פלאש-בק

לילה עם יאיר רוזנבלום, חמישי מ-24:00, ערוץ 1

טכנית, מדובר כבר בשעה הראשונה של יום שישי, אבל זה לא ימנע מאיתנו להתפעל מהדבר הכי טוב שנותר לערוץ הראשון: הארכיון. עם הווה בעייתי ועתיד לוט בערפל, נחמד להיזכר בכמה תוכניות שהיו ואינן, כמו בכמה אנשים שהיו ואינם: יאיר רוזנבלום, פס-הקול של הלהקות הצבאיות, המלחין שבימים ששירי ארץ ישראל הישנה והטובה עדיין משלו בכיפה, אי-אפשר היה לפתוח רדיו בכל שעה שהיא, בלי לשמוע את אחד מלחניו האהובים מתנגנים. כבר שנים רבות שהוא לא איתנו, אבל השירים נשארים. ב-24:00 תשודר התוכנית "כל המנגינות", שבה מתארח רוזנבלום באולפנו של נועם שריף למפגש מוזיקלי בטעם של פעם. מיד אחר-כך, ב-00:50, צמרמורת של ממש: אהוד מנור המנוח "מארח" את רוזנבלום, חצי שנה בלבד לפני פטירתו, לשיחה אישית וצפייה בקטעי ארכיון בתוכנית "הילוך חוזר".

אני מודה שיש לי פטיש לשידורי הלילה של הערוץ הראשון: עם תוכניות בשחור-לבן שבעיני הילד שהייתי בשנות ה-70, נראות כמו "הצעקה האחרונה" (סליחה, אבל בסבנטיז הביטוי הזה היה חוקי לגמרי!), וכשיאיר רוזנבלום באולפן, מתחבר הפטיש הזה לגעגוע לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה, ובעיקר לימים שבהם עוד האמנו שהיא אכן כזאת.

שי לחג

"שי בשישי", שישי 21:00, ערוץ 10

מול המספרים היפים שמצליח לנפק "המעגל" של דן שילון, עושה שי שטרן, כנגד כל הסיכויים, את תוכנית האירוח המשתפרת ביותר על המסך. כמעט כמו כל מה שעושה שטרן בטלוויזיה, לוקח זמן להתרגל לבלגן באולפן, אבל אולי בזכות הידיעה שהתוכנית נצפית על-ידי אחוזים מועטים בלבד של הצופים, מתפתחת בה דינמיקה משוחררת ולטעמי נכונה הרבה יותר מאשר "המעגל" הכבד מעט של שילון. בכל פעם אני מוצא את עצמי צוחק בקול רם ממשהו שנאמר באולפן, כמו גם מפינות קבועות, כמו אותה "כוכבת בהתהוות", סוג של פרודיה מוקמנטרית על כוכבות ריאליטי. הערב יתארחו באולפן השחקנים קרן מור ואושרי כהן, וכרגיל, יהיה שמח ואפילו מבדח.