ניסיונות הדחה של ראשי ענף היהלומים עקב מחלוקת תקציב

מחלוקת תקציבית בין מכון היהלומים לבין התאחדות תעשייני היהלומים הובילה לתוכניות להדחה של בכירים בענף: נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, אברהם (בומי) טראוב, התכוון לכנס היום (א') את הוועד הפועל של ההתאחדות, בניסיון להביא להצבעת החברים להדיח את יו"ר דירקטוריון מכון היהלומים, מוטי גנץ.

זאת, בעקבות טענות מצד טראוב על קשיים שמערים מכון היהלומים בהעברת תקציבים לפיתוח הפעילות הענפית בידי ההתאחדות, הכוללת, בין השאר, הקמת אזור תעשייה ענק למפעלי ליטוש של יהלומים. בתגובה למהלך שטראוב החל לגלגל, בעלי תפקידים במכון היהלומים יזמו מהלך שנועד להשיג רוב בוועד הפועל של ההתאחדות בניסיון להדיח את טראוב בעצמו.

בעוד הקרבות הפוליטיים ואיומי ההדחה מסעירים את תעשיית היהלומים, החליט היום טראוב לבטל את כינוס הוועד הפועל של ההתאחדות עד להודעה חדשה. בסביבת טראוב הסבירו את החלטתו לבכך שהחליט לבלום הידרדרות למצב של חוסר יציבות בענף, לפחות עד הבחירות לנשיאות בורסת היהלומים שעתידות להתקיים בעוד כחודשיים. "טראוב החליט לבלום את ההידרדרות כי הוא רואה עצמו המבוגר האחראי", טען אחד ממקורביו. אלא שבכיר במכון היהלומים טען, כי "טראוב הבין שאין לו רוב להדחת גנץ ושהמהלך הזה עשוי להיות בומרנג מבחינתו".

תקציב של 900 אלף דולר

גנץ מכהן כיו"ר מכון היהלומים מטעם התאחדות תעשייני היהלומים, אך בהתאחדות טוענים כי אינו מייצג את האינטרסים שלה במכון. בינואר האחרון אישר המכון תקציב של כ-900 אלף דולר לפיתוח ענף היהלומים בידי ההתאחדות. אלא שפנייה מצד ההתאחדות למכון למימוש התקציב, לצד פירוט של עלויות המיזמים המתוכננים, נענו בשורה של שאלות ודרישות להבהרות מצד הנהלת המכון.

מתמחור המיזמים שבידי ההתאחדות עולה כי גיוס פרויקטור שיבחן את הקמת אזור התעשייה החדש מוערך בכ-650 אלף דולר; הקמת בית ספר ללימוד מקצועות ליטוש היהלומים מוערכת בכ-180 אלף דולר; ריכוז של הכשרות מקצועיות בענף מוערך בכ-84 אלף דולר; וייצוג של ענף היהלומים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים תומחר בלא פחות מ-87 אלף דולר.

במכון היהלומים תוהים אם הקמת אזור תעשייה ענק למפעלי ליטוש נחוצה, בטענה ש"בני ברק מלאה במלטשות יהלומים ריקות שהפעלתן יכולה לאפשר מתן מקומות עבודה לאלפים", כדברי בכיר במכון. עוד נטען, כי דרישות נוספות, כמו עלות הייצוג של הענף בלשכת התיאום, מטרידות. "לא ברורה הבקשה לתשלום מכספי הציבור לחברות בארגון שממילא ניתנת לכם", נטען במענה של המכון.

מכון היהלומים הוא חברה מעורבת, ש-25% ממנה מוחזקים בידי המדינה, 25% בידי התאחדות תעשייני היהלומים, 10% בידי הבנקים ועוד 15% בידי ההסתדרות. המחלוקות התקציביות בין ההתאחדות להנהלת המכון התעצמו בחודשים האחרונים לכדי קריאות להדחת טראוב מתפקידו, על רקע הופעתו כמבוקש בידי האינטרפול בשל צו הסגרה שהוצא לו בידי הרשויות ברוסיה על עבירות כביכול בתחום הסחר ביהלומים ובאבני חן. טראוב אמר בעבר כי אינו מוגבל בעסקיו עם רוסיה וכי הוא נהנה מתנועה חופשית בעולם.

המתח בין הגופים הוביל לכך שבשנה האחרונה טראוב פעל להדחת שלושה דירקטורים מהמכון - מהלך שהוביל לבדיקה של חברה חיצונית, אודיט, אודות טענות שהעלה נגד טראוב אחד הדירקטורים המודחים, אורי שוורץ. האחרון טען, כי הודח לאחר שפעל בניגוד לעמדת טראוב בעניין הצבעה על העברת תקציבים מהמכון להתאחדות. דוח הבדיקה של אודיט הועבר למפקח על היהלומים במשרד הכלכלה, שמואל מרדכי, ולרשות החברות הממשלתיות. הדוח לא מצא עדות לניסיון מצד טראוב להשפיע על שיקול דעתו של שוורץ, אך נמתחה בו ביקורת על התנהלות טראוב בשל ניסיונותיו לכאורה להעביר תקציב מהמכון לפעילות השוטפת של ההתאחדות.