ההסכמים על הפרטת תעש נתקעו עקב חילוקי דעות

מערכת הביטחון ומשרד האוצר שוב מתנגשים חזיתית. הפעם סביב הפרטת תעש. לפי מקורות באוצר, ההסכמים הרבים אליהם הגיעו שני הגופים נתקעו משום ששני הגופים לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה והחליטו היום (ב') לדחות את הדיון בנושא. לפיכך, למרות שהפרטת תעש הייתה נראית כאירוע מוגמר - הפרטת הגוף שכבר הפסיד מאות מיליוני שקלים - שוב נתקעת.

הדיון של ועדת השרים לענייני הפרטה, שתוכנן להתקיים מחר כדי לאשר את ההפרטה של תעש, נדחה למועד אחר, ככל הנראה בימים הקרובים, ולצדדים המעורבים נמסר כי ההחלטה לדחותו נתקבלה על רקע אילוצי לו"ז.

לפי דוח רשות החברות הממשלתיות, בשנת 2012 תעש הפסידה 247 מיליון שקל בהמשך להפסד של 293 מיליון שקל בשנה הקודמת.

לפי בכירים באוצר, מערכת הביטחון שוב העלתה סדרת דרישות חדשות והאוצר סירב להיענות להן, דבר שהכניס את הדיונים על ההפרטה למבוי סתום. העימות החזיתי בין שני הגופים סביב הפרטתה של תעש מתווסף לעימות סביב תקציב הביטחון שנפתח שוב, כאשר האוצר חוזר על דרישתו ומתעקש על קיצוץ של 3 מיליארד שקל, בעוד שמערכת הביטחון דורשת תוספת של 4.5 מיליארד שקל.

כפי שנחשף ב"גלובס" בסוף חודש ספטמבר, תקציב הביטחון נפתח שוב לדיון והקיצוץ המתוכנן בסך 3 מיליארד שקל, ככל הנראה, לא יצא לפועל. גם כעת מתנהל בין אגף התקציבים באוצר לבין משרד הביטחון ויכוח קשה וישן על היקף תקציב הביטחון לשנת 2013 ו-2014, כאשר במערכת הביטחון סבורים כי הקיצוץ המתוכנן לא עומד למעשה על 3 מיליארד שקל אלא על 7 מיליארד שקל, ולפיכך ישנה דרישה של תוספת בסך 4-4.5 מיליארד שקל נוספים.

מדובר בפער עצום, ובמידה וראש הממשלה יכריע לטובת מערכת הביטחון, תקציב המדינה לא ייסגר ויהיה צורך בביצוע קיצוצים נוספים על מנת לעמוד בתקרת ההוצאה שנקבעה. נזכיר כי תקציב הביטחון נטו (ללא הכנסות) עמד ב-2012 על כ-53.7 מיליארד שקל ולפי הסיכום הוא היה צריך לרדת ב-2013 ל-52.5 מיליארד ושוב לרדת ל-51 מיליארד שקל ב-2014, עניין שכבר לא יקרה.

כבר ב-22 ליולי התייצב שר הביטחון, משה יעלון, בפני ועדת חוץ וביטחון והודיע כי תוכנית הביטחון לשנת 2014 איננה מתכנסת תקציבית. במערכת הביטחון מסבירים כי "הקפיצה" בקיצוץ מ-3 ל-7.3 מיליארד (פער של כ-4 מיליארד שקלים) נובעת משינויים "שאינם ניתנים לשליטה" לרבות התייקרויות, הוספת נכים, פיצויים למפוטרים חדשים, תוספת במספר הגמלאים, התייקרות בארנונה וחשמל, אשר כתוצאה מכך שוחקים את תקציב צה"ל מ-29 מיליארד שקל ל-22 מיליארד שקל בלבד. יעלון הסביר אז כי הוא מוכן לספוג 3 מיליארד שקל מהשחיקה הזו אך הוא דורש 4 מיליארד שקל תוספת.

כמו כן, שם מסבירים כי מפני שחלק מהתקציב מוגדר כ"קשיח" - שאינו ניתן לקיצוץ - לרבות שכר, פנסיה ושיקום - הפגיעה, אם תהיה כזו, חייבת להגיע מתקציב ההתעצמות (אימונים ונשק). לפי נתונים שפרסם החשב הכללי באוצר, תקציב הגמלאות עמד ב-2012 על 4.95 מיליארד שקל, תקציב השיקום הגיע ל-2.55 מיליארד ותקציב תשלומי משפחות טיפס ליותר מ-2.4 מיליארד שקלים.

"כל מי שטוען כי מערכת הביטחון נסוגה מהקיצוץ של 3 מיליארד שקלים- מטעה. שר הביטחון אמר שהוא לוקח על עצמו קיצוץ של 3 מיליארד שקלים וכך יהיה. אך במהלך הדרך נוצר פער של 4.5 מיליארד שקלים, וזה לא מתכנס" מסר ל"גלובס גורם במערכת הביטחון. "הניסיון להציג את מערכת הביטחון כהיא שלא מוכנה לשאת בנטל- היא שקרית. שר הביטחון מתעקש לקצץ ב-4,000 אנשי קבע או אזרחי צה"ל, משנים את פני הצבא, סוגרים חטיבות, מבטלים משלחות לחו''ל. מדובר בניסיון להסיט את הדיון"

באוצר פוסלים את הגישה הזו על הסף ומסבירים כי אין חיה כזו "תקציב קשיח". "לא יהיה מנוס מקיצוץ בשכר, בהטבות הפנסיוניות ובתקציבי השיקום. לא יכול להיות שרמטכ"ל יכול לתת תוספת של 6% לפנסיה בשלוש השנים האחרונות של שירות הקבע ולא יכול לקצץ כשאין. ההסבר הזה לפיו אי אפשר לפגוע בפנסיה של גמלאי צה"ל אבל אפשר לפגוע בביטחון ישראל - איננו מקובל בעליל", מסר בכיר באוצר. עוד מסבירים באוצר כי משקל תקציב השכר, הפנסיה והשיקום מסך תקציב הביטחון רק זינק ב-20 השנים האחרונות והגיע ל-65% והוא רק צפוי להמשיך ולהעלות בשנים האחרונות ולכן אין מנוס מלקצץ בחלק הזה של התקציב.

"שום דבר לא קרה בחודשיים האחרונים ששינה את ההוצאות. לא היה אירוע כזה ששינה גמלאות. כולם ידעו מה המספרים. הכל נורא מגוחך כי כולם יודעים את המספרים זה חודשים רבים. איך הגיעו ל-7 מיליארד? מה קרה? מה נשתנה? ברור גם שאין מאיפה להביא את הכסף הזה גם", הסביר היום גורם באוצר.

במסגרת הדיונים האחרונים, הציעה מערכת הביטחון "פטנט חדש": רישום תקציב הגמלאות והשיקום כחלק מתקציב משרד האוצר ולמחוק אותו כמתווך ספר תקציב הביטחון. במשרד הביטחון טוענים כי תקציב הגמלאות של מורה שפורש אינו מהווה חלק אינטגראלי של תקציב החינוך וכך גם עם איש צה"ל.

בתעש מבקשים להבהיר ש"כעת נוצרה מחלוקת תקציבית כאשר רוב ההסכמים בנושאים האחרים עדיין קיימים. כמו כן ההפסדים של השנים האחרונות הם תוצאה של הפסדים משנים קודמות".