א' היא אישה מבוגרת, המתגוררת בסמטת מזל דגים ביפו העתיקה. על מנת להגיע לביתה צריכה א' לעלות מדרגות חיצוניות רבות, כמו בבתים רבים ביפו העתיקה. אלא שמצבה הבריאותי של א' התדרדר באחרונה, והיא מתניידת רק באמצעות כיסא גלגלים.
"כתוצאה מהמצב היא לא יכולה כלל לצאת מהבית ומשפחתה מנסה לעזור לה למכור את הדירה", מספר ערן רוזנברגר, זכיין רימקס בת"א, הפועל גם ביפו העתיקה. "הבעיה היא שהנכס מוחכר לאישה על ידי החברה לפיתוח יפו העתיקה, והסכם החכירה יפוג בעוד שנה. בחברה לא מספקים תשובות לגבי הארכת תקופת החכירה, או בנוגע לסכום שהרוכש יידרש לשלם לטובת ההארכה, ולכן קונים פוטנציאלים נרתעים מלבצע עסקה, גם בהמלצת עורכי דינם. אותה גברת כבר מצאה דירה אחרת לקנייה, בבניין עם מעלית, אך אינה יכולה לעבור כל עוד לא מכרה את הדירה שלה. היא כבר הורידה משמעותית את המחיר, וכעת המלצנו לה לעבור לגור בשכירות בגלל המצוקה שבה היא נמצאת", מספר רוזנברגר.
הבעיה של א' משותפת לרבים מתוך 280 הבתים ההיסטוריים בסמטאות הציוריות של יפו העתיקה, המוחכרים לחברה לפיתוח יפו העתיקה, בשטח המשתרע בין הרחובות לואי פסטר מדרום, הצורפים במזרח, רציף העלייה השנייה ממערב וגן המדרון מצפון.
החברה לפיתוח יפו נמצאת בבעלות משותפת של עיריית תל אביב, ורשות מקרקעי ישראל. 280 הבתים, הוחכרו לחוכרים שונים במועדים שונים ל- 49 שנה, שמסתיימות ב-2014 עד 2020. עד רגע זה לא יודעים בדירקטוריון החברה לפיתוח יפו לומר לכמה זמן מוכנה החברה להאריך את החכירה, ותמורת איזה סכום. "כתוצאה מכך, יש עצירה מוחלטת בקניית נכסים", אומר עו"ד רם אפרתי, העוסק במקרקעין וייצג רוכשים בעסקאות בשכונה. "התנהלות העירייה אינה סבירה, כמו במתחמים אחרים שבהם היא מחכירה קרקע, משום שהיא חורצת את גורל המקום לעשרות שנים קדימה, ברגע האחרון. וכך, אנשים אינם יודעים איך לכלכל את צעדיהם ואינם יכולים לקחת משכנתאות". לדברי רוזנברגר, "המעטים שעושים זאת הם אמידים מאוד, שיכולים להתמודד עם אי ודאות כלכלית".
"רכשנו חורבות"
האדריכל יצחק ליר (ליפו), המתגורר ביפו העתיקה מ-1980 ועומד בראש ועד דיירי המקום, מספר כי לפני 33 שנים חתם על חוזה החכירה, לאחר שרכש את הבית מאדם אחר ונכנס לנעליו. ליר: "רכשנו חורבות, בניינים הרוסים, שאותם הקמנו כמעט מאפס. בנינו מערכות חשמל והפכנו את הבתים למה שהם היום. בגלל שמדובר במבנים ישנים מאוד, הם גם דורשים תחזוקה רצינית שהעלויות שלה גבוהות. מדובר באמנים מבוגרים, חלקם בני 80, שעוזבים את יפו העתיקה לא כי הם רוצים לעזוב, אלא בגלל גילם המבוגר, והעובדה שתנאי המקום והעלויות מאלצים אותם לעזוב.
"אמנים כאלה שגרים ביפו העתיקה כמעט כל חייהם, אינם עשירים ולעתים אף לא סוגרים את החודש. הם לא יוכלו בשום מצב לשלם סכומים מופקעים לחברה לפיתוח יפו העתיקה, בדומה לסכומים שדורשת עיריית תל אביב על חידוש חכירות באזורים אחרים כמו יגאל אלון למשל (91% מערך הקרקע)".
ליר מדגיש כי הסכם החכירה כולל נספח שבו נכתב שבתום תקופת החכירה תהיה אופציה להארכה לתקופה נוספת. עוד נכתב שם, כי "30 יום לפני שיפוג תוקף ההסכם הדייר צריך להודיע לחברה לפיתוח יפו העתיקה אם הוא מעוניין להאריך את החכירה לתקופה נוספת, ואז החברה תחדש את החכירה בתנאים שיהיו נהוגים באותה עת. לפני כמה שנים הדירקטוריון הפיץ מכתב שהחליט לחדש חוזה חכירה לדיירים שיחודש לפי התנאים שייקבעו בעתיד".
לדברי ליר, במקרים מסוימים ונקודתיים החברה לפיתוח יפו העתיקה אכן באה לקראת קונים חדשים שמבקשים הארכת אופציה, אך גם זו ניתנת לתקופות קצרות של כשנה בסך הכול, בלי ודאות מלאה באשר לעתיד. "החברה לא הבשילה בגיבוש החלטה בנושא, ואנחנו בכל מקרה מתכוננים למאבק", אומר ליר. "פנינו לשמאי מקרקעין מהגדולים בתחום, שיעריך את שווי זכויות החכירה שלנו". בחברה לפיתוח יפו אין כרגע תשובות לגבי הסכומים שתגבה בעבור חידוש החכירה. מה שבטוח בהקשר זה, שעליית מחירי הקרקעות, לא הועילה עם החוכרים, משום שתעריף חידוש החכירה ייגזר ממחיר הקרקע.
"העירייה אינה יכולה להתעלם מכך שביפו העתיקה מדובר בדירות מגורים, ולא בעסקים כמו ביגאל אלון, שם הרגישות כלפי החוכרים נמוכה יותר", אומר עו"ד אפרתי. "צריך לזכור שכשהחוכרים קיבלו את הבתים לראשונה הם שילמו דמי פיתוח, וכעת יידרשו לשלם שוב על הפיתוח. הבעיה האמיתית היא שהעירייה מחליטה רק ברגע האחרון כיצד תנהג עם החוכרים ובאילו תנאים תאריך את החכירה שלהם. והיא גורמת לכך שאם החוכרים יצאו למאבק משפטי, אחרי שהחכירה תפקע, היא תציג אותם כפולשים".
דרושים: אמנים
אחד התנאים שמציבה החברה לפיתוח לקבלת חוכרים חדשים הוא הוכחה כי החוכר אמן. בחברה מסבירים כי ההגבלה הזו נקבעה בתב"ע. עם זאת, אומר ליר, בשל נסיקת המחירים, אמנים אינם יכולים לרכוש שם נכסים והחברה מקבלת כמעט כל חוכר, כולל תושבי חוץ המסוגלים לעמוד במחירים הגבוהים (תופעה דומה לזו שהתרחשה בשכונת ימין משה הירושלמית, שהפכה משכונת אמנים לשכונת רפאים יוקרתית).
נכון להיום, שאלת השאלות היא מה יהיה גובה דמי החכירה שיידרשו מהחוכרים בתמורה לחידוש ההסכמים. כרגע, כל סכום שבין 91% מערך הקרקע - כפי שדורשת עיריית תל אביב בחידוש חוזי חכירה בשטחים שבבעלותה כמו ברחובות יגאל אלון וקרליבך, ועד 13% מערך הקרקע - שדורשת בחידוש חוזים רשות מקרקעי ישראל, שותפתה של העירייה בקרקעות יפו העתיקה, יכול כנראה לבוא בחשבון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
