שתיקת הוי.או.די

על חסימת חופש הבחירה ביום-הכיפורים

אני שייך למיעוט שאינו צם ביום-הכיפורים. אני לא כותב את הדברים בגאווה, אלא מתאר את המצב לאשורו. כמוני יש לא מעט ישראלים שמכבדים את הצמים, אבל לא רואים ביום הזה משום יום קדוש או זמן לחשבון-נפש, אלא נהנים מיום-שבתון נטול מכוניות. הציבור החילוני נחלק ביום הזה למי שמוצאים בו הזדמנות להתחבר למסורת, צמים ומבקרים את הביקור החד-שנתי שלהם בבית-הכנסת - וזה בסדר גמור בעיני, ולמי ששומרים עליו כמעט בעל כורחם.

גם הטלוויזיה שובתת ביום הזה מכל פעילות. בעצם רגע, חכו. בואו ונבדוק מה עושה הטלוויזיה:

כל עוד היה כאן רק ערוץ ממלכתי, אפשר היה לתבוע ממנו להשבית את שידוריו ביום הכיפורים. זו אינה עמדתי כאמור, אבל הייתי מכבד את החלטת הרוב, כשם שאיני נוסע באופנועי ברחובות תל-אביב (בחיפה שבה גדלתי, כיאה לעיר מעורבת, המצב היה שונה: בכל יום-כיפור היה אבי נוסע לבית המלאכה שלו, עובד חצי יום ואחר-כך היינו נוסעים ביחד לים. היינו מיעוט, אבל לא מיעוט מבוטל: תנועת מכוניות דלילה התקיימה בכבישי העיר גם ביום הכיפורים). את הכלל הזה אפשר להכיל גם על הערוצים 2 ו - 10. אפילו על חברות הלוויין והכבלים על ערוצי התוכן השונים שלהם איני מלין: זכותם לבחור שלא לשדר ביום הכיפורים, אם משיקולים מוסריים ואם משיקולים פוליטיים. לעומת זאת, את השבתת שירותי הוי.או.די, איני מבין: מדובר בשירות מקוון שאינו דורש מגע יד אדם ונמצא כולו בין לקוח הקצה לבין מאגר של תוכניות וסרטים. מדוע למנוע מציבור רחב של מנויים משלמים את האפשרות ליהנות ממנו ביום-הכיפורים? הרי מדובר בהלטה אישית של המשתמש.

הסרבנות הפוליטית של חברות הכבלים והלוויין לאפשר את קיום השירות גם ביום-הכיפורים (שמזכירה מאוד את נעילת האופניים בשירות ה"תל-אופן" של עיריית תל-אביב שהיה יכול לסייע מאוד להורים שרוכשים בכסף מלא אופניים לילדיהם לכבוד היום הזה, אופניים שיעלו חלודה במחסן עד ליום-הכיפורים הבא), עוד תעלה להם ביוקר: חלק מהלקוחות שלהם יגלשו באתרי-הורדות, יורידו להנאתם סרטים וסדרות ובמוצאי החג ישאלו את עצמם על מה ולמה הם נדרשים לשלם מאות שקלים בחודש דמי מנוי (התשלום החודשי שלי: 398 שקלים ל"יס") כשהם יכולים ליהנות ממרבית התוכן בחינם? במקרה הפרטי שלי למשל, מדובר במשחק שבו תארח מנצ'סטר יונייטד את קריסטל פאלאס. זכויות השידור שייכות לצ'ארלטון שאני משלם בעד ערוציה עשרות רבות של שקלים בכל חודש. בשבת, יום כיפור, אתחבר לאתר שמפר את זכויות השידור האלה, אחבר את המחשב למקרן ואצפה בו על הקיר בסלון ביתי. במוצאי החג אחשוב אם לא מן הנמנע שאאמץ את הפתרון החינמי הזה גם להבא. גמר חתימה טובה.