"למשרד הבריאות אין שום יכולת לפקח על בתי חולים ושר"פ"

מתברר כי בתי החולים הממשלתיים במרכז הארץ עושים ככל העולה על דעתם, מה שמתגלה כאימפוטנציה מוחלטת של הנהלת משרד הבריאות ■ בחלק מהמקרים ראשי המשרד משמיעים נביחה מאיימת, במקרים אחרים הם עוצמים עין

בתי החולים הממשלתיים הגדולים במרכז הארץ מנסים לשכנע בחודשים האחרונים את הציבור, ובעיקר את חברי ועדת גרמן לבחינת חיזוק הרפואה הציבורית, כי הדרך הריאלית ביותר לשפר את המערכת הציבורית ללא הקצאה ממשלתית של מיליארדי שקלים נוספים, היא לאפשר להם להציע שירותי רפואה פרטיים (שר"פ). זאת, אף שנאסרו לפני כעשור על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

מנהלי בתי החולים, בעיקר של שיבא (תל השומר), איכילוב ורמב"ם, מקפידים שלא לנקוב במושג "שר"פ", אלא מבקשים לאפשר לציבור להשתמש בביטוחים המשלימים והפרטיים גם בבתי החולים הציבוריים. כך שהמבוטחים יורשו לבחור את הרופא המנתח ולקבל שירותים נוספים שממילא קיימים היום בסל - אולם תוך העדפה באורך התורים וברמת הצוות הרפואי. מילות הקסם שחוזרות על עצמן מצד המנהלים ובמיוחד מצדו של מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין הן "פיקוח הדוק ורגולציה קפדנית".

בפועל, אמירה בדבר פיקוח הדוק ורגולציה קפדנית נשמעת כמו בדיחה גרועה על רקע שורה של פרסומים ב"גלובס", כמו גם פרסומים אחרים מהימים האחרונים. פעם אחר פעם מתברר כי בתי החולים הממשלתיים במרכז הארץ עושים ככל העולה על דעתם, בניגוד לכאורה להוראות משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה, תוך מה שמתגלה כאימפוטנציה מוחלטת של הנהלת המשרד. בחלק מהמקרים ראשי המשרד משמיעים נביחה מאיימת שמסתיימת בקול ענות חלושה, במקרים אחרים הם מסתפקים בתגובה מגומגמת או בעצימת עין.

הנה לכם סקירה קצרה וחלקית בלבד: משרד הבריאות אסר במפורש על בתי החולים הממשלתיים לספק שירותי מיילדת אישית, אז בתל השומר קראו לזה "אחות שומרת". הנהלת המשרד הבהירה מזמן ל"גלובס" שמדובר בהתחכמות ודרשה להפסיק את השירות לאלתר, אבל אנחנו מזמינים אתכם גם היום לצלצל לשיבא ולהזמין לכם מיילדת אישית.

סליחה, אחות שומרת; פרופ' רוטשטיין החל לשמש כדירקטור בחברה לניכיון צ'קים ללא אישור משרד הבריאות, והמשיך לכהן כדירקטור גם לאחר שהנהלת המשרד הורתה לו להתפטר לאלתר עד לקבלת אישור מתאים אם בכלל.

כשזה לא קרה, הסב "גלובס" את תשומת לב המשרד, הנהלת המשרד עמדה לדרוש ממנו התפטרות מיידית בשנית (איך אפשר להתפטר פעמיים?), אולם אז ביקשה שרת הבריאות יעל גרמן ומי שעומדת בראש הוועדה החשובה ביותר לבחינת השר"פ, כי רוטשטיין יפנה בעניין לנציב שירות המדינה משה דיין. השניים החליפו דברים ומכתבים בסופם דרש גם דיין מרוטשטיין קודם להתפטר ורק אז להגיש בקשה בעניין. רוטשיין, בטח ניחשתם, עדיין דירקטור.

דוגמאות נוספות: ערוץ 2 חשף לאחרונה שבבית החולים רמב"ם מתקיימים ניתוחים פרטיים לכל דבר ועניין באמצעות פוליסת ביטוח של אחת מחברות הביטוח. בהמשך חשף הערוץ שבביה"ח הממשלתי אסף הרופא מבצעים ניתוחים פרטיים להגדלת חזה באמצעות תור מזורז, בעוד שמטופלים הזקוקים לניתוחים פלסטיים חיוניים שלא למטרות קוסמטיות ולא באופן פרטי, נאלצים להמתין שבועות ארוכים עד כדי חודשים כדי שחדר הניתוח יתפנה. מי למשל? חולת סרטן שזקוקה לניתוח השלמת שד, או ילד שסובל מחך שסוע.

ב"הארץ" פורסם רק השבוע כי פוליסות ביטוח פרטיות של הפניקס וחברת כלל מאפשרות למבוטחים לעבור בבתי החולים איכילוב ותל השומר בדיקות יקרות כמו MRI בתוך 4 ימים בלבד ובליווי רופאים בכירים, בכפוף להשתתפות עצמית כמובן. באיכילוב ובתל השומר הבהירו שכל מטופל שיגיע עם טופס 17 יקבל טיפול דומה ובמהירות דומה. אז חברות הביטוח סתם עבדו על המבוטחים שלהן? תרשו לנו להאמין דווקא לחברות הביטוח במקרה הזה. משרד הבריאות, אגב, הגיב על כך באופן מנומנם ומעורפל.

"אי אפשר לפקח"

"כל הדיבורים על פיקוח ורגולציה בהקשר של השר"פ זו מכבסת מילים", אומר היום ל"גלובס" אריה פז, עד לאחרונה מבקר הפנים של משרד הבריאות. "זה לא בגלל שפרופ' רוטשטיין מדבר על זה, כי תהיה זו מכבסת מילים גם אם נשיא המדינה שמעון פרס ידבר על זה מחר בבוקר. הרי השר"פ בביה"ח הדסה כפוף גם הוא למשרד הבריאות ותראה מה קורה שם - אין בו שום דבר שאפשר להגדיר כציבורי.

אי אפשר לפקח על הדברים האלה, ואף אחד הרי לא יציב בבתי החולים שוטרים. אם רוצים הפרטה אז שיגידו בקול רם וצלול שרוצים הפרטה ושיכריזו על סגירתה של הרפואה הציבורית בישראל אחת ולתמיד. שר"פ זו תופעה פסולה מבחינה ציבורית וערכית, היא סכנה למערכת ואפילו אסון".

פז מבהיר שהביקורת שלו לא מופנית אל מנהלי בתי החולים, אלא למשרד הבריאות: "אני מאשים את המיניסטריון, חד-משמעית, ומאוד מקווה שוועדת גרמן לא תאשר את הדבר הנורא הזה".

או במילים אחרות? איך משרד שמתגלה כחסר שיניים כבר היום, יכול לבחון (שלא לדבר על לאשר) הכנסה של מודל שר"פ לבתי החולים הממשלתיים שממילא לא נשמעים כל כך לרגולטור? לוועדת גרמן הפתרונים.

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר כי "הרדיפה האישית נגד מנהלי בתי החולים הגדולים - פרופ' זאב רוטשטיין, פרופ' גבי ברבש ופרופ' רפי ביאר - אינה יודעת גבול. כפי שהובהר והודגש בעבר, מנהלי בתי החולים מתחייבים באופן אישי לקיים רגולציה על המודל החדש שהציעו, ולשתף פעולה עם הרגולטור באורח מלא.

"לנושאים האחרים המועלים כאן אין כמובן קשר למחויבות זו: 1. אין בשיבא שירות של מיילדת אישית. שמירת אחיות על חולים בכל המחלקות קיימת בבית החולים מיום הקמתו. 2. פרופ' רוטשטיין אינו "המצפצף" בנושא כהונתו כדח"צ בחברת האחים נאווי, אלא "המצופצף". 3. כל ההסכמים עם חברות ביטוח שנועדו לאפשר טיפול רפואי מהיר ויעיל ב'מסורבי הקופות' ואחרים הינם מבורכים, מצילי חיים ועומדים בכל הקריטריונים של רפואה ציבורית איכותית ותחת כל קריטריון של הרגולטור".

מלשכתה של שרת הבריאות יעל גרמן נמסר בתגובה: "בפני הועדה לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית מובא מגוון מאוד רחב של רעיונות ותפיסות מצד מנהלים במערכת הבריאות, עובדים, כלכלנים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים, נציגי מגזרים שונים, בעלי עניין שונים. חברי הועדה שומעים את כלל הדעות והרעיונות וגם בוחנים מודלים מהעולם. חברי הועדה יגבשו בסופו של דבר המלצות לחיזוק המערכת על רקע המנעד העצום של הדעות והתחזיות".