גירושים מהספרים: סדרת ספרי הילדים העוסקים בגירושים מתרחבת

התגברות תופעת הגירושים בעולם בכלל ובישראל בפרט מביאה להופעה הולכת ומתרחבת של ספרי ילדים בנושא ■ הנה כמה מהספרים הבולטים

מעבר לרצון לשעשע וליהנות, ספרי ילדים נועדו גם לסייע בהתמודדויות שלהן נדרשים ילדים. "סיר הסירים" עוזר להיגמל מחיתולים, "מעשה ב-5 בלונים" מסייע שלא להיבהל מבלונים מתפוצצים, כל ספר ודגשיו הלימודיים.

על כן, לא פלא שהתגברות תופעת הגירושים בעולם בכלל ובישראל בפרט (בחמשת העשורים האחרונים שיעורם ביחס לגודל האוכלוסיה כמעט שהוכפל), מביאה להופעה הולכת ומתרחבת של ספרי ילדים בנושא.

האחרון בסדרת הספרים הזו שייך לעדי קוליק - "שני בתים לאהד" (הוצאת גוונים). קוליק, שעובדת כשפית וזהו לה ספרה הראשון, מספרת על הדרך האישית שהביאה אותה לכתיבת הספר: "כשהבת שלי, לי, הייתה בת 11 חודשים, אביה אורן ואני נפרדנו. אני המשכתי לזוגיות שניה עם שי וגם יש ילד - מיכאל, ולי גדלה לתוך המציאות הזו. זה מקל על הסיטואציה, אבל עדיין עם הגיל וצמיחת ההבנה שלה, הגיעו השאלות. אלו היו פחות השאלות שלה ויותר של הסביבה אליה.

"באחד הטיולים, חברה שלה שאלה איך זה שאבא שלה לא שם ואיזה כיף לה שאבא שלה כן בטיול. לי ענתה בשיא התמימות: 'נכון שאת פה עם אבא שלך, אבל לי יש שני אבות ולך אחד'. מפה נולד הרעיון לספר - הרצון לאפשר לילדים בסיטואציה כזו להזדהות עם דמות אחרת, ולהורים - לתת לילד להסתכל על חצי הכוס המלאה".

בספר שכתבה קוליק, אהד הוא ילד שאביו גר בזוגיות עם וטרינרית בשם סיוון ואמו חיה עם איציק, להם יש גם זוג תאומות. הספר מתאר את ההבדלים בין הבתים - באחד מהם הוא ילד יחיד, שחי כמו נסיך ובבית האחר - רעש, המולה והרבה שמחה. בהמשך, אהד נשאל על-ידי חברו בגן שאלה דומה לזו שהופנתה ללי והוא מתאר את היתרונות בחיים בשני בתים, ושלהיות שונה זה לא בהכרח עצוב".

- מה הדבר החשוב בעינייך בסיטואציה כזו?

"המוטו זה לשים את הילד למעלה. אנחנו אנשים בוגרים, שעברנו כמה דברים בחיים וצריכים שלא לשים את הילד באמצע, שלא יישא את משקל המעשים שלנו. צריך לחבק אותו ולתקשר. עוד כסף, פחות כסף, זה באמת לא חשוב".

כלי טיפולי

גם המשוררת והסופרת נורית זרחי כתבה שני ספרי ילדים לאחר שנפרדה מהפזמונאי יורם טהר לב - את "וולפיניאה מומי בלום" ו"לא לגרש את נני". "אחרי שהתגרשתי", היא מספרת, "כתבתי אותם מתוך הרגשה שיש לי אנרגיה בנושא וכיוון שגם אני גדלתי במשפחה מורכבת (אביה, הסופר ישראל זרחי, נפטר כשהייתה בת 6 י.מ)".

- במה עוסק "לא לגרש את נני"?

"ההורים שם מתגרשים ונכנס למשפחה של הילדות גבר חדש. את כל ההסתגלות מסמלת הכלבה נני, שמשמשת כקולה של הילדה הגדולה. במצב כזה של גירושים, נדמה שהעולם נשבר והוא באמת נשבר אבל צריך להמשיך. רציתי להגיד לילדים שהחיים נמשכים גם אם יש משברים".

אנשי מקצוע מסכימים שקשר טוב בין ההורים הגרושים חשוב לילדים, אבל פחות תמימי דעים באשר לתפיסה הרווחת, שגיל צעיר של הילד בגירושים הוא יתרון.

פרופ' רחל לוי-שיף, פסיכולוגית וחוקרת ממרכז "פלג-ביליג" לחקר הזוגיות והמשפחה ב"אוניברסיטת בר-אילן", טוענת כי המחקרים מראים שככל שהילד צעיר יותר, ההשפעות של הגירושים לטווח הארוך גדולות יותר. לוי-שיף: "בגיל צעיר, עדיין אין לילד מבנים קוגניטיביים שמאפשרים לו לעבד את מה שקורה לו. במצב כזה, הרבה שינויים קורים בבת אחת ומאיימים עליו.

"שנית, בתהליכי גירושים ההורות נפגעת - יש להורים פחות זמן ומצב רוח. אלו שנים מאוד מרכזיות אצל ילדים. ויסות רגשי וקוגניטיבי, התקשרות ושפה, אלו מבנים מרכזיים והגירושים פוגעים בהתפתחותם התקינה. שלישית, תינוק מרגיש מה קורה, גם אם אינו יודע לתרגם את זה למילים".

ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית מאונ' ת"א, שחיברה גם שני ספרים בנושא ("דיאלוג עם ילדים" ו"הורים ילדים ומה שביניהם"), טוענת אף היא כי הפקטור של גיל הילד הינו משמעותי בהתמודדות שלו עם נושא הגירושים: "בגיל בית הספר יש יותר הבנה קוגניטיבית, שעוזרת חלקית להבין את השינוי הגדול. בגיל זה החריגות החברתית מעסיקה את הילדים יותר מבגיל הרך. אצל ילדים צעירים צפויות בעיות בשינה ובאכילה, וכן בגמילה מחיתולים. אצל הגדולים יותר, צפויות בעיות לימודים ובעיות חברתיות".

- מה הקושי העיקרי בהתמודדות?

כצנלסון: "ההרגשה שעלולה להיות נטישה של הורה, ולוקח זמן עד שהילד נרגע ומבין שלא כך הוא. קושי אחר הוא כעס על ההורה שיזם את הפרידה. ילדים גם חוששים מה יקרה להם, עד כדי חשיבה על מוסד או בית יתומים. להורים ברור שזה לא מציאותי, אך ילדים כן חוששים.

"בעיה קשה נוספת היא רגשי האשם וקיימת גם 'אשליית ההפיכות' - ילדים נוטים לא לאבד תקווה שההורים יחזרו, ואם אחד מההורים מחזק את האשליה, ילדים לא משלימים עם סופיות הפרידה".

- מה ההורים יכולים לעשות כדי להקל על הילד במצב הכאוטי שנפער בחייו?

לוי-שיף: "מאחר שמערכת היחסים בין ההורים אחרי הגירושים משפיעה על הילד, חשוב מאוד שלא לריב ולא להשתמש בילדים ככלי ניגוח. חשובים גם התמיכה של המשפחות המורחבות והמצב הכלכלי".

כצלנסון: "המחקרים מביאים ממצאים לא אחידים: חלקם מדברים על נזק לטווח ארוך וקושי בזוגיות בעתיד, בעוד אחרים מפחיתים בטלטלה שנגרמת לילדים לטווח ארוך. אבל כולם מסכימים שגירושים אינם הנתון הקובע היחיד.

"מחקר שנערך בארה"ב עקב אחר ילדי ההורים שהתגרשו. יצא ש-45% מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי עם משימות התפתחותיות בחייהם הבוגרים. 41% מהילדים היו במצוקה וגדלו כאנשים חרדים, מתקשים להגיע להישגים ובעלי דימוי עצמי נמוך. זו דוגמה שממחישה את הקושי להכליל.

"ילדים ש'מרווחים' מגירושים הם אלה שחיי הזוגיות של הוריהם היו קשים. ילדים שמפסידים הם אלה שחיי הוריהם היו יחסית סבירים".

- אילו נושאים חשוב להדגיש, במסגרת סוגיית הגירושים, בספרי ילדים?

כצנלסון: "ספרי הילדים נועדו להשיג שלוש מטרות עיקריות: הסבר הגירושים לילדים ומתן אופק חיובי לגבי ההסתגלות העתידית, מתן דוגמה להורים כיצד לדבר עם הילדים על הנושא ותחושת 'נורמליזציה' מהבחינה שעוד ילדים חווים את החוויה".

- עד כמה ספרי ילדים באופן כללי הם כלי טוב להתמודדות עם בעיות?

כצנלסון: "הספרים הם בבחינת 'ביבליותרפיה' - טיפול דרך ספרות. הם כלי טוב אם יש בהם - נוסף לעיסוק בבעיה, גם היבטים 'לא דידקטיים' וכן ערך ספרותי. חשוב שהספרים יעסקו גם בהיבטים אחרים של חיי הילד".

השינויים הלשוניים בטרמינולוגיית הגירושים

כשההורים הגרושים מקימים משפחה מחדש, הם נתקלים בבעיה מהאגדות - הקונוטציה השלילית למונח "חורג", בעיקר בהקשר של זוגתו החדשה של האב.

רוביק רוזנטל, עיתונאי "מעריב" שמרבה לעסוק בתחום הלשוני: "'חורג' הוא מונח תלמודי טכני, שמשמעותו 'יוצא דופן ביחס לנורמה'. יש שתי סיבות שבגללן נוצרה למושג הזה התנגדות. ראשית, כי באגדות אמא חורגת היא תמיד מרשעת, ושנית, כי יש לו צליל דומה למילה 'הורג'".

אז למה באקדמיה ללשון העברית לא מצאו מונח חלופי? ובכן, בימים אלו ממש, מה שנקרא, באקדמיה "יושבים על המדוכה". רונית גדיש, המזכירה המדעית באקדמיה, מספרת שהוקמה ועדה למונחי המשפחה החדשה והמשולבת, כשאחד הנושאים הוא עניין החורג: "פנינו לציבור וביקשנו תגובות להצעות שעלו. הציבור חזר עם הצעות והוועדה תתכנס בקרוב".

בין ההצעות שנשלחו, בולטות כאלה מהשורש יס"ף - הורה נוסף/מוסף/יסוף ומהשורש צר"ף - משפחה מצורפת, הורה מצטרף. הצעה מעניינת אחרת הייתה "הורה לב"י", ראשי תיבות של "לא ביולוגי" וגם אימאש ואבאש (השין מייצגת את המילה "שלוב"). אז האם אנו בדרך להחלפת האם החורגת ה"מרשעת" במונח אחר? לא בטוח. לדברי גדיש: "האקדמיה בדרך-כלל לא מכניסה מילה במקום מילה עברית אחרת. החלטנו להידרש לעניין אבל לא בטוח שיהיה פתרון, כי אנשים לא אוהבים הרבה חידושים בתחום הלשוני".

גירושין
 גירושין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988