פיצויים בעקבות ביטול עסקה והליכי בוררות אינם חייבים במע"מ

כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין בערעור בענייני מע"מ בין חברת סדרון פרופרטיז לבין רשות המסים, בעקבות הסכם שבוטל עם הפטריארכיה היוונית

פיצויים שנפסקו בעקבות ביטול עסקה והליכי בוררות אינם חייבים במע"מ - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין שניתן בימים האחרונים, בערעור בענייני מע"מ בין חברת סדרון פרופרטיז לבין רשות המסים - מע"מ ומס קנייה תל-אביב.

בשנת 1995 סדרון חתמה על הסכם עם הפטריארכיה היוונית, במסגרתו הייתה אמורה להתבצע מעין "עסקת קומבינציה": סדרון הייתה אמורה לבנות מלון דירות על קרקע שבבעלות הפטריארכיה, ובסופו של יום, סדרון צריכה הייתה להיות בעלת הזכויות בכ-60% מהפרויקט המשותף.

סדרון הוציאה סכומי כסף משמעותיים לצורך כך (ובין היתר שולמו מיליוני דולרים בכדי לרכוש את זכויותיה של אפריקה ישראל בפרויקט). אולם מספר חודשים לאחר החתימה על החוזה, הפטריארכיה היוונית הפרה את ההסכם. בשנת 1997, לאחר סדרה של הפרות מתמשכות, סדרון הודיעה על ביטול ההסכם.

בעקבות כך הצדדים פנו להליך בוררות - שנידון בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר.

בחלק הראשון של הבוררות נקבע כי הפטריארכיה היוונית אכן הפרה את ההסכם, ולפיכך סדרון הייתה רשאית לבטלו. בחלק השני של הבוררות נקבע כי על הפטריארכיה לפצות את סדרון בגין השקעותיה והוצאות אותן היא הוציאה (סכום של כ-26 מיליון שקל). כמו כן, נפסק כי הפטריארכיה צריכה לשלם לסדרון סכום של כ-2.2 מיליון שקל בגין "אובדן רווחים עתידי".

בין סדרון לבין רשות המסים התעוררה מחלוקת, האם סכום הפיצוי ששולם לה בגין החזר הוצאות והשקעות (בסך 26 מיליון שקל), חייב במע"מ. משמעות עמדת רשות המסים היא שסדרון חייבת במע"מ בסך של כ-5 מיליון שקל, סכום השווה כיום בערכים ריאליים לכ-8 מיליון שקל.

לא הייתה מחלוקת לגבי פיצוי בגין אבדן רווחים בסך 2.2 מיליון שקל, לגביו הוסכם כי אין חבות במע"מ.

השופטת דניה קרת-מאיר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה כי מלוא סכום הפיצוי בגין החזר הוצאות והשקעות חייב במע"מ. על פסק הדין עירערה סדרון לעליון באמצעות עורכי הדין נועה לב-גולדשטיין ואדם קדש ממשרד איתן מהולל & שדות.

השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל קיבל את הערעור בחלקו, וקבעו כי אין להתייחס למלוא התשלום ששולם לסדרון שהתקבל כמקשה אחת, ולצורך שאלת החיוב במע"מ, יש לבחון בעבור איזו פעולה או נזק ניתן התשלום. זאת, מאחר שלצרכי חוק המע"מ - רק תשלומים שהם חלק מעסקה (כלומר שבוצעה פעולה של מכירה, או מתן שירות) - חייבים במס.

לאור האמור, קבע העליון כי סדרון חייבת במע"מ רק בגין הוצאות שהיוו משום מתן שירות לפטריארכיה היוונית: בתוך הוצאות אלה מנה העליון תשלומים ששולמו על-ידי סדרון עבור פינוי דיירים מוגנים מהקרקע עליה היה אמור להיבנות המלון, או בגין הוצאות עבור שירותים משפטיים ואדריכליים.

ואולם, בגין החלק הגדול של הפיצוי - שניתן לסדרון בגין הוצאות שהוצאו לצורך התקשרותה בעסקה (ובמיוחד תשלומים בסך מיליוני דולרים לחברת אפריקה ישראל) - לא חלה חובת תשלום מע"מ.

בנוסף, העליון דחה פה-אחד את טענת רשות המסים, ולפיה הפיצוי שנפסק לסדרון מהווה מעין תשלום בגין "מכר חוזר". השופטים אף החליטו להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לשם הכרעה בשאלה האם על סדרון להשיב מס תשומות שאותו היא ניכתה במהלך התקשרותה בהסכם עם הפטריארכיה. (ע"א 729/11).