איך קיצוץ בתקציב הביטחון הפך לתוספת של 4.5 מיליארד שקל?

אם רה"מ יכריע לטובת מערכת הביטחון - יתעורר צורך בקיצוצים נוספים שיפגעו בציבור ■ גורם באוצר: "שום דבר לא קרה בחודשיים האחרונים ששינה ההוצאות" ■ מקורב ללפיד: "הצבא לא צריך להתעסק בפנסיות ובהנחות קנייה בסופר"

שלושה חודשים לפני תום שנת הכספים 2013, תקציב הביטחון נפתח שוב לדיון, ונראה כי הקיצוץ המתוכנן בסך 3 מיליארד שקל לא ייצא לפועל. בימים אלה התחדש ויכוח קשה בין אגף התקציבים במשרד האוצר למשרד הביטחון, סביב היקף תקציב הביטחון ל-2013 ו-2104. במערכת הביטחון סבורים כי הקיצוץ המתוכנן לא עומד על 3 מיליארד שקל, אלא על 7 מיליארד שקל, ולפיכך ישנה דרישה של תוספת בסך 4-4.5 מיליארד שקל נוספים.

מדובר בפער עצום; אם ראש הממשלה יכריע לטובת מערכת הביטחון, תקציב המדינה לא ייסגר ויתעורר צורך בקיצוצים נוספים על מנת לעמוד בתקרת ההוצאה שנקבעה. נזכיר כי תקציב הביטחון נטו (ללא הכנסות) עמד ב-2012 על כ-53.7 מיליארד שקל (ראו גרף), ולפי הסיכום היה צריך לרדת ב-2013 ל-52.5 מיליארד ושוב לרדת ל-51 מיליארד שקל ב-2014 - דבר שכבר לא יקרה.

כבר ב-22 ביולי התייצב שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, בפני ועדת החוץ והביטחון והודיע כי תוכנית הביטחון ל-2014 אינה מתכנסת תקציבית. במערכת הביטחון מסבירים כי "הקפיצה" בקיצוץ - מ-3 מיליארד שקל ל-7.3 מיליארד (פער של כ-4 מיליארד שקל) - נובעת משינויים "שאינם ניתנים לשליטה", לרבות התייקרויות, הוספת נכים, פיצויים למפוטרים חדשים, תוספת במספר הגמלאים והתייקרויות בארנונה ובחשמל. שינויים אלה שוחקים את תקציב צה''ל מ-29 מיליארד שקל ל-22 מיליארד בלבד. יעלון הסביר אז כי הוא מוכן לספוג 3 מיליארד שקל מהשחיקה הזו, אך הוא דורש 4 מיליארד שקל תוספת.

כמו כן, במערכת הביטחון מסבירים כי הואיל וחלק מהתקציב מוגדר "קשיח" (אינו ניתן לקיצוץ) - לרבות שכר, פנסיה ושיקום - הפגיעה, אם תהיה כזו, חייבת להגיע מתקציב ההתעצמות (אימונים ונשק). לפי נתונים שפרסם החשב הכללי באוצר, תקציב הגמלאות עמד ב-2012 על 4.95 מיליארד שקל, תקציב השיקום הגיע ל-2.55 מיליארד ותקציב תשלומי משפחות טיפס ליותר מ-2.4 מיליארד שקל (ראו סעיפים בולטים בטבלה).

"כל מי שטוען כי מערכת הביטחון נסוגה מהקיצוץ של 3 מיליארד שקל, מטעה. שר הביטחון אמר שהוא לוקח על עצמו קיצוץ של 3 מיליארד שקל - וכך יהיה. אבל במהלך הדרך נוצר פער של 4.5 מיליארד שקל, וזה לא מתכנס", אמר ל"גלובס" מקור במערכת הביטחון. "הניסיון להציג את מערכת הביטחון כמי שלא מוכנה לשאת בנטל - שקרי. שר הביטחון מתעקש לקצץ ב-4,000 אנשי קבע או אזרחי צה''ל, משנים את פני הצבא, סוגרים חטיבות, מבטלים משלחות לחו''ל. מדובר בניסיון להסיט את הדיון".

"הכול נורא מגוחך"

באוצר פוסלים את הגישה הזו על הסף ומסבירים כי אין חיה כזו "תקציב קשיח". "לא יהיה מנוס מקיצוץ בשכר, בהטבות הפנסיוניות ובשיקום. לא יכול להיות שרמטכ"ל יכול לתת תוספת של 6% לפנסיה בשלוש השנים האחרונות של שירות הקבע ולא יכול לקצץ כשאין. ההסבר הזה, שלפיו אי אפשר לפגוע בפנסיה של גמלאי צה"ל, אבל אפשר לפגוע בביטחון ישראל - איננו מקובל בעליל", אמר בכיר באוצר. עוד הסבירו באוצר כי משקל תקציב השכר, הפנסיה והשיקום מסך תקציב הביטחון רק זינק ב-20 השנים האחרונות ל-65% ורק צפוי להמשיך ולהעלות בשנים האחרונות, ולכן אין מנוס מלקצץ בחלק הזה של התקציב.

"שום דבר לא קרה בחודשיים האחרונים ששינה את ההוצאות. לא היה אירוע כזה ששינה גמלאות. כולם ידעו מה המספרים. הכול נורא מגוחך, כי כולם יודעים את המספרים זה חודשים רבים. איך הגיעו ל-7 מיליארד? מה קרה? מה נשתנה? ברור גם שאין מאיפה להביא את הכסף הזה", הסביר היום (ב') מקור באוצר.

במסגרת הדיונים האחרונים, הציעה מערכת הביטחון "פטנט חדש": רישום תקציב הגמלאות והשיקום כחלק מתקציב משרד האוצר, ומחיקתו מספר תקציב הביטחון. במשרד הביטחון טוענים כי תקציב הגמלאות של מורה שפורש אינו מהווה חלק אינטגראלי של תקציב החינוך וכך יש לנהוג גם עם איש צה''ל.

בכירים באוצר סירבו לקבל את ההצעה של מערכת הביטחון, וטענו כי אכן תשלומי גמלאות של מורה נרשמים תחת מנהלת הגמלאות של החשכ''ל, אלא שמי שקובע את היקף הגמלאות הוא החשכ''ל באוצר, ואילו ההצעה של משרד הביטחון היא שהרישום יהיה בספר האוצר - אך ההחלטה על גובה הגמלאות תמשיך להיות נחלה בלעדית של הרמטכ"ל. שר האוצר, יאיר לפיד, אכן מוכן להעביר אליו את מערכת הגמלאות, כל עוד האוצר הוא זה שיקבע את גובה הגמלה - כמו אצל שאר עובדי המדינה.

"הצבא לא צריך להתעסק בפנסיות ובהנחות קנייה בסופר. אין אף משרד ממשלתי אחר שמנהל את הפנסיה של עובדיו. הדבר יוצר מצב שההנהלה הופכת בפועל לוועד העובדים", אמר בכיר בסביבתו של לפיד. בהקשר הזה, האוצר דורש ממערכת הביטחון לבצע קיצוצים בפנסיה, בשיקום וגם בשכר. "הרי ברור כי אם מערכת הביטחון תמשיך לקבוע את הגמלה, אבל האוצר יהיה זה שמשלם אותה, יש תמריץ מובהק לכך שהגמלה תעלה" הסבירו באוצר.

המחלוקת התפיסתית בין האוצר לביטחון אינה חדשה וחוזרת בכל שנה-ושנה; השאלה שעומדת בלב המחלוקת היא האם כאשר מתייחסים לתקציב, מדובר על תקציב ריאלי (כמה התקציב הזה יכול לקנות) או על תקציב נומינאלי.

"השאלה האמיתית ששר הביטחון צריך לתת עליה תשובה היא איך קיצוץ של 1.5 מיליארד שקל בתקציב ביטחון נטו מתורגם ל-7 מיליארד שקל בתקציב צה''ל. העלייה או ההתייקרויות בשיקום או בגמלאות לא מסבירה את הפער הזה שעליו הם מדברים. למה הקיצוץ בתקציב צה"ל כה גדול, כאשר הקיצוץ בתקציב נטו בביטחון הרבה יותר קטן?", תהה ח''כ עופר שלח (יש עתיד), חבר בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים.

סעיפים בולטים בתקציב הבטחון
 סעיפים בולטים בתקציב הבטחון

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988