דן מרידור נולד למשפחה שלמעשה טוותה את דרכו הפוליטית והמקצועית כנראה מהרגע שבו נולד. אביו הוא אליהו מרידור ז"ל, מראשי האצ"ל וממייסדי תנועת "החירות" (לימים "הליכוד"). אליהו, שנפטר בשנת 1966 בגיל יחסית צעיר (52), נבחר לחבר כנסת מטעם "החירות" לכנסת הרביעית, ושימש בתפקידו זה במשך 7 שנים עד שנפטר ממחלה קשה במהלך כהונתו כחבר הכנסת השישית.
מרידור, שנולד ברוסיה כאליהו וירז'בולובסקי, שינה את שם משפחתו בהשראת זאב ז'בוטינסקי, עלה לארץ בשנת 1936, והחל לעבוד כעורך דין (מקצוע שאותו "הוריש" לבנו דן), הרבה לפני שהחל להיאבק בשלטון הבריטי בתפקידו כמפקד בית"ר וכמפקד האצ"ל בעיר הבירה.
את אשתו, רעננה (אמו של דן), הכיר לאחר שעלה לארץ והוא בן 25. רעננה, שנולדה באוסטריה ועלתה לארץ שנה לפני אליהו, הצטרפה לתנועת בית"ר בהיותה בת 16, וכך הצטלבה דרכה עם זו של אליהו. בשנת 1943 הזוג התחתן ונולדו לו 4 ילדים: דן; פרופ' חגית הורביץ, לשעבר מנהלת מחלקת הילדים בבית החולים ביקור חולים; ד"ר אביטל דרמון, מנהלת היוזמה למחקר יישומי בחינוך; וסלי, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ושגריר ישראל בארה"ב.
מארבעה ילדים אלו יש לזוג 15 נכדים ו-21 נינים.
רעננה, היום בת 90, היא פרופסור חבר בדימוס בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית, ויקירת העיר ירושלים לשנת 2003, העיר שבה היא מתגוררת מרגע עלייתה לארץ.
ועוד משהו: רעננה כלולה ברשימת לוחמי האצ"ל כפי שהיא מופיעה באתר האינטרנט של התנועה, www.etzelmembers.org.il. באתר מסופר עליה, כי "מדי פעם נקראה להעביר אקדח ממקום למקום, ובחול המועד פסח תש"ב, כשהיה חשש שהגרמנים יכבשו את הארץ, הייתה אחת ממסתירות הנשק על גופה, כשמפקדת האצ"ל ערכה סיור רכוב על חמורים במדבר יהודה לשם מיפוי מערות מסתור שמהם יילחם האצ"ל בגרמנים, אם אלה יכבשו את הארץ".
סלי מרידור
מצב משפחתי: נשוי פלוס שלושה
מקום מגורים: כפר אדומים
סלי (58) הוא אחיו הצעיר של דן מרידור, והיה בעברו יו"ר הסוכנות היהודית ושגריר ישראל בארה"ב. הוא בוגר חוגי ההיסטוריה של ארצות האסלאם ועם ישראל של האוניברסיטה העברית, ואת הקריירה הפוליטית שלו החל בשנת 1986, כשהוא רק 31, כיועץ השר לענייני מיעוטים, ויותר מאוחר - כיועצו המדיני של שר החוץ דאז, משה ארנס. בשנת 1999 מונה ליו"ר הסוכנות היהודית, ולאחר 6 שנים פרש מתפקיד זה והחל לעבוד בקרן למורשת בגין ובמכון לתכנון מדיניות העם היהודי.
בשלהי 2006 מונה על ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לשגריר ישראל בארה"ב, אך כיהן בתפקיד רק כשנתיים וחצי בגלל חילופי הממשלות שהתרחשו באותה תקופה. לאחר שפרש מהמגזר הציבורי, עבר לפרטי והקים עם שותפים את קרן ההון סיכון "גלילות קפיטל פרטנרס", שאשתקד השלימה גיוס הון ראשוני של 30 מיליון דולר.
דן וליאורה מרידור
מצב משפחתי: נשואים פלוס ארבעה (סבים לשבעה)
מקום מגורים: ירושלים
הוא
דן מרידור נולד כשנה לפני הקמת המדינה, ועיתוי זה, והעובדה שנולד לאחד ממייסדי תנועת החירות, כנראה הכתיבו את מסלול חייו. מרידור בחר ללמוד משפטים כמו אביו, ואחרי לימודיו עבד במקצוע למשך תקופה קצרה ואף היה שותף במשרד עו"ד, אך הפוליטיקה הייתה בדמו, תרתי משמע. כשהוא בן 30 התמודד לראשונה על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, אך לא נבחר. 5 שנים מאוחר יותר, כשהוא בן 35, נבחר לשמש כמזכיר הממשלה ה-19 (כשבגין היה ראש הממשלה), וכמזכיר הממשלה ה-20 (כשיצחק שמיר היה ראש הממשלה) - תפקיד שאותו מילא במשך 3 שנים.
בבחירות לכנסת ה-11 למד מטעויות העבר, שיווק עצמו בפני חברי הליכוד, ונכנס לכנסת. בתקופת הכנסת ה-12 (1988-1992) שימש כשר המשפטים, בכנסת ה-13 היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ואילו בכנסת ה-14, זו שלאחר רצח יצחק רבין, שימש כשר האוצר של ממשלת בנימין נתניהו. לאחר כשנה, בקיץ 1997, התפטר מתפקידו על רקע תמיכת נתניהו בנגיד בנק ישראל דאז, יעקב פרנקל, בסכסוך בינו לבין מרידור על מדיניות האלכסון של סל המטבעות.
פרישה זו למעשה חרצה את הקריירה הפוליטית שלו, שרק דעכה מאז. בסוף כהונת הכנסת ה-14 (תחילת 1999), פרש מהליכוד והקים את מפלגת המרכז עם איציק מרדכי, רוני מילוא ואמנון ליפקין-שחק. מטעם מפלגה זו נבחר לכנסת ה-15 ושימש כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בשנת 2002, בסוף כהונת הכנסת ה-15, חזר לליכוד, אך פרש באופן זמני מהחיים הפוליטיים וחזר לעסוק בעריכת דין. לאחר 6 שנים שוב התעורר בו החיידק הפוליטי, והוא נבחר למקום ה-17 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. הליכוד, עדיין בראשות נתניהו, קיבלה אז 27 מנדטים, ומרידור מונה לסגן של נתניהו ולשר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית. בבחירות המקדימות של הליכוד לכנסת האחרונה, ה-19 במספר, כבר לא נבחר למקום ריאלי, ואפשר להגיד שהקריירה הפוליטית שלו הגיעה לסופה.
ועוד משהו: לפני שחזר בשנת 2008 לחיים הפוליטיים, שימש מרידור כעו"ד של איש העסקים ארקדי גאידמק שנחשד בהלבנת הון. בחירה זו לא עשתה טוב למוניטין שלו. מרידור ועמיתו, עו"ד אילן שביט, קיבלו מגאידמק הבטחה לקבל שכר טרחה של 1.5 מיליון דולר, לא כולל מע"מ, עבור ייצוג בשני שימועים ב-2006 וב-2008. עוד נקבע בין שני הצדדים, כי גאידמק ישלם 5 מיליון דולר נוספים במקרה של "הצלחה בשימוע", כלומר אם לא היה מוגש כתב אישום נגדו. הסכם זה מיקם את שני עורכי הדין בצד הנאשם, לאחר שהוגשה נגדם קובלנה בטענה שהפרו סעיף בחוק לשכת עו"ד, שלפיו אסור להתנות שכר טרחה בתוצאות משפט פלילי. בינואר 2011 זוכו השניים בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עוה"ד, וזיכוי זה אושרר שנה מאוחר יותר על ידי בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד.
מרידור ואשתו מתגוררים בירושלים, בדירה שממוקמת בקומה שנייה של בניין ששייך למשפחה (סבו של מרידור רכש אותו לפני קום המדינה). בקומה הראשונה, אגב, מתגוררת אמו רעננה.
דן מרידור
תפקיד: לשעבר ח"כ מטעם סיעות הליכוד והמרכז; בעברו שר המשפטים ושר האוצר, סגן ראש הממשלה והשר לשירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית
גיל: 66
השכלה אקדמית: עו"ד
עוד משהו: בתחילת דרכו הפוליטית נחשב ל"נסיך" של תנועת החירות ולתלמיד וחבר קרוב של מנחם בגין ז"ל
ועוד משהו: דמותו בתוכנית הסאטירה "החרצופים", ששודרה בין 1996-2001 חקוקה עמוק בזיכרון הישראלי. מרידור תואר בה כפוליטיקאי רפה, בעל חתולה שנקראה מיצי. יש האומרים כי הצגתו כפוליטיקאי חסר עמוד שדרה בתוכנית שהייתה בזמנו כל כך פופולרית - חיסלה את הקריירה הפוליטית שלו
היא
ליאורה מרידור נולדה בבירה, אך כשהייתה בת שלוש עברה משפחתה לתל אביב, וליאורה למדה בתיכון עירוני א'. לאחר שהשתחררה מצה"ל בדרגת סגן, בחרה ללמוד מקצועות ריאליים, ודרך לימודי תואר ראשון ושני סללה את דרכה לדוקטורט בכלכלה, ובמקביל - את דרכה לבנק ישראל. כשהיא רק בת 28, החלה לעבוד ככלכלנית במחלקת המחקר של בנק ישראל, ולאחר 13 שנה מונתה לסגנית מנהל המחלקה. 4 שנים מאוחר יותר מונתה למנהלת מחלקת המחקר, ובמסגרת תפקידיה הייתה שותפה בתוכנית הדולריזציה (הצמדת השקל לדולר) של שר האוצר, יורם ארידור, ועמדה בראש צוות שהגיש לממשלה תוכנית לחשיפת המשק הישראלי לייבוא.
דרכה של מרידור בבנק ישראל הסתיימה ב-1996 על רקע חילוקי דעות עם הנגיד דאז, יעקב פרנקל. פרישתה התרחשה בסמוך לפרישת בעלה מהממשלה, שכיהן אז כשר האוצר ולא היה שותף לתפיסת עולמו של פרנקל.
זמן קצר לאחר שפרשה מהמגזר הציבורי, מצאה עצמה מרידור בתפקיד בכיר במגזר הפרטי: סמנכ"לית בכירה בבנק הבינלאומי הראשון, וראש אגף אשראי וניהול סיכונים שלו. בסתיו 2000 פרשה מהבינלאומי. חודשיים לאחר פרישתה, מונתה ליו"ר בזק בינלאומי, ומספר חודשים מאוחר יותר מונתה ליו"ר וואלה - שתיהן חברות בת של מונופול התקשורת המקומי בזק.
ב-2005 פרשה מקבוצת בזק - לאחר מכירת גרעין השליטה בחברה לקבוצת סבן-אייפקס-ארקין - וחזרה למגזר הציבורי. מרידור מונתה שנה יותר מאוחר לעמוד בראש ועדת משנה של ועדת שוחט, שמטרתה הייתה לקבוע את גובה שכר הלימוד באוניברסיטאות. מרידור המליצה להעלותו, אך מסקנות ועדה זו נותרו "על הנייר". תפקיד זה סלל את דרכה לתפקידה הניהולי האחרון - יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א. ב-2009 מונתה לתפקיד, אך גם אותו סיימה בטונים צורמים. שלושה חודשים אחרי כניסתה לתפקיד אילצה את נשיא האוניברסיטה, צבי גליל, להתפטר על רקע חילוקי דעות. יותר מאוחר, הורתה על מכירת תיק המניות של האוניברסיטה במחיר הפסד, ומהלך זה דחף את חבר הנאמנים לאלץ את מרידור להתפטר מתפקידה.
ליאורה מרידור
תפקיד: לשעבר מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל; לשעבר יו"ר בזק בינלאומי ויו"ר וואלה; לשעבר יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב
גיל: 65
השכלה אקדמית: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה; תואר שני במתמטיקה ובכלכלה (לאחר לימודי השלמה), ודוקטורט בכלכלה - כולם מהאוניברסיטה העברית
עוד משהו: בתקופת מלחמת יום הכיפורים, כשהייתה בת 26, שימשה לתקופה קצרה כמורה למתמטיקה בשל המחסור במורים
ועוד משהו: בשנת 1996 פרשה מבנק ישראל על רקע חילוקי דעות עם הנגיד דאז, יעקב פרנקל - אותו פרנקל שעמו היה לבעלה סכסוך שהוביל לפרישתו מהממשלה, בעת שהיה שר האוצר
שאול מרידור
מצב משפחתי: נשוי פלוס ארבעה
מקום מגורים: ירושלים
שאול (39) הוא הבן הבכור. עד לאחרונה שימש כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר - משרד שאותו הוביל אביו בעבר - עד שהתפטר בתחילת החודש. מרידור ג'וניור היה אחראי על תחומי האנרגיה, התחבורה, המים והביוב באגף במשך 3 שנים. באגף הוא החל לעבוד כבר לפני 11 שנה, כשהוא בן 28, ושימש, בין היתר, כרפרנט תחבורה, רכז תעסוקה וקליטה, רכז מים וחקלאות, וזאת לאחר שהשלים תואר ראשון בכלכלה, פילוסופיה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.
מרידור ג'וניור, כפי שנכתב כאן ב"גלובס", הרבה להתעמת עם שרים ומנכ"לים ועורר על עצמו ביקורת חריפה, שגלשה לא פעם לפסים אישיים. המאבקים הגדולים שבהם היה מעורב היו מול יזמי הגז במסגרת ועדת ששינסקי ומול ועד העובדים של הרכבת במסגרת הניסיון לחולל רפורמה בחברה. את רוב הטינה כלפיו צבר מרידור בקרב ראשי חברת החשמל ומצד שר התחבורה ישראל כ"ץ. בחברת החשמל האשימו את מרידור, כי פעל לסכל את ההסכמות לרפורמה בחברה, בעוד שכ"ץ ניהל נגד מרידור מאבקים קשים, בין היתר סביב חשמול הרכבת, המשך העבודות להקמת רכבת העמק והקמת רשויות מטרופוליניות בתחום התחבורה. בעוד שבדרגים הבכירים הואשם מרידור לא פעם בהתנהגות יהירה וכוחנית, הוא נהנה מאהדה לא מבוטלת בדרגי הביניים. לאחרונה הוזכר שמו כמתמודד על מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות החברות - תפקידים שבהם זכו לבסוף שניים מקודמיו באגף התקציבים, עמית לנג (שאותו החליף בתפקיד) ואורי יוגב, שהיה הממונה על התקציבים לפני כעשור.
מתן מרידור
מצב משפחתי: נשוי פלוס שלושה
מקום מגורים: ירושלים
מתן (37) הוא הבן השני, וכמו אביו בחר במקצוע עריכת הדין. את התואר הראשון במקצוע רכש באוניברסיטה העברית, ואת השני ב-London School of Economics. מרידור משמש משנת 2010 כשותף במשרד עו"ד אגמון ושות', שאליו הצטרף בשנת 2004 לאחר שעבד במשרד עו"ד Berwin Leighton Paisner שבלונדון. "את העבודה בלונדון קיבלתי כי היה לי יותר מזל משכל. שבועיים אחרי שהתבשרתי שאין להם מה להציע לי, הם קיבלו תיק גדול של לקוח ישראלי שנתבע בבריטניה והתקשרו לשאול אם אני יכול להתחיל מחר", סיפר בעבר בראיון ל"גלובס".
מרידור מתמחה בתחומי ההגבלים העסקיים, ובין היתר ייצג את אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, בכתב האישום שהוגש נגדו בטענה כי הפעיל לחץ בלתי חוקי על ספקים, ואת בנק הפועלים בערר על החלטה שייחסה לבנקים קרטל בתחום העמלות. כמו כן, הוא מייצג חברות אנרגיה שונות כמו דלק תשתיות, הזרוע הביצועית של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, וזו שמתמחה בבניית תחנות כוח.
באשר לשיוך המשפחתי שלו, סיפר מרידור ג'וניור באותו ראיון ל"גלובס", כי "אני יכול לתת נאום שלם למה השאלות על הבית שבו גדלתי לא רלוונטיות. הרי אף משרד לא יעסיק אותי רק בגלל השם אם אני לא מספיק מקצועי בפני עצמי. חוץ מזה, אף פעם לא הבנתי את מי מעניינות כתבות ה'בנים של' שמספרות איזה סנדוויץ' הכינו להם בגיל חמש ואם זה גרם להם לטראומת ילדות. אם אני רוצה לקרוא, אני מעדיף דוסטוייבסקי".
חמוטל מרידור
מצב משפחתי: נשואה
מקום מגורים: תל אביב
חמוטל (32) בתם היחידה של הזוג מרידור בחרה להיות הייטקיסטית ולא עו"ד או כלכלנית. יש לה תואר ראשון במדעי המחשב והקוגניציה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בעיבוד שפה טבעית מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד. כשחזרה לארץ, החלה לעבוד בסטארט-אפים. הראשון היה Celebros, שבו עבדה במשך 10 חודשים כמהנדסת ידע; השני הוא YaData (שנרכש אח"כ ע"י מיקרוסופט), ובו עבדה שנה ושלושה חודשים כמהנדסת שירותים מקצועיים. משם עברה למיקרוסופט, ובמשך שנה ושמונה חודשים שימשה בה כמנהלת תוכנה.
ב-2010 הקימה את Daps'em, סטארט-אפ שפיתח אפליקציית אייפון חינמית לשדרוג ה"לייק" בפייסבוק. Daps'em לא התרומם, ומרידור פנתה למיזם הבא: Cracking the Glass Ceiling (לשבור את תקרת הזכוכית), מיזם שמטרתו לסייע לבנות שגדלו באזורי מצוקה ללמוד טכנולוגיה ומדעים. במקביל, היא מכהנת בוועדה המייעצת של הסטארט-אפ Wikibrains וחברת הוועד המנהל של IBT (ר"ת של Israel Brain Technologies).
אבישי מרידור
מצב משפחתי: רווק
מקום מגורים: תל אביב
אבישי (27), הוא בן הזקונים של הזוג מרידור והוא בחר בקריירה שונה לחלוטין מזו של הוריו ואחיו הבוגרים: משחק ומוזיקה.
לאחר שהשתחרר משירות קבע כטייס בחיל האוויר, בחר ללמוד בבית הספר לאומנויות הבמה של סמינר הקיבוצים, ובמסגרת לימודיו הופיע במספר הצגות שהועלו בבית הספר.
כיום הוא עובד ב"קריאת כיוון" - המכינה לשירות הציבורי - שלפי אתר הבית שלה "מאתרת אנשים אשר הוכיחו מצוינות, תרמו מזמנם וממרצם למדינת ישראל ומעוניינים למצוא דרך להמשך עשייה והשפעה בחברה דרך עבודה במגזר הציבורי".