הנקראות ביותר

עוד צעד לבנק החברתי הראשון: רשות ני"ע פטרה מתשקיף

‎‎הרשות קבעה כי מניות אגודת אופק אינן ניירות ערך כמוגדר בחוק, ופטרה את האגודה משימוש בתשקיף ‏‎‎‏■ תנסה לגייס 100 מיליון שקל בעלות של 3,000 שקל למניה‏

‎‎אגודת אופק - היוזמת את הקמת הבנק החברתי הראשון בישראל - בראשות דורון שורר, עברה משוכה משמעותית בדרך להקמת הבנק. הבוקר (ב'), לאחר התלבטויות ארוכות, החליטה רשות ניירות ערך בראשות פרופ' שמואל האוזר להעניק לאופק פטור משימוש בתשקיף על מנת לגייס הון. משמעות הדבר היא שאגודת אופק תוכל להוציא לדרך באופן מידי את תוכנית הגיוס שלה, שבסופה יחל לפעול הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל. ‏‏

בעקבות הפטור שהעניקה הרשות, רכישת מניה בבנק החברתי תהיה משולה לרכישת מוצר צריכה. על מניות אופק לא יחולו דיני ני"ע והאגודה השיתופית תהיה כפופה אך ורק לבנק ישראל ולרשם האגודות. ‏

כעת מתכננים באופק להתחיל במסע גיוס. בשלב ראשון, המטרה היא לגייס 30 אלף חברים בבנק, השקולים לגיוס של כ-100 מיליון שקל. עלות של כל מניה תעמוד על 3,000 שקל, כאשר 2,000 שקל יופקדו בחשבון נאמנות והיתרה תשמש את אופק לצרכיה השוטפים. בתמורה יקבלו בעלי המניות הטבות בגין פעילות בחשבונם בבנק החברתי שיוקם, לרבות עמלות נמוכות יחסית וריביות גבוהות על יתרות הזכות שלהם.

‏‏לצורך הגיוס, בבנק החברתי מתכוונים לפעול כמו בקמפיין בחירות, לרבות מסע פרסום תקשורתי, אתר אינטרנט וחוגי בית. קהל היעד המרכזי הוא גילאי 45-65, במעמד בינוני ומעלה.‏

‏הבנק שאופק מבקשת להקים יציע לחבריו (יחידים, משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים) שירותים בנקאיים קמעונאיים באמצעות האינטרנט ונקודות שירות, לרבות ניהול חשבון עו"ש, הלוואות, הנפקת כרטיסי אשראי וחשבונות לחיסכון קצר וארוך טווח. ‏

‎‎‏"מניות אופק אינן ני"ע"

‎ברשות ני"ע בחנו את מאפייני המניה שהאגודה מתכוונת להנפיק במשך מספר חודשים, ולבסוף החליטו לקבל את טענת אופק כי מניותיה אינן ניירות ערך כמוגדר בחוק. זאת, בין היתר, משום שמניות הבנק החברתי אינן מהוות השקעה פיננסית - הן אינן מניבות תשואה, אלא מקנות לבעליהן זכויות בבנק. ‏‏

בנוסף, מאחר שלא מדובר במניות סחירות,‏‎ ‎הרי שתיאורטית, אין‎ ‎סכנה‎ ‎כי‎ ‎יבוצע‎ ‎בהן‎ ‎מסחר‎ ‎למטרות ספקולציה‎ ‎או‎ ‎למטרות‎ ‎השקעה. גם דרך הגיוס שונה: בעוד חברה רגילה תוחמת בזמן את מועד הגיוס, הרי שבמקרה של אופק, הגיוס יתרחש באופן רציף ללא הגבלת הזמן.

אופק, נזכיר, דווקא עמלה על הכנת תשקיף לצורך גיוס, ואף הגישה אותו לפני קרוב לשנה. אולם בסופו של דבר, ובין היתר הודות לסיוע שקיבלה אופק מהמפקח על הבנקים דודו זקן, ברשות ני"ע הבינו כאמור שיהיה נכון לוותר על תשקיף. נציין, כי גם במדינות אחרות מקובל לתת פטור מתשקיף לבנק מסוג קואופרטיב.‏ ‏

ומה הלאה? בהנחה ואופק תצליח לגייס 100 מיליון שקל, הרי שהתוכנית היא שכשליש מהסכום יוקצה לעלויות ההקמה (מחשוב, כוח אדם וכדומה), ואילו היתר יישמר בנאמנות, וישמש כהון הבסיסי של הבנק לכשיתחיל ל

פעול.‏ ‏ למרות שאופק קיבלה פטור מתשקיף, הרי שבפני הבנק עומדים עדיין לא מעט מכשולים עד שיתחיל לעבוד. ראשית, הבנק צריך להחליט כיצד לפתור את סוגיית הסינוף. אמנם הבנק יפעל בעיקר באינטרנט, אבל הוא יצטרך פריסת סניפים מינימלית, שעלות ההקמה והתחזוקה שלה אינה מבוטלת. ישנן כמה אפשרויות: שיתוף פעולה עם הדואר או עם רשת קמעונאית אחרת, או הקמת סניפונים עצמאיים. ‏

סוגיה נוספת היא סוגיית ההון. כלל לא בטוח שהמפקח על הבנקים יאשר לבנק להתחיל לפעול עם הון עצמי של 70 מיליון שקל בלבד (ההון שיישאר בבנק לאחר עלויות ההקמה). נזכיר כי במקור בנק ישראל דורש מהבנקים הון עצמי מינימלי של 100 מיליון דולר. מכיוון שמדובר בבנק מסוג קואפרטיב, ייתכן וזקן יסכים להתפשר בדרישה (גם לפי כללי באזל העולמיים, ההון הנדרש מבנק קואפרטיב נמוך מאשר בנק מסחרי), אולם כאמור עדיין לא ברור האם הוא יסתפק ב-70 מיליון שקל בלבד.‏ ‏‎‎‏ ‏ ‏

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות