רגע לפני ראש השנה: מה צפוי לנו בשנת המשפט החדשה?

ב-1 בספטמבר, עם תום פגרת הקיץ, יחזרו עורכי דין ושופטים רבים שנפשו ובילו במקומות שונים מחוץ למערכת המשפט לעבודה מלאה. בדומה לשנת המשפט הקודמת גם שנת המשפט הבאה צפויה להביא עימה החלטות דרמתיות. בין היתר, יכריע בית המשפט העליון את גורלו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשות "טלנסקי" ו"ראשונטורס"; ביהמ"ש המחוזי בת"א יקבע את גורל השליטה בקונצרן אי.די.בי; הכנסת תמשיך לדון בגורל מסקנות ועדת הריכוזיות במשק ועוד. לרגל פתיחת שנת המשפט פנה "גלובס" לעורכי דין בכירים בתחומים שונים ושמע מה הם המגמות והנושאים שצפויים לקבוע את סדר-היום המשפטי במגוון תחומים.

צווארון לבן: אולמרט לא לבד

למרבה הצער, רבים מראשי המדינה הועמדו בשנים האחרונות לדין בגין עבירות פליליות שונות, הורשעו ואף ריצו (ומרצים) עונשי מאסר. המגמה העגומה הזו תימשך גם בשנה הקרובה. בחודשים הקרובים צפוי ביהמ"ש העליון להכריע בערעור שהגישה המדינה על זיכוי רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט בביהמ"ש המחוזי מעבירות מרמה והפרת אמונים בפרשות "טלנסקי" ו"ראשונטורס".

במקביל, יימשך בביהמ"ש המחוזי בת"א הדיון ב"פרשת הולילנד" שבה אולמרט ואישי ציבור נוספים מואשמים בקבלת שוחד מיזמי נדל"ן, תמורת קידום פרויקט הולילנד "המפלצתי" בירושלים. במרחק כמה קילומטרים מאותו פרויקט, יחליטו שופטי בימ"ש השלום בירושלים אם להרשיע את השר לשעבר אביגדור ליברמן מאישום במרמה והפרת אמונים, על כך שכשר חוץ פעל לקידום מינויו של זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה, אחרי שזה הדליף לו פרטים ממסמך חיקור דין.

גם בנוגע לראשי רשויות מקומיות יתקבלו השנה החלטות דרמטיות. בין היתר, הפרקליטות תחליט אם להעמיד לדין את ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני ואת ראש עיריית רמה"ש, יצחק רוכברגר, בגין עבירות שחיתות. גם משפטיהם של ראש עיריית ר"ג היוצא, צבי בר, ושל ראש עיריית נצרת-עלית, שמעון גפסו המואשמים בנפרד בשוחד, ייפתח בקרוב.

מקומם של אנשי עסקים וכלכלה לא ייעדר אף הוא מבתי המשפט. אחרי שנים ארוכות יכריע המחוזי בת"א ב"פרשת בזק", שבה מואשמים גד זאבי ומיכאל צ'רנוי כי רכשו 20% ממניות בזק במרמה. ב"פרשת מליסרון" ייקבע אם בוצעה הרצת אג"ח אסורה בקבוצה-בת של עופר-השקעות; המחוזי בת"א ימשיך לדון, וסביר כי יכריע, במשפטו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר , המואשם במרמה והפרת אמונים ובעבירות נוספות בפרשת בנק פוזיטיף וספיחיה.

בפרשות פסגות, מנופים פיננסיים, דלק נדל"ן (איליק רוז'נסקי) ונוחי דנקנר, תחליט הפרקליטות אם להגיש כתבי אישום, או לסגור את תיקי החקירה.

להערכת השותפה במשרד עוה"ד שינמן-נגב-ניב, עו"ד איריס ניב-סבאג, שנת המשפט הקרובה תביא גם להרחבת המגמה ה"אנטי-פלילית" שהחלה בתחום הפלילי-כלכלי, שבמסגרתה מקרים גבוליים המצויים בתחום האפור במדרג הנורמטיבי, יטופלו בעזרת כלים אלטרנטיביים ובעזרת כללי "ממשל תאגידי" - מנגנון פנים-ארגוני הקובע נורמות לארגון - ולא באמצעות הכלי הפלילי.

לדברי ניב-סבאג, "גוברת ההבנה שהמשפט הפלילי כשלעצמו אינו הדרך הנכונה לטפל בבעיה בכללותה, והוא צריך לשמש כמכשיר רק במיעוט המקרים שבהם אין ספק כי קיימת פליליות. כחלק מהתהליך הזה אומץ בחוק ניירות ערך, כלי אכיפה אלטרנטיבי להליך הפלילי, שהוא אכיפה מינהלית, אשר השימוש בה נמצא בראשיתו. לטעמי, התפתחות זו מסמנת שינוי של המגמה".

הסדרי חוב וחדלות פירעון: לייצר כללי משחק ברורים

שנת המשפט הקרובה צפויה להיות שנת אבן-בוחן בכל הקשור לתיקון הכשלים המבניים הקיימים בתחום הסדרי-החוב. בימים אלה נידונים בביהמ"ש המחוזי בת"א הסדרי-חוב הזוכים לתהודה ציבורית גדולה, כגון את הסדרי-החוב בקונצרן אי.די.בי ובחברת אלביט-הדמיה. השנה ייקבע גורל החברות הללו וגורל השליטה בהן.

לדברי עו"ד אודי סול ממשרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן, "עיני בעלי החוב ובעלי המניות נשואות לבית המשפט ולרגולטור, שמבינים גם הם כי הסדרי-החוב במשק נמשכים זמן בלתי סביר ומתנהלים בסביבה של אי-ודאות מהותית ופרוצדורלית".

סול אומר כי חוסר הוודאות והתמשכות ההליכים נובעים בחלקם, מחוסר הנכונות של רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון, לקפוץ ל"ביצת" הסדרי-החוב, ולקבוע כללים ברורים בנוגע לתפקיד הנאמנים וחברי הנציגות בהסדרי-חוב, ואחריותם של חברי הנציגויות כלפי מחזיקי איגרות-החוב.

סול מציין, כי בתי המשפט טרם השכילו לקבוע כללים ברורים ביחס להיקף ההתערבות הראויה בניהולן השוטף של חברות הנמצאות לפני חדלות-פירעון, וסוגיות הקשורות בניגודי-עניינים בין מחזיקי איגרות-חוב. לדבריו, נדרשת חקיקה מתקנת והסדרה רגולטורית של נושאים הקשורים בהסדרי-החוב, שיקטינו כשלים וחסמים אלה.

להערכתו, ניצנים לכך נראה בשנה הקרובה. "האתגר העומד בפני גורמי הפיקוח השונים ובפני ועדת אנדורן הוא להגדיר את התפקיד והאחריות של השחקנים בשוק הסדרי-החוב, ולייצר 'כללי משחק' ברורים".

דיני עבודה: פרוץ התארגנות העובדים

שנת המשפט בתחום דיני העבודה תעמוד בסימן סיום כהונתה של נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד. לדברי עו"ד אריאל שמר, השאלה הבלתי פתורה כעת היא כיצד ייראה עולם העבודה תחת ידיו של השופט יגאל פליטמן הצפוי להחליף את ארד. "מעניין יהיה לראות אם פליטמן ימשיך במסורת של קודמיו, הנשיאים ארד וסטיב אדלר, שדגלו במעורבות מסיבית בסכסוכי עבודה תוך יצירתיות משפטית בסוגיות עקרוניות, או שמא ימשיך את דרכו של הנשיא מנחם גולדברג, שדגל במשפטנות ובהתערבות מוגבלת".

שמר מציין, כי ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ יכריע השנה אם להתערב בשלוש פסיקות משמעותיות של ביה"ד הארצי לעבודה. הראשונה, ב"פרשת פלאפון" שבה קבע ביה"ד הארצי כי למעביד אין זכות להתערב ולהביע את עמדתו כאשר נערכת במקום עבודתו התארגנות עובדים. השנייה, "פרשת מחסני חשמל", בה נקבע כי ניתן להכיר בקבוצה קטנה ובלתי נפרדת של עובדים כארגון יציג, כאשר מדובר ב"ארגון עובדים פורץ" המתארגן לראשונה. הפסיקה השלישית תעסוק בנמלי הים, בעקבות החלטת ביה"ד שעיגנה את זכות העובדים לשבות במקרה של החלטה פוליטית הנוגעת לשינוי במבנה הארגוני ובעתידו של מפעל. "סוגיה משמעותית זו תשמש השנה גם נשוא לדיון רחב יותר - האם תיקבע חקיקה שתאסור על שביתה במקומות חיוניים והאם זכות השביתה תוחלף בבוררות חובה".

עו"ד סיגל פעיל, ממשרד עוה"ד אשר חלד, מציינת אף היא את "פרשות מחסני חשמל ופלאפון", כשתיים מהפרשות המרכזיות והדרמטיות שיידונו השנה, ואשר להכרעות בהן יהיו השלכות רוחב על המשק כולו. לגבי פרשת פלאפון, מציינת פעיל כי "האתגר המשפטי יהיה להגדיר בחקיקה את ההגבלות המוטלות על שני הצדדים כדי לאפשר, מצד אחד, את פרוץ התארגנות העובדים, אך מצד שני לא לשתק את המעסיק באופן שעלול לפגוע ביכולתו לנהל ולקיים את העסק".

שוק ההון והגבלים עסקיים: זקוקים לרוח גבית מהרגולטורים

שוק ההון הישראלי נקלע בשנתיים האחרונות למשבר שנראה כי הגיע לשיא בימים אלה - הבורסה חווה מיעוט גיוסי הון, הנפקות חדשות (IPO's) הפכו לנדירות, והמסחר נעשה דליל מאוד. באחרונה - אחרי שנים רבות במשרה - סיימו מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון, והיו"ר סם ברונפלד, את תפקידם בטונים צורמים. כל אלה מרחיקים את המשקיעים הזרים מהשוק הישראלי. נוסף לכך, חווה שוק ההון את המשכו של גל הסדרי-החוב בחברות קטנות וגדולות, כשברקע שיח ציבורי ותקשורתי רחב וסוער.

לדברי עו"ד נחמה ברין ממשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, קשה להעריך מתי וכיצד ייחלץ השוק מהמשבר הנוכחי. "נסיבות כלכליות תומכות אמורות לשמש ככוח מניע בסיסי להתאוששות, אך במשבר הנוכחי זקוק שוק ההון הישראלי גם לרוח גבית מהרגולטורים. עליהם לטפל בדחיפות בהתאמת אופי הרגולציה

לגודל החברות בשוק, ובהפחתתה באופן שיאפשר לחברות הרשומות למסחר חופש פעולה רב יותר, תוך התמקדות בפעילותן המסחרית. זאת, חלף הקצאת משאבים רבים מדי לעמידה בהוראות הרגולציה המתעדכנות חדשות לבקרים".

- האם מרגישים כבר באיזה שהוא שינוי חיובי?

ברין: "אכן קיימת תחושה כי רוח זו כבר החלה לנשוב, ובכיוון הנכון, והיא מקבלת ביטוי, בין היתר, בהצעות להקלות ברגולציה שפרסמה רשות ניירות ערך. גם הקמת "הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי-החוב" בישראל, בראשות מנכ*לית משרד האוצר יעל אנדורן, נועדה לתת מענה למצוקות בשוק זה".

ובתחום ההגבלים העסקיים - גם פה צפויה שנה גדושה ועמוסת פעילות. לדברי עו"ד טל אייל-בוגר, מנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עוה"ד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, אחת התמורות הדרמטיות בתחום היא השימוש בהגבל עסקי חדש בנושא של קבוצות-ריכוז. "מדובר בהגבל עסקי שאין כדוגמתו בעולם, שנועד לאפשר לממונה על הגבלים עסקיים לתת הוראות לחברות הפועלות בשווקים אוליגופוליים, המתאפיינים במעט שחקנים, בריכוזיות גבוהה ובחסמי כניסה גבוהים".

לדברי עו"ד דוני טולידאנו, ממשרד עוה"ד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר- טולידאנו, לגלי ההדף של המחאה החברתית יש השפעה אדירה על המחוקקים והיא יצרה בולמוס חקיקתי מתמשך בנושאי רגולציה. "בראש ובראשונה, הצעת חוק הריכוזיות שנמצאת בדיונים מתקדמים בוועדת הכספים. כשהחוק יעבור, ייאלצו הרבה טייקונים, בהם יצחק תשובה, צדיק בינו, משפחת עופר ושרי אריסון, להיפרד מחלק מהחזקותיהם.

דיני מסים: הגברת תכנוני המס

בית המשפט העליון ידון ויקבל השנה את אחת ההחלטות החשובות בתחום המסים - האם לדחות, או לקבל, את ערעור רשות המסים על החלטת שופטת המחוזי בת"א, מיכל אגמון-גונן, לקבל את עתירת עיתון "גלובס" לפרסום רשימת החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס מהמדינה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

עו"ד דורון שוופי ממשרד עוה"ד ש. פרידמן, מציין 3 נושאים חשובים נוספים בתחום דיני המסים שיזכו השנה לתשומת-לב גדולה. הראשון, החלת עקרון החישוב הנפרד שיאפשר לבני-זוג לעבוד ביחידה עסקית אחת, וליהנות מחישוב מס נפרד. "להערכתי, הדבר יביא להתארגנות אחרת, חיובית ומועילה לרווחת בני-הזוג והמשק כולו, וכן לעידוד עבודת נשים".

הנושא השני הוא ההתארגנות לקראת החלת הדין החדש שיחול על חברות משפחתיות. "ההחלטה אם להפוך לחברה מסוג זה, תהפוך לחד-פעמית ותלווה בהתייעצויות מקיפות". והנושא השלישי הוא תחום הגז והנפט. "בשנים הקרובות יתאפיין תחום זה בפעילות כלכלית ענפה שתחייב התמודדות עם ענייני מס מורכבים ומסובכים. החקיקה בתחום צפויה לעבור שינוי של ממש".

שוופי מציין עוד כי העלאת שיעורי המס ליותר מ-50% תביא להגברת זרם תכנוני המס, לדרבון אנשי עסקים להעברת פעילויות למדינות שבהן משטר המס נוח יותר, ול"כליאת רווחים" בחברות בציפייה לירידת שיעורי המס בעתיד.

לדברי עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה במשרד עוה"ד ירון-אלדר, פלר, שוורץ, בתחום המס יעמדו השנה במרכז הדיון נושאים כמו המשך ביטול הפטורים ממס (ככל שהפוליטיקה תאפשר זאת), לצד המשך הניסיון להפחית את תכנוני המס. לדבריה, אחד המקורות לשינויים מרחיקי-לכת הוא חוק ההסדרים שבו עברו מספר תיקונים דרמטיים. כך למשל, שינוי הסדרי הפטור לדירות מגורים. "התיקון משאיר פטור לבעל דירת מגורים אחת, ושולל את הפטור מבעלי יותר נכסים, תוך הסדרי-מעבר. משמעות הדבר היא, שכדאיות ההשקעה בדירות מגורים כאפיק פטור תלך ותרד".

כן ייכנסו לתוקפם שינויים בהסדרים של החברות המשפחתיות, צמצום גדול בנאמנויות של יוצרים לא-ישראליים, חיוב במס של דיבידנד מרווחי שיערוך ועוד.

ומה עם מחירי הדיור?

התהליכים בשוק הנדל"ן הם ארוכי טווח, ותוצאותיהם נראות במרחק של חודשים ושנים. לדברי עו"ד חגית בבלי ממשרד עוה"ד יגאל ארנון, גם בשנה הקרובה מחירי הדירות יהוו גורם משמעותי בחברה הישראלית. "היכולת, או חוסר היכולת, של אנשים לרכוש דירה, לעמוד בתשלומי הרכישה וההלוואות והיכולת לשלם שכר דירה, ימשיכו לעמוד במרכז סדר היום הציבורי".

לדבריה, מבחינה מיסויית, דירות מגורים יהפכו בשנה הקרובה לאפיק השקעה אטרקטיבי פחות. זאת, בשל התיקונים האחרונים לחוק מיסוי מקרקעין ובהם - ביטול הפטור ממס שבח במכירה של דירת מגורים אחת לארבע שנים, ביטול הפטור ממס שבח לגבי דירות מגורים של תושבי חוץ, והגבלת תקרת הפטור ממס שבח לגבי דירת מגורים ל-4.5 מיליון שקל.

בבלי: "שינויים אלה יביאו למכירה מהירה של דירות יוקרה, דבר שעשוי לגרום להיצע של דירות יוקרה ולהורדת מחירן. בטווח הארוך יותר יביאו שינויים אלה להקטנת מספר הדירות שיירכשו למטרות השקעה, דבר שעשוי להוריד את מחירי דירות המגורים בכלל".

עוד מהלך שייתן אותותיו בשוק הנדל"ן הוא החלטת המפקח על הבנקים על הגבלת גובה הלוואות המשכנתא על-פי משכורתו של הלווה, כך שלווה לא יוכל ללוות סכומים אשר החזרם החודשי עולה על מחצית שכרו.