הנקראות ביותר

חוק הריכוזיות יחול גם על הטלוויזיה; באב"ד: אז מי ישקיע?

מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, בוועדת הכספים: "אם לא ניתן למשפחות עופר, ורטהיימר ושטראוס להתמודד, ונטיל מגבלות, אנחנו לא יודעים מי יבוא במקומם"

חוק הריכוזיות ממשיך למשוך אש מכיוונים שונים, והפעם מצד כלי התקשורת: בדיון היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת הביעו חברי הוועדה, בהם מגישי טלוויזיה לשעבר, כי יש להכליל את החוק במלואו גם על כלי התקשורת האלקטרונית. הדיון נערך לקראת אישור החוק בשבועיים הקרובים.

חברי הוועדה, כאמור, תמכו בהכללת החוק על בעלי ערוצי הטלוויזיה. מי שהביע דעה מנוגדת היה שי באב"ד, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שהביע חשש מהמהלך וטען כי "לא יהיה מי שישקיע בערוצי הטלוויזיה".

למרות התנגדות הרשות השנייה, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי החליט להכליל את כלי התקשורת האלקטרונית בנוסח החוק.

ח"כ רובי ריבלין, מי שבעבר עמד בראש משרד התקשורת, אמר כי "יש לכלול את כל שוק התקשורת בחוק הריכוזיות. השליטה בשוק התקשורת היום נתונה ברובה בידיהם של בעלי הון וגופים עסקיים, שמבקשים ליצור מוקדי כוח והשפעה, ולשם כך מוכנים להחזיק בגופי תקשורת גם ללא רווח או אפילו בהפסד. אם אין השפעה, למה אנשים מוכנים להשקיע? איך אנשים משקיעים בדבר שבעליל מסב הפסדים עצומים?".

ח"כ עפר שלח, לשעבר איש ערוץ 10, קרא לבאב"ד "להיות פחות נחרץ בהתנגדותו להכללת ערוצי הטלוויזיה". לדבריו, "הבעיה בשוק התקשורת אמיתית, חלק בגלל הרגולציה העקומה. צריך לשאול למה בעלי המניות הסכימו לרגולציה הזאת. אני מניח שאף פעם הכסף שהם עשו מהתקשורת לא היה הכסף שממנו הם מתפרנסים. אך לא ניתן שבשם הכשלים הקיימים, לא נעשה את הדבר הנכון כאן. העוצמה שמרכז בידיו בעלים של כלי תקשורת שמשפיעה על ענפים אחרים היא בעייתית. השיקול העקרוני כאן הוא השיקול המכריע, ונוכח העוצמה בהחזקת תקשורת אלקטרונית נדרש להחיל עליה את החוק".

לדבריו הוסיפה ח"כ מרב מיכאלי, אף היא אשת טלוויזיה לשעבר, כי "כסף שווה רק אם הוא מקנה כוח, וכוח בא לא רק בכסף. האלטרנטיבה להשיג כסף בדרכים אחרות קיימת. הרבה פעמים משתלם לא להרוויח, כי משיגים כוח במקום. הכוח של בעלי ערוצי תקשורת הוא עצום, ויש להחיל עליהם את כללי חוק הריכוזיות".

עוד הוסיפה מיכאלי ואמרה כי "אותו הדבר גם לגבי כל כלי תקשורת, אלקטרוני ולא אלקטרוני. הרגולטורים צריכים לשקול לגביהם שיקולי ריכוזיות, כולל אתרי אינטרנט, תלוי כמובן בגודל. המשמעות של אחזקה בכלי תקשורת היא בכך שהוא במה, וזה לא משנה אם הוא משדר חדשות, ריאליטי או מוזיקה מזרחית 24/7. לא משנה איך הוא מנצל את הבמה, הוא יכול להביא פוליטיקאים להתראיין בתוכנית מוזיקה. לא צריך לקבוע גבולות גיזרה. כל מה שהחוק אומר זה לשקול שיקולי ריכוזיות. יכול להיות שהשיקול יהיה למשל שהכול בסדר ואין כל בעיה".

בדיון לקח חלק גם ח"כ מיקי רוזנטל, שעד לבחירות האחרונות עבד בערוץ 10 והיה הראשון לדרוש את הכללת התקשורת האלקטרונית בחוק, ואמר כי "כמו בכל מקום עבודה, גם עיתונאים מפנימים את הערכים של בעלי העסק שלהם. העיתונאי המסקר יודע עבור מי הוא מסקר. הייתי עיתונאי חוקר ועמדתי בלחצים של זכיינים, ולפיכך אני אומר שיש להחיל גם עליהם את שיקולי הריכוזיות. אין מנוס מכך, במיוחד שזה גם שיקולים כלליים".

צנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד, כאמור, החזיק בדעה מנוגדת לחלוטין. לדבריו, "הכללת ערוצי הטלוויזיה תוביל לכך שלא יבואו משקיעים חדשים. כיום רוב הבעלים נזהרים מלהזרים כסף לזכייניות. אף אחד לא רץ לעבור לרישיון, למרות שזה עדיף כלכלית. חוסר הרצון להשקיע קיים בערוצים 2 ו-10. זה לא ענף רווחי שבו המשקיעים עושים מיליונים ויש חשש לריכוזיות. זה ענף שיש בו בעיה. כרגולטור לא נתקלתי בניסיון השפעה מצד בעלי הון".

באב"ד מתנגד להוספת רגולטור נוסף שיהיה אחראי על צמצום הריכוזיות בהתייחסו לשוק התקשורת. לדבריו, "הדבר ייצור סרבול ועודף ביורוקרטיה, כשבין כה וכה הרגולציה מסורבלת ומקשה. אם נקשה יתר על המידה, לא יהיו משקיעים, וניאלץ לפנות למשקיעים בינלאומיים, לגביהם תהיה לנו עוד הרבה פחות השפעה".

באב"ד סיכם ואמר כי "אם יהיו מגבלות על המשקיעים, זה לא מה שיביא יותר תחקירים. הכי חשוב להפנים שאין עודף משקיעים שמתדפקים על דלתותינו ומבקשים רישיונות. הבעלים כיום הם המשפחות עופר, ורטהיימר ושטראוס, ואם לא ניתן להם להתמודד, אנחנו לא יודעים מי יבוא במקומם.

"זה גם לא חופשי כמו בתקשורת הכתובה. בודקים 10 פעמים אם גורם מסוים יכול להחזיק בערוץ טלוויזיה, אסור לו להחזיק בעיתון, ועוד כללים ומגבלות ענפיות. אנשים לא רצים להשקיע בערוצים הללו - אנחנו דווקא מחפשים אותם".

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, התנגדה אף היא: "גורמים כלכליים לא ששים להיכנס לתחומים עם שלל רגולציה, וכשמטילים עוד מגבלות רגולטוריות, זה יקטין את מספר המשקיעים הפוטנציאליים. עוד רגולטור ועוד רגולציה - זה יימנע כניסת עוד גורמים כערוצי חדשות וגורמי שידור נוספים, בעוד שעל עיתון אין מגבלות כניסה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות