חכם, חד, מאתגר: הכירו את הצופה החדש

הצופה החדש - החכם - מחפש משמעות, הופך לחד יותר, מאתגר ■ לכן ערוצי השידור השונים עולים מדרגה ומספקים תוכן בועט, אחר ולא מתפשר

בזמן שכולם מתווכחים מה זאת טלוויזיה, מי יוצר אותה, לאיזה מסך ואיך עושים מזה כסף - אנחנו מרוויחים. תכירו את הצופה החכם.

טקס האמי האחרון היווה אישור מאוחר להכרה בתוכן האיכותי שמוגש לנו, הצופים, איפה ואיך שנרצה. עם 14 מועמדויות ל-3 סדרות הייתה נטפליקס "יצרנית התוכן החדשה" בשיחת היום. מה שעשה שירות הסטרימינג בפשטות היה להבין שהצרכנים שלו רוצים תוכן איכותי וטוב. קשה לזהות את החדשנות שמתיימרת לייצג "בית הקלפים", לא קשה בכלל להגיד שזאת דרמה מצוינת שהביאה לנו במאי ושני שחקני קולנוע מעולים וכבשה אותנו.

נהירת הקולנוענים לטלוויזיה נסללה בשנים האחרונות עם שינוי האיכות וגדלי המסך הביתי ועם הביקוש לתוכן דרמתי ומגוון בערוצי הכבלים בארה"ב ובערוצי ברודקאסט בעולם. מצד השחקנים והיוצרים עצמם, קראנו עד כמה ההזדמנות לפתח דמות משמעותית יותר במיני סדרה או עונת כבלים, לעומת סרט באורך שעתיים. כמו גם מיעוט ה"עונות" של הקולנוע - בלוקבאסטרים לקיץ וסרטי אוסקר לחורף. בהשוואה לאלו, הספקטרום הטלוויזיוני משופע הזדמנויות.

הסינמטיות הקולנועית שמוגשת לנו בדרמות הטלוויזיוניות העשירה את המדיום הביתי בפרשנות ויזואלית ועומק לירי של דמויות. אי אפשר בלי כמה שמות של מהגרי בימוי ענקים, כמו דיוויד פינצ'ר, גאס ואן סנט, אלן בול, טוד היינז, מרטין סקורסזה ולאחרונה ג'יין קמפיון עם "קצה האגם", שמזיזה לגמרי את הסמן בין שתי האמנויות הללו.

הצלחת הסדרה "שובר שורות" יוחסה בראיונות רבים לצפייה המאוחרת דרך נטלפיקס. הטיעון הזה נכון. באיחור מה אחרי הדור הצעיר, שצופה לרוב בעונות שלמות מוקלטות או און דימנד, למדנו גם אנחנו לצפות כך. הצורך הזה, שזכה לכינוי "בינג'ינג", אכן הולך ומתעצם אצלנו. הוא הופך מיני סדרות לאטרקטיביות במיוחד, כי אפשר להספיק לצפות בהן בסוף שבוע בודד. הוא הופך סדרות עבר לאטרקטיביות במיוחד, כי לכל אחד יש את הסדרה ה"היא" שהוא לא הספיק לראות ועכשיו ההרגל החדש מראה שהיא עדיין רלוונטית. לרבים ה"היא" הייתה לאחרונה - בעקבות מותו הטראגי של ג'יימס גנדולפיני - "הסופרנוס". סדרה שסימנה נקודת מפנה קודמת בהתפתחות הצפייה, כאשר HBO הציעה לנו לשלם עבור צפייה בסדרה חדשה של דיוויד צ'ייס על משפחת פשע. אנחנו, שזיהינו שכנראה יש פה משהו משתלם - הסכמנו.

שוב מגרים את בלוטות הטעם

השנה זה סקסי להגיד נטלפיקס, אבל "שובר שורות" היא סדרת כבלים מבית AMC והושקה ב-2008. אותו ערוץ ששנה לפני כן הביא לנו את "מד מן". כמו ערוצי כבלים וערוצים בתשלום נוספים - שואוטיים, FX, ערוצים שלפני חמש שנים לא חלמו על פרסי אמי או גולדן גלוב. כולם הרגישו שהצופה מחפש משמעות, הופך לחד יותר, מאתגר. לכן צריך לעלות מדרגה ולהתמודד עם הביקוש לתוכן בועט, אחר, תובעני ולא מתפשר.

חידוד הטעם שלנו פתח גם דלת חדשה לצפייה בסדרות בשפות אחרות. אצלנו בעיקר מ"סקנדי", מדינות צפון אירופה, לאחרים גם משם וגם בעברית עם "חטופים". ב-2011 שידר בבריטניה ערוץ BBC4 (ערוץ כבלים/לוויין קטן ציבורי) את הסדרה הדנית "The Killing". זה אמנם ישב במשבצת השפה הזרה הקבועה שלו, אבל כמות הצופים שהגיעה הייתה חריגה ועמה ההבנה שהשפה איננה עוד חסם לצפייה. זאת ועוד, שפה זרה מביאה ניחוח טרי ומסקרן, מחוזות מרגשים לכבוש, תחושת גלובליות נעימה, והיא מדליקה מחדש את בלוטות הטעם של המגויסים נגד המסך הביתי.

ב-2013 העז כבר ערוץ 4 הבריטי (ברודקאסט מסחרי/ציבורי) לשדר בפריים-טיים דרמה צרפתית - "Les Revenants". ואנחנו יודעים מה בריטים חושבים על צרפתית, כל שכן צרפתים. וזוהי רק ההתחלה. גם בלגיה השיגה משבצת שידור בבריטניה עם "Salamander", ובקרוב אנו צפויים להתוודע למספר מיני סדרות איכותיות ממחוזות ארדואן.

גלגול נוסף בעולמות התוכן הזר הוא האדפטציות. אצלנו מתגאים בהצלחה המסחררת של "הומלנד" והיא מצטרפת לרשימה מכובדת של דרמות שנעו על פני הגלובוס וקיבלו פרשנות לוקאלית ייחודית בכל עצירה. הגלגול הנוכחי של "The Bridge" מעורר סקרנות בכל פרשנות שונה שלו. האחרונה (הושקה ב-16.10) בבריטניה עם "The Tunnel".

כולם מדברים על מכשיר נייד חכם, טלוויזיה חכמה ואיך נצפה בכל המסכים החדשים. אך מי שתכלס התחדד ומרים את רף הציפיות וגורם לגורמים חדשים בשוק להפוך ליצרני תוכן, הוא אנחנו - הצופה החכם.

* הכותבת היא מנהלת החדשנות במחלקת הפיתוח של קשת

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988