נתניהו, חרב להם את המסיבה

אין הצדקה ללכת לקראת האיראנים לפני שהם פועלים

בשביל אובמה, נוכחותו של נתניהו כאורחו בוושינגטון נחוצה כדי להבטיח ש"לא יעשה שטויות". מצפים מנתניהו שיגלה בגרות בכך שלא יחרב את המשחק, שלא יקלקל את מסיבת הפיוס האמריקאי-איראני, שינהג כחבר נאמן ובן ברית מסור ולא ישבור את הכלים. שידבר, בהחלט, את זה אי-אפשר למנוע, אבל שלא יבקר את הנשיא על מדיניותו החדשה, ושישתדל גם לא להתייחס ל"רוח החדשה".

שלא יצעק שהאייתוללה הוא עירום. כי עכשיו אסור לפגוע באיראנים. צריך לעצור את הנשימה שמא כל הגייה תכבה את נר הפיוס והאחווה הנושבת מטהרן.

מכחיש ומלגלג

זה לא הזמן, נתניהו, להיות פוליטיקלי קורקט. זה הזמן להיות קורקט בפוליטיקה שלך. להתריע שחגיגת הפיוס עם איראן נולדה בחטא, כי חתן השמחה לא עשה שום דבר שראוי לחגוג אותו, ולעומת זאת, עשה ועושה את ההיפך.

לשם המחשה אצטט חלק מדבריך: "רוחאני אומר בראיון כי איראן אינה מעוניינת בגרעין למטרות צבאיות, אך דוח סבא"א קובע את ההיפך; רוחאני טוען כי ישראל אחראית לאי-יציבות באזור בזמן שאיראן שולחת את אנשיה לטבוח בסוריה באזרחים סורים חפים מפשע ומעודדת טרור ברחבי העולם. רוחאני טוען בראיון שיש לאפשר גישה חופשית למידע לאזרחי איראן, בזמן שמשטרו חוסם להם גישה לפייסבוק ולטוויטר". אלה לא דעות. אלה עובדות מוכחות. מי שמתעלם מהן הוא משתף פעולה בפוטנציה. טוב שנתניהו אינו מצטרף למקהלה הזאת.

הכחשת השואה היא הצדקת השואה

אבל בעיקר, נתניהו, אל תהסס לחרב את המסיבה כי אתה צודק יותר ממבקרי גישתך הלא מפויסת. אין הצדקה לחשוב אפילו על הליכה כלשהי לקראת האיראנים לפני שהם פועלים, להבדיל ממדברים, להיות ראויים לכך. למדינות העולם, בוודאי לנו, אסור לתמוך בשום תהליך שבו משתתף מכחיש שואה. כי הכחשת שואה זו הצדקת השואה. "אני לא היסטוריון", אמר רוחאני. לא בשביל להצדיק את גישתו, וגם לא מתוך בורות, אלא כלגלוג והתרסה כלפי מעירי השואה וקורבנותיה.

היטלר הרג יהודים, וגם אחרים, אמר רוחאני לצהלת העיוורים והחרשים מרצון. הרג יהודים? היטלר פעל על-פי תוכנית מסודרת להשמדת העם היהודי! הוא התכוון לעשות את מה שמנהיגי איראן מקווים לעשות. לכן הם מגוננים עליו. לכן הם, האיראנים, כולל רוחאני, מבקשים לייצר פצצות גרעין.

כשאתה בוושינגטון ובניו-יורק - שים להם מראה, נתניהו. הם ירצו לרכך אותך עם הרבה דבש. אל תלך שולל. חרב להם את המסיבה העצובה והמסוכנת שלהם.

גלאון, שונה ומועילה

חלק מאנשי השמאל אצלנו מאמינים למנהיגי הפלסטינים ולא למנהיגי ישראל. באופן אוטומטי. מין רפלקס מותנה כזה. לעתים נדירות קם מנהיג שמאל המעז לצאת מחוץ למחנה. כך נהגה יו"ר מרצ, זהבה גלאון, כשכתבה אתמול: "כמו נתניהו, גם אני לא מאמינה לרוחאני". שונה ומועיל.