טיול בקברי צדיקים: בקרוב עלייה לרגל לקבר המר"ן?

מסע הלוויה של הרב עובדיה יוסף פותח צוהר אל פולחן הצדיקים וההשתטחויות על קבריהם ■ טיול אנתרופולוגי היסטורי בגליל

מסע הלוויה של הרב עובדיה יוסף פותח צוהר אל פולחן ההשתטחויות על קברי צדיקים, שנעשה רווח מאוד. יהיה מעניין לעקוב אחר האופן שבו גילויי האבלות יהפכו לשיח על נשמתו הטהורה, שמצאה את מנוחתה עדן ושתשפיע טוב על העולם, או לפחות על בני ישראל הכשרים. כמה זמן ייקח עד שתתחיל עלייה לרגל אל קברו?

פולחן הקברים במקומותינו מפתיע במידה מסוימת, שכן ביהדות המת נחשב בכלל לטמא, ומכאן ההגבלות על כניסת כוהנים לבתי קברות. על משה רבנו נכתב "לא ידע איש את קבורתו", והפרשנות המקובלת היא שהדבר נעשה כדי שלא יעלו להשתטח על קברו ויהפכו אותו למקום פולחן.

מקורו של המנהג אינו ברור, אם כי מקובל לקשור אותו במסורות נוצריות של קידוש שרידים (רליקטים), מפולחן קבר ישו והצלב שעליו מצא את מותו ועד חלקי גולגולות ופיסות מסמרים של קדושים שונים. גם באסלאם הסופי רווחת מסורת של עלייה לקברי שיח'ים, ופלגים סופיים מסוימים אף מאמינים כי ניתן לתקשר עם רוחו של השיח' שהלך לעולמו, במיוחד על-ידי פקידת מקום קבורתו.

ביוזמת הוועד לקברי צדיקים ושאר ארגונים, הולכים וצצים בארץ בשנים האחרונות קברי צדיקים כפטריות אחר הגשם. במקרים רבים מתפתח סביבם פולחן רווחי למדי של מזכרות ופריטי פולחן, ולא אחת ניטשות מלחמות בעלות על קופות הצדקה המפוזרות בהן. רבים מהאתרים הללו רחוקים מלהיות אסתטיים, אך ההתרחשות בהם מרתקת. לחלק מציוני הקברים דווקא יש תוקף קדום למדי. המוכר מכולם הוא קבר הרשב"י במירון, המזוהה על-ידי נוסעים כותבים מאז המאה ה-12. ההילולה שנערכת מדי ל"ג בעומר הפכה בשנים האחרונות להתכנסות הגדולה בישראל. לא מן הנמנע שבציון יום השנה לפטירת הרב עובדיה יוסף תיערך גם על קברו הילולה.

הילולה, על שום מה? האם לא ראוי להתאבל ולבכות את מותו? ובכן, על-פי האר"י הקדוש מצפת (שקברו נמצא בבית הקברות העתיק שלה) מחולקת האלוהות לספירות. הספירה העליונה היא הכתר, והיא זכרית. הספירה התחתונה, המלכות (או השכינה), היא נקבית, ומשולה בין השאר לכנסת ישראל. על-פי התפיסה הקבלית, שהפכה גם לתפיסה החסידית הרווחת, תיכון הגאולה כאשר הניגודים יתאחדו.

הדבר קורה בעת זיווג, ומכאן תפילת הייחוד, שמאותם ימים פותחת רבים מסידורי התפילה: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא (הקדוש ברוך הוא) ושכינתיה (ושכינתו(". מותו של צדיק נתפס כרגע שבו נשמתו הטהורה (ניצוץ מהשכינה) שבה אל המקור, אל הכתר. הדבר משול לחתונה (בארמית: ביי הילולה, בית שמחה) של ממש. זו הסיבה שנהוג לחגוג בימי פטירתם של צדיקים שונים. מאחורי קבר הרב"י נמצאת מערת קבורה קדומה שבתוכה נובע מעיין. כיום היא מוכרת כקברו של הלל הזקן, אך בעבר הקדום ככל הנראה דווקא בה התקיים פולחן הפריון הקשור למי מרון.

זיהוי קבר קדום נוסף, המוכר מכתבים שונים כבר מהמאה השמינית לספירה הנוצרית, נמצא על פסגת הר דלתון. זהו קברו של רבי יוסי הגלילי, תנא בן המאה השנייה לספירה, המוכר בהקשר לפסיקתו המהפכנית שהתירה לאכול עוף בחלב, וגם מההגדה של פסח, כשהוא מצטרף אל המפרשים את מספר המכות שניחתו על המצרים. האתר נחשב לבעל סגולות ריפוי ופריון. סיבה טובה לא פחות לפקוד את המקום היא הנוף המרהיב, שעם בוא הסתיו הולך ומצטלל.

בצומת חלפתא (מפגש הכבישים 85 ו-806) ניצבים ציוני הקבר של רבי חלפתא (בן זמנו של רבי יוסי הגלילי) ובניו. בניגוד לקברים האחרים לקברים אלה אין כל אזכור קדום. מצד שני, ניתן ללמוד דרכם על כמה מהמאפיינים החוזרים בקברים: הם נמצאים בסמיכות לעץ אלון גדול (ועצים, כידוע, מסמלים ציר הקושר בין עולמות) ובסמוך לצומת, ומכאן שהם נגישים (נתון שתמיד מובא בחשבון כש"בוחרים" אתר קבר). צורתם כמעין מזבחות בני ארבע קרנות, שלאוחז בהן מובטחת ישועה. מעליהם סוככת כיפה כעין התכלת, המסמלת את חסות השמיים על הנקבר ועל הפוקדים אותו.

אחד מקברי הצדיקים המפורסמים ביותר, המושך אליו גם חילונים רבים, נמצא במעבה יער בירייה, בעמוקה: קברו של יונתן בן עוזיאל, הידוע בעיקר ביכולתו לזווג זיווגים. ככל הנראה מעלה מיוחדת זו נולדה אך ורק בעקבות קריאה מוטעית את רש"י, שכתב "שאין מוצאים אישה פונין והולכין לשם והיא עמוקה". בעוד רש"י התכוון לכאב העמוק "והיא עמוקה משאול", הפרשנות העממית קשרה את הדברים לעמוקה, מה שהביא לפופולריות רבה למקום.

ימי מסיק

עמותת "מרבד ירוק ואדי עארה", שבה שותפים יהודים וערבים מהאזור, מזמינה לפעילות מסיק לכל המשפחה. המשתתפים יתנסו במסיק, ב"דפיקת" זיתים ובכבישה בצנצנות שייקחו הביתה. בנוסף, יכינו נרות שמן, תה צמחים ופיתות על המדורה. שילוט מהכניסה הראשית של ערערה. 01.91, 00:01-00:41, 52 שקלים למשתתף. טל' שירין מחאג'נה: 050-5835578, ענת פילד 052-6086943

www.wadiara.org.il