"הייתי משוכנע שמשרדי הממשלה יבינו את המצוקה ויושיטו יד"

מחר (ה') זה ייגמר: עובדי הייצור של מפעל נגב טקסטיל בשדרות יסיימו להכין את משלוח הבדים האחרון שעליו התחייבה החברה ללקוחות וילכו הביתה - לתמיד. המנכ"ל אורי אדר מבין שהוא האחרון שיכבה את האור.

"רצפת הייצור כבר ריקה. יש מנות אחרונות שאנחנו עובדים עליהן כדי לעמוד בהתחייבויות מן העבר, וזה תכף נגמר. מחר מורידים את השאלטר. אני מדבר עם העובדים כל הזמן, כולנו עם דמעות בעיניים. מי שנכנס לכאן, מרגיש שהוא נכנס לניחום אבלים. לא שיערתי שזה ייגמר כך. בשבועות האחרונים הייתי אופטימי. הייתי משוכנע שמשרדי הממשלה יתעשתו, יבינו את המצוקה ויושיטו יד. זה לא קרה", אומר המנכ"ל.

כ-50 עובדי נגב טקסטיל עוסקים בעיבוד של בדים לתעשיית האופנה. הוא נחשב למפעל עוגן בתחום זה, שעליו תלוי ענף שלם. באין בדים מעובדים, חברות אופנה ומתפרות קטנות יצטרכו לייבא את הבדים או לחדול מלהתקיים. הבקשה שהעביר בחודשים האחרונים המפעל למשרד הכלכלה, לקבלת מענק של 3 מיליון שקל - שיאפשרו לו לשרוד במהלך 15 החודשים הקרובים עד שיתאפשר לבסס את תהליך הייצור על גז טבעי - זכתה לכתף קרה. גם זעקת העובדים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לא הועילה. ראשי משרד הכלכלה, שבגלגולו הקודם כמשרד התמ"ת סייע ביד רחבה למפעלים אחרים שעמדו לפני קריסה, החליטו לא להתרגש מהמשבר בשדרות, טענו שהאזור עתיר עבודה ותימצא תעסוקה לעשרות המפוטרים.

"לא היה לנו לוביסט שיוביל אותנו למקומות שבהם מקבלים את ההחלטות הנכונות", מספר אדר. "ניסינו לשכנע, ניסינו להבהיר שאנחנו לבנה במגדל גדול. הלבנה לא תוחזקה, ועכשיו המגדל כולו יקרוס. כמה עובדים ולקוחות שלי כותבים ליו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ, על ההשלכות. הצרה שלנו תהיה צרה קטנה לעומת הצרה הגדולה יותר של ענף שלם. אנחנו מכבים מחר את האור, אבל בתקופה הקרובה האור יכבה בעוד הרבה מפעלים קטנים שתלויים בגלם שאנחנו מייצרים עבורם. 700 איש ימצאו את עצמם בקרוב בלי עבודה. אני לא רוצה להישמע מריר, אבל המציאות מרירה. חבל שאף אחד לא התעשת ולא הסתכל על התמונה הגדולה".

אדר מנהל את נגב טקסטיל 4 שנים. לפני שהתמנה למנכ"ל, הוא מילא במשך עשור מגוון תפקידים בתחום השיווק והטכנולוגיה. לדבריו, התעשיין יצחק טזרטס, שמחזיק בבעלות יחידה בנגב טקסטיל, השלים בימים האחרונים תשלום של דמי ההבראה, פיצויים ושאר הזכויות לעובדיו המפוטרים.

"הוא הביא מההון האישי שלו מיליון שקל כדי לסגור את כל הסיפור", אומר אדר. "הוא נמצא כאן כל יום, זה הבייבי שלו שהקים בעשר אצבעות לפני 27 שנה, שם בו את כל כספו ואת כל מרצו. כואב לו לראות את הדבר הזה נגמר בצורה עגומה. בשנה וחצי האחרונות הוא כבר שם כאן 3 מיליון שקל כדי להקל על ההוצאות הכבדות בעקבות התייקרות הייצור והעלייה האדירה במחירי האנרגיה. ועדיין, אני ער לזה שהיה כאן כישלון. זה כישלון מצטבר שלי, שלו ושל האנשים שהיו כאן לפניי. כנראה כשלנו בהבנת המצב לאשורו, לא היינו ערניים, לא נקטנו בצעדים המתבקשים. בשנים האחרונות ראינו מפעלים שנסגרים אחרים צמצמו פעילות. חשבנו שעבודות יעברו אלינו, שההזמנות יגדלו ויאזנו את המצב. זה לא קרה".

ביום ראשון בבוקר תבוא משאית, כמה סבלים יעמידו את המשלוח האחרון, אבל בשביל זה כבר לא צריך את עובדי הייצור. נגב טקסטיל יהיה היסטוריה, כמו עשרות רבות של מפעלי טקסטיל שקרסו ונסגרו בשני העשורים האחרונים בכל רחבי הארץ. אדר בעצמו לא יודע לאן פניו מועדות משם, היכן יעבוד, איזה מפעל ינהל, איזה אופי יישא תפקידו הבא.

"אני בן 62", הוא אומר ל"גלובס", "אני מרגיש שאני נמצא בבעיה קשה. זה לא פשוט להתחיל פרק חדש בחיים במצב כזה. לאורך כל המאבק הדחקתי, לא חשבתי על עצמי. אני מסתכל על עובדת הייצור בת ה-50 משדרות, ואני יודע שאנחנו באותה סירה, חולקים את אותן חרדות. ואני יודע שאותה עובדת נמצאת במצב הרבה יותר קשה. היא צריכה לממן את הקיום שלה. החששות האלה מדירים שינה מעיניהם, גם מעיני. ועכשיו אני רואה אותם כאן, עם דמעות בעיניים, ביני לבין עצמי שואל מה יהיה איתם בהמשך. מפחד שיאלצו לאכול את הפיצויים שלהם באין אפשרות אחרת. במבצע 'עמוד ענן' ההנחיה של פיקוד העורף הייתה לא להגיע לעבודה בטווח של 7 קילומטר מעזה. ביום הראשון העובדים לא הגיעו, אבל בשני הם כבר התייצבו. במקום שבירושלים יגידו שיש כאן פנינה, שיש מקום שעובדים אוהבים להשתייך אליו - מקשים, מתעקשים, לא מאפשרים. זה הסוף".

"הנהלת נגב טקסטיל שוברת את הכלים"

בדיקה כלכלית שעשה משרד הכלכלה העלתה כי למפעל יש היתכנות כלכלית טובה ואפשר בעתיד גם להגיע למצב של רווחיות סבירה. לטענת גורם כלכלי בכיר, "הנהלת נגד טקסטיל שוברת את הכלים, וזאת לאחר שראתה את התקדימים של פרי הגליל ושל פניציה - מפעלים שאיימו לפטר ולהפסיק פעילות במקרה שלא יקבלו מענקים מהמדינה. אלא שמשרד הכלכלה בחר לא להיעתר הפעם לאיומים".

משרד הכלכלה טען היום כי בדיקות שנעשו בנוגע למפעל העלו כי גם הלוואה בנקאית בערבות המדינה בהיקף 1.6 מיליון שקל תוכל לאפשר למפעל לצלוח את התקופה הקרובה - עד שיחובר לגז הטבעי. במשרד טענו כי המפעל יוכל לפרוס את תשלום ההלוואה על פני 5 שנים וההחזר הראשון ייעשה רק לאחר שיחובר לגז הטבעי.

"ככל שיתגלה עניין מצד הנהלת המפעל או מצד משקיעים חדשים - משרד הכלכלה ערוך לסייע למפעל", נמסר ממשרד הכלכלה. "משרד הכלכלה מקווה שהאפשרות אכן תמומש אך ערוך למצוא תעסוקה חלופית לעובדים".