיום, צופה אורלקלי, החברה שפירקה את הקרטל, שמחירי הקרטל יחזרו לסביבות 300 דולרים לטון. "קרטל הוא דבר מאוד לא יציב", מסביר איל. "כל חברה בקרטל היא במצב קצת שונה. כולן נהנות מהקרטל, אבל השאלה עד כמה, ובאיזה מחיר. בדרך כלל, נפילה של קרטל מתרחשת כאשר יש שינוי גדול בנסיבות של אחד החברים, שצריך כסף עכשיו, או בחוזה חד פעמי גדול, שבשבילו 'שווה' לאחד החברים בקרטל להפיל את הקרטל".

400 דולר לטון
 400 דולר לטון

הכתבה המלאה - במגזין G

צרו איתנו קשר *5988