בוקר טוב, בנק ישראל: הישראלים מתקשים לעמוד במשכנתא - והחגיגה ממש לא צפויה להסתיים

בוקר טוב אליהו. או בלכר. או מדינה. או אקשטיין. היפהפיה שאתם כל כך חושקים בה ישנה כנראה יותר מדי זמן. אולי כבר לא ממש כדאי לנשק אותה. חבל שהיא תתעורר ותראה את מה שבמחלקת המחקר של בנק ישראל כבר מגדירים "עלייה ניכרת בחדלות פירעון המשכנתא", בהסתברות כלל לא רעה וכמעט ללא גמישות מצד הבנק המרכזי.

הרי מה שהיה ברור לכל מי שחי כאן גם מבלי להריץ מודל אקונומטריקה מסובך או לדבר על "עקומת פרוורד" - נעלם מעיני בנק ישראל. כמה זוגות צעירים שאתם מכירים יכולים לגרד הון עצמי של מאות אלפי שקלים ולהשתעבד למשכנתא של 3,000 או 4,000 שקל לחודש? תחשבו על ילדיכם - שלפי מה שנראה כרגע יכולים לשכוח מעזרה בהיקפים כ"כ משמעותיים ושאמורים להיות דווקא מוטרדים משאלת מימון זקנתם היקרה של הוריהם.

אבל זה לא סוד שבנק ישראל גמגם לכל אורך הדרך. המחקר משלשום (א'), של ד"ר גולן בניטה וד"ר זיו נאור, רק הסביר באיחור אלגנטי של חודש את צעדי המפקח על הבנקים - שנזכר באוגוסט האחרון להגביל את החזר המשכנתא מסך המשכורת.

בתחילת 2012, אחרי שמחירי הדירות כבר עלו ריאלית מ-2008 ב-35% (ב-2012, ע"פ נתוני הלמ"ס, העלייה הסתכמה ב-1.5% ריאלית "בלבד"), הוציאה מחלקת המחקר של הבנק מאמר ארוך שבחן את מחירי הדיור. "המחירים בסוף התקופה הנבדקת אמנם גבוהים יחסית לגורמי היסוד של הטווח הארוך, אך הם אינם חורגים ברמתם מאפיזודות קודמות", כתבו פולינה דובמן, יוסי יכין וסיגל ריבון, "לכן ככלל אנו לא מוצאים עדות לבועה במחירי הדירות". ואם אין בועה, ואפשר לדבר דווקא על הסרבול במערכת התכנון וגם להתריע בממשלה שתתחיל לשווק קרקע, למה לא להסתפק בצעדים מינוריים של המפקח על הבנקים?

כך עברה לה שנה וחצי. מחירי הדירות עלו בעוד 9%; עוד 150 אלף ישראלים קנו דירות יקרות; היקף המשכנתא במערכת גדל בעוד 35 מיליארד שקל - חלק ניכר בריבית משתנה; עוד קרקעות לבנייה נמכרו במחירי שיא (אם כי במחירי הקרקע כבר רואים נסיגה לא מבוטלת); ושיעור החזרי המשכנתא "בסיכון גבוה", הגבוהים מ-40% מהמשכורת - על אף שיעורי הריבית והאבטלה הנמוכים כ"כ - כבר הגיעו ל-17%. ועכשיו ברור שהרבה יותר מסובך להעיר כעת את מה שהפך כנראה למפלצת.

כל זה לא אומר שהחגיגה צפויה להסתיים. במספרים המגוחכים של היקפי הבנייה בישראל, כנראה יש כאן מספיק קונים שפוגשים היצע דליל מהם. גם מבחינת קובעי המדיניות, חזרה לרמות מחירים סבירות יותר רק עלולה להגשים אותו תרחיש בלהות של חדלות פירעון ופגיעה ביציבות הבנקים והמשק. לכן מוטב להדחיק את העובדה שכל הדיון הזה הוא על קורת גג - אותו מוצר בסיסי שאמור להגיע לעוד עשרות אלפי זוגות צעירים שנותרים מחוץ למסגרת. כאלה שאין להם את ההורים הנכונים או אולי משכורת מבנק ישראל.