מישמש תרבותי

תכנית התרבות "הזירה" יצרה פאנל לא מרתק של בעלי דעה

"הזירה", יום חמישי 21:00, ערוץ 1

תוכניות תרבות בטלוויזיה הן סוג של חידה שאיש לא הצליח עדיין לפצח. המשפט הזה נותר בתוקף גם אחרי "הזירה" בהנחיית גל אוחובסקי, שהתוכנית האחרונה שלה לעונה תשודר הערב (ה'). עליי להודות שיש אי נוחות מסוימת לכתוב על תוכניות תרבות: מצד אחד אנחנו נורא רוצים יותר מהן, ולפיכך, רק שיצליחו. מצד שני, למרות שאחת לאיזה זמן, כדברי המשורר, עולה מגזין תרבות שמתיימר להתיר את הקשר הגורדי הזה באבחת חרב, הרי שהתוצאות הן במקרה הטוב, סבירות.

בסופו של דבר, יצרה הזירה פאנל של בעלי דעה. זה לגיטימי כמובן, אבל לא ממש מרתק, ולעיתים קרובות אף מעייף. דנה מודן ואביעד קיסוס למשל, הם אנשים שנונים בעלי קילומטראז' לא מבוטל על המסך. גם דוב אלפון ויואל אסתרון, הם שני עיתונאים משופשפים שיכולים להשמיע דעות מקוריות. ובכל זאת, ארבעת חברי הפאנל הללו, יחד עם אוחובסקי, לא הצליחו תמיד לסקרן, ולעיתים נראו כמי שלוקים במחלה הקבועה של תוכניות "הפאנל" באשר הן: שביעות רצון עצמית שמוציאה את הצופים משלוותם. בניסיון להכיל את כל התרבות הישראלית על שלל גווניה, קיבלנו לא אחת מישמש שערבב את א.ב יהושע עם אייל גולן ואת אוהד נהרין עם ריטה. לפני שאמנון לוי עושה עליי פרק בעונה הבאה של "הפנים האמיתיות של השד העדתי" (הסדרה הכי "אובר-רייטד" בתולדות הטלוויזיה), אבהיר שכולם מסמלים זרמים תרבותיים לגיטימיים, אבל לפעמים נדמה שהפחד הגדול של יוצרי תוכניות התרבות, הוא זה שמכשיל אותם: אל תפחדו להתמקד במה שנראה לכם ראוי, בלי ניסיון לאזן - ושמישהו אחר ירים תוכנית שעוסקת בז'אנר אחר - גם אז, בלי ניסיון לאזן.

אם כל המלחמות

"סקייפול", יום שישי 14:40, "יס 4"

רק לפני כחודשיים הייתה לי הזדמנות להתייחס לסרט המעניין הזה במסגרת מרתון סרטי ג'יימס בונד, אך נדמה שמגיעה לו גם התייחסות שנייה, שכן הוא מגדיר מחדש את גבולות הז'אנר, הורג סופית את בונד הישן והטוב ובורא בונד חדש, מורכב יותר, רגיש יותר, מחובר לעברו ולתסביכו. עדיין קשוח ולוחם ללא חת, אבל רלוונטי יותר לא רק לגברים חובבי אקשן, אלא גם לנשים. עליי להודות שאני לא בטוח אם אני אוהב את בונד החדש, או את דניאל קרייג שמגלם את דמותו ומפגין מערכת מרשימה (ומעצבנת!) של שרירי בטן, גם בגיל 50. אוהב או לא - "סקייפול" הוא פשוט יופי של סרט: קצבי, מרתק ומותח עד לשנייה האחרונה ממש. אי אפשר לסכם את ההמלצה הזאת בלי להצדיע בפעם האחרונה לג'ודי דנץ הנפלאה, מי שהייתה במשך לא מעט סרטים בתפקיד "אם", ראש שירותי הריגול של ממשלת הוד מלכותה. יכול להיות שהפרישה של "אם" מהסדרה הקולנועית המוצלחת היא גם רמז להוד מלכותה עצמה?