לפני למעלה משנתיים סקרנו כאן קרן סל, העוקבת אחר מדד מניות דיבידנד באזור אסיה-פסיפיק, כחלק מסקירה של מגוון רחב של מכשירים מוטי דיבידנד אשר סקרנו בשנים האחרונות. בחודשים האחרונים מסתמנות רוחות של שינוי בשוקי המניות, ואנו חוזרים אל אותם מכשירים, כדי לבדוק האם מה שהיה נכון לפני שנתיים או שלוש שנים תקף גם כיום.
מעבר לשאלות הגנריות בנוגע למניות הדיבידנד - האם הן יקרות מדי, האם הן רגישות יותר לעלייה עתידית בתשואות איגרות החוב - במקרה של קרן הסל iShares Asia Pacific Dividend נשאלת השאלה באיזו מידה היא מושפעת מההאטה בשווקים המתעוררים באסיה.
במדד Dow Jones Asia/Pacific Select Dividend נכללות חמש מדינות: אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, הונג קונג ויפן. הקריטריון העיקרי בשקלול המדד הוא תשואת הדיבידנד של כל מניה המועמדת להיכלל במדד, ולכן הפיזור הגיאוגרפי הוא תולדה של תשואות הדיבידנד ולא של קריטריון חלוקה גיאוגרפית. אוסטרליה מהווה 43% מהמדד, סינגפור כ-20%, הונג קונג 14%, יפן 13.5% וניו זילנד מעט פחות מ-10%.
בפעם האחרונה שבה סקרנו את הקרן, בתחילת 2011, אוסטרליה היוותה 52% מהמדד. כלומר, בשנתיים וחצי שחלפו ירד משקלה של אוסטרליה באופן משמעותי למדי. מאידך, משקלן של כל היתר, בעיקר ביפן, עלה.
מניות יכולות להיכלל במדד רק אם חילקו דיבידנד ב-3 השנים האחרונות לפחות. קריטריון נוסף הוא שהדיבידנד בשנה האחרונה שווה או גבוה יותר מן הדיבידנד הממוצע של המניה ב-3 השנים האחרונות. הדבר מביא לכך שהמניות הנכללות במדד הן בעלות דיבידנד יציב או צומח.
השפעת משקל היתר לאוסטרליה
המניות הנותרות מדורגות על פי תשואת הדיבידנד שלהן (ב-12 החודשים האחרונים), ו-30 המניות בעלות תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר - נכללות במדד. אם כך, הירידה במשקלה של אוסטרליה משקפת ירידה בעקביות ו/או בתשואת הדיבידנד של החברות האוסטרליות ביחס לחברות במדינות האחרות.
מבחינה מגזרית, השינוי המשמעותי ביותר חל בירידת משקל חברות השירותים הציבוריים (Utilities) מ-12% ל-4%, ועליית משקל חברות הפיננסים והטלקום ב-6% ו-4% בהתאמה; תשואת הדיבידנד (דולרית) ירדה מ-6.17% ל-5.6%; מכפיל הרווח עלה מכ-11 ל-15.5; ומכפיל הרווח החזוי עלה מ-12 ל-15.
בגרף המצורף ניתן לראות את ביצועי קרן הסל ביחס למדד MSCI Asia Pacific וכן ביחס למדד MSCI Emerging Markets Asia. מניות הדיבידנד ב-Asia Pacific ירדו חזק למדי, ומתחילת השנה הביצועים הם בחסר לעומת מדד MSCI Asia Pacific.
הסיבה לכך היא משקל היתר לאוסטרליה ומשקל החסר ליפן במדד הדיבידנד לעומת המדד הרחב. למרות שהחשיפה למניות משאבי טבע אוסטרליות היא נמוכה, ולכן מבחינה זו הקרן פחות מושפעת מן ההאטה בשווקים המתעוררים, החשיפה למטבע האוסטרלי היא זו אשר באופן אפקטיבי מגדילה את המתאם לשווקים המתעוררים.
לסיכום, תשואת הדיבידנד גבוהה ביחס למקומות אחרים בעולם, אך נמוכה מאשר בעבר, ואילו מכפילי הרווח גבוהים יותר. מגמת ההתייקרות של חברות הדיבידנד לא פסחה גם על אזור זה. בהתחשב במשקל של אוסטרליה במדד, החשיפה המגזרית העקיפה לצמיחה בשווקים מתעוררים היא דווקא נמוכה מן הצפוי.
אך מאחר שהמטבע האוסטרלי הוא בעל מתאם גבוה לקצב הצמיחה בשווקים המתעוררים לקרן, קרן הסל צפויה להיות מושפעת מהמתרחש בשווקים המתעוררים, כפי שקורה מאז חודש מאי.
הכותב הוא שותף בחברת ISIS, המתמחה בפתרונות השקעה מובנים, וכן משמש כאנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ועשוי להיות לו עניין בנושא הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

תשואות קרן הסל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.