9.99 - הסוף: נפתלי בנט עוצר את שיטת התמחור באגורות

מ-1 בינואר 2014 תחל הרשות להגנת הצרכן באכיפה על הטעיה בגין נקיבת מחיר במטבע שאינו קיים ■ בנט: "זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן"

‎‎אחרי שנים ארוכות של שימוש בתמחור על-פי אגורות, למרות הוצאתם מהמחזור בשנות ה-90 של מטבעות בערך של אגורה ו-5 אגורות, מרים שר הכלכלה נפתלי בנט את הכפפה הצרכנית - ושם קץ לשימוש בשיטת התמחור הבעייתית.

החל מ-1 בינואר 2014 תחל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בראשותה של תמר פינקוס, באכיפה על הטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לציבור העוסקים להתארגן.

‏נושא השימוש הבעייתי בתצוגת אגורות מהווה כבר שנים ארוכות מקור לתלונות צרכניות, לפניות למחוקק מצד ארגונים צרכניים ולניסיונות לשנות את השיטה בפועל.

‏בין השאר, הוגשה במהלך 2011 "הצעת החוק לתיקון חוק מטבע השקל החדש", שיזם סגן יו"ר הכנסת דאז, ח"כ מגלי והבה, בדרישה לבטל מוצרי מחירים באגורות. ההצעה נומקה אז ב"חוסר ודאות בעניין הפקעת המחירים כלפי הצרכנים - כאשר הצגת תמחור מוצרים ב-9.99 שקלים או 9.95 שקלים, לדוגמה, אינו ישים מבחינת הצרכן, שאינו יכול לשלם באגורות בודדות או לקבל עודף בהתאם. העודף חוזר לקופות החנויות, המתעשרות על חשבון הטעיית הצרכנים בצורה לגיטימית". דרכו של החוק לא צלחה, והעיוות הצרכני נשאר בעינו.

‏גם על שולחן הממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסבירים היום במשרד הכלכלה, הצטברו תלונות רבות של צרכנים הקובלים על ההטעיה בהצגת המחיר במטבע שאינו מצוי בשימוש.

הבעייתיות כפולה ומכופלת: הן בשימוש ב"טריק" פסיכולוגי להטעיה - 29.99 נראה זול מ-30 שקלים; והן משום שבפועל, צרכן המשלם במזומן לא מקבל את העודף, והמחיר מעוגל כלפי מעלה. צרכנים רבים אף טוענים כי גם ברכישה בכרטיס אשראי המוכרים מקלידים מראש את המחיר המעוגל ואינם נצמדים למחיר המוצג באגורות.

‎‎הזמנה לתביעות ייצוגיות

‏‎‎לפני שנה, באוקטובר 2012, הוגשה לבג"ץ עתירה בנושא נגד שר האוצר ושר התמ"ת, בדרישה לאסור על שימוש במחירים הכוללים מטבעות שהוצאו מהמחזור על-ידי בנק ישראל לפני שנים.

כעת, סוף-סוף, הגיעה הרשות להגנת הצרכן למסקנה כי איסור התנהלות פסולה זו של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר במטבעות שאינן בשימוש תסייע ביצירת שקיפות, הגינות והורדת יוקר המחיה. ההנחיה החדשה תאפשר לצרכן להגיש תביעות ייצוגיות במקרה של הפרה.

‏עם זאת, הוחרגו מהתקנה החדשה שירותים שהגבייה עבורם היא על-פי פעימות מונה - כגון, דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על-ידי רשות מרשויות המדינה, לרבות רשות המסים, וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על-ידי שלטון מקומי כמו עירייה או מועצה. זאת משום שמדובר במחיר עבור שירות שאף פעם לא נצרך בפועל ביחידה אחת, ובמקרים רבים המחיר שנקבע על-ידי העוסק לפעימה אחת יהיה מחיר נמוך מ-10 אגורות.‏

‏"אני מאמין בהגינות במסחר", אומר שר הכלכלה בנט, "והחלטה זו תסייע לקמעונאים להיות הוגנים. הצרכן הישראלי יחסוך את אותן אגורות שמתווספות לסכומים גדולים. זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן הישראלי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988