הקרב על תקציב הביטחון: הגיעה העת למהפכה אמיתית

12 נקודות בעקבות הסיום (הזמני) של משבר תקציב הביטחון בין האוצר למשרד הביטחון

1. מערכת הביטחון ניצחה. צה"ל הפסיד. המיליארדים יזרמו - האיכות, הכבוד, וההערכה של הציבור ייעלמו. משה יעלון ובני גנץ, שר הביטחון והרמטכ"ל, הצליחו לשמור על התנאים שלהם ושל החברים הבכירים שלהם, בעבר ובהווה, אבל מכרו את הצעירים הלוחמים ותומכי הלחימה של המחר. ניצחון ההווה על חשבון העתיד.

2. מרוב בושה החליטו להקים עוד ועדה. עוד כסת"ח חברתי לבנימין נתניהו, יאיר לפיד ומשה יעלון. ועם זאת - יש בהחלט אפשרות, שוועדה חדשה תבוא עלינו לטובה ותעשה סדר חדש בין המדינה לצבא שלה. בין הציבור לחייליו. בשביל זה היא חייבת להיות ועדה עם חברים בעלי אומץ אישי, נשמה מהפכנית, יזמים וחדשניים שנכונים לשחוט פרות קדושות.

כדי שזה יתקיים, אסור שתהיה ועדה של מינויים כל כך צפויים מראש: אחד פרופ' מזוהה ביטחון; אחד פרופ' מזוהה אוצר; אחד אלוף בדימוס; אחד מנכ"ל בדימוס; אחד עו"ד חבר של הרמטכ"ל; אחד משפטן מזוהה חברתית... לא עוד. בחירת חברים, בהם אנשי ציבור מוערכים ולא חשוב מה ההתמחות המקצועית שלהם, קריטית להצלחה.

3. הוועדה חייבת לקבל סמכויות להיכנס ולהתעסק בתקציבים שמערכת הביטחון חוזרת וטוענת שאין לה גמישות בהם: פנסיות, שכר ושיקום. "זה לא אנחנו, זה ההסכמים" - זו האמירה השלטת בביטחון, והאוצר מסורתית נכנע לה. חובה לפתוח את כל נושא השכר וההטבות, ללוחמים וללא-לוחמים. לפצח למשל את "פנסיית הגישור" - כשהצבא עבר לפנסיה צוברת, הוא לא באמת עבר. איש קבע המשתחרר בגיל 45 או 48, עד שהוא מגיע לגיל הגמלה הרשמי ומקבל פנסיה מהצוברת, הוא נהנה מפנסיית גישור שהיא פנסיה תקציבית לכל דבר, שמקורה בתקציב הביטחון - תקציב המדינה השנתי.

4. פרה קדושה: "לצבא אין ועד עובדים. הרמטכ"ל הוא ראש הוועד שלהם". אין מי שלא רוצה ראש ועד כמו הרמטכ"ל. בכלל, כל קצין בכיר בדימוס, אם הוא ח"כ, שר או פקיד בכיר, הוא הרי לוביסט אינטרסנט שעושה עבודתו. עופר עיני יכול רק לקנא. לא סתם נהנים אנשי מערכת הביטחון מביטוח בריאות מופחת, תשלומי ביטוח לאומי מופחת, טיפולי שיניים לילדים, הטבות שוטפות, תנאי פנסיה מופלגים - גלויים ונסתרים, רכב צמוד לפקידים זוטרים, ואלה רק דוגמאות.

5. יש לבצע הפרדה, שקיפות, של תקציב הביטחון הענק לחלקיו. למשל, להפריד את תקציב משרד הביטחון מתקציב הצבא. צבא זה צבא, ופקידי ממשלה זה פקידי ממשלה. אין כל סיבה שפקידי המשרד ייהנו מהטבות דומות עד זהות לאלה של הצבא. הסידור המקובל ציני במיוחד: קודם מעלים שכר או נותנים הטבות ללוחמים, וכל העם תומך בזה. אחר כך זה עובר לתומכי הלחימה - גם זה בגלוי ובתמיכה ציבורית. אחר כך, בשקט, עוברת ההעלאה לפקידים של הצבא, ואחרי שנתיים נצמדים אליה, בדממה, הפקידים של משרד הביטחון המשתכרים את השכר הגבוה במגזר הממשלתי (מתחרים רק למשרד המשפטים, שבו נצמדים לשכר השופטים).

כל עוד הוצאות משרד הביטחון ימשיכו להסתתר בתוך תקציב הצבא, הן ימשיכו להיות מנופחות ומופקרות (למשל 140 שעות נוספות בחודש, למשל חובה להעסיק בחופשת הקיץ את כל ילדי הפקידים והפקידות בשכר לשעה גבוה משמעותית מהמקובל במשק, למשל להצטרף לנסיעות קצינים גם כשאין בכך כל צורך). ההוצאות המנקרות עיניים של המשרד מכתימות את הצבא.

6. בכל דיון בתקציב הביטחון חוזר ועולה עניין "המשלחות", אותו סרח עודף של העבר הרחוק, מהימים שבהם לא היו מחשבים ומיילים. המשלחות הן בשליטת משרד הביטחון, לא צה"ל. השליחים הם אלה שוועד העובדים או האינטרסים של מנהליו, כולל השר, רוצים בטובתם. כך גם מאות ילדי העובדים המיוחסים המועסקים במסגרת המשלחת בניו יורק. בדיון בוועדת החוץ והביטחון לפני שבוע התגלה כי ההחלטה הדרמטית מ-2009, לצמצם ב-30% תוך 3 שנים את המשלחת המנופחת במיוחד בניו יורק, שבגינה קיבל ועד העובדים מיני הטבות שונות ומשונות, לא התממשה.

בסופו של דבר, הקיצוץ יסתכם אולי ב-12%. לכן, יש חשיבות להפריד את תקציב משרד הביטחון מתקציב הצבא, כדי לחשוף את הבזבוז המשווע שם, ובמקביל לבדוק אם בכלל צריך משלחות בחו"ל. אם לא - הביצוע יהיה חייב להיות מיידי, בלי לחזור לטיעון של "נחתמו הסכמים עם השליחים, אז צריך לחכות שהם יסתיימו". כל החברים שקשה להם להיפרד וטוב להם לחיות בניו יורק, פריז (שם ממשיך אמברגו נשק מאז 1967...), ברלין ועוד-ועוד - יידרשו לחזור מיד.

7. יש לחסל סוף-סוף את העיוות הגדול: היועץ הכספי לרמטכ"ל הוא גם, בעת ובעונה אחת, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. המשחק הוא כזה: יש לו שתי לשכות מקבילות, שני צוותים מקבילים, קבוצות יועצים, שני סוגי ניירות עבודה, שתי חותמות ועוד כפילויות שכאלה... הבעיה היא שראש אגף התקציבים במשרד הביטחון צריך לעסוק בתקציבי המשרד ולהיות הממונה המפקח על תקציב הצבא, בה בעת שהיועץ הכספי לרמטכ"ל צריך לעסוק בצבא, בחלוקת הוצאותיו ובחוסרים שלו. זה לא יכול להיות אותו בן אדם.

8. במועצה לביטחון לאומי צריכים לשבת דרך קבע גם אנשים שמבינים במספרים, לאו דווקא מהצד הנדיב והאינטרסנטי שלהם. ביטחון לאומי זה לא רק מה חושבים האיראנים - אלא גם מה מרגישים הישראלים.

9. להעז להיכנס לכל הסתעפויות תקציבי השיקום. להעז לגעת בבשר המודלק הזה. אין צורך לחזור, למחזר את ועדת גורן שמזמן הגישה הצעה לרפורמה אמיתית. הבעיה היא שזה לא רק תקציבים בלתי-סבירים וקצבאות לא תמיד אמיתיות, זה גם שהצבא נהפך בין היתר גם לספק שירותי הבריאות, קופת החולים הפרטית לאלה המוגדים נכי צה"ל, וגם בית המרקחת שמספק להם תרופות וטיפולים. ההוצאות בגין המערך הנוח הזה אדירות. אולי נכון למשל לעשות מכרז בין ארבע קופות החולים לאספקת השירותים הללו?

10. צריך לדעת: על כל ההסכמים במשרד הביטחון חתומים גם הפקידים הבכירים במשרד האוצר לדורותיהם. בכלל זה ההסכמים שהאוצר טורח להשתמש בהם לצורך ניגוח הביטחון בכל סבב דיוני תקציב. מה שאומר שכמו שאי אפשר לסמוך על מה שפקידי הביטחון אומרים בענייני כסף - כך אי אפשר לסמוך על פקידי האוצר.

11. הגיעה העת לשבור את הסבסוד הצולב בין ותיקי הצבא, בפועל ובדימוס, לבין הצעירים בצה"ל. הצבא מלין: לא תהיה לנו אפשרות לגייס צעירים משובחים לשירות קבע, משום שקצין צעיר מקבל שכר נמוך, תנאיו קשים, ותמיד אפשר לפטר אותו מהיום למחר. אבל הצבא לא מספר שכל זה קורה כאשר הבכירים, של היום ושל פעם, ממשיכים ליהנות משכר מופלג והטבות מופלגות במיוחד. אז כדי למנוע מצב שהטובים נפגעים ולכן לא יבואו - אפשר לומר לצבא: קחו מהמבוגרים השמנמנים, ותעבירו לצעירים הלוחמים.

12. ואפשר שהגיעה העת לגעת במהות האמיתית: חלקם של הצעירים המתגייסים לשירות פעיל כבר נוגע ב-50%. האם זה עדיין "צבא העם"? השירות הלאומי אינו באמת צבא, אלא עוד תרגיל יחצ"ני יקר במיוחד של מערכות שלטון כאלה ואחרות. בנות ש"מצהירות" הן לא באמת דתיות, גם לא תמיד נשואות. בעלי בעיות נפשיות לא תמיד בעלי בעיות נפשיות. משוחררי מצפון אינם תמיד שוחרי שלום, גיוס חרדים הרי רק יעמיס כובד בלתי-נסבל על המערכת כולה.

אפשר שהגיע הזמן לדבר על קפיצת המדרגה הבאה: כולם יהיו מחויבי גיוס, אבל הצבא יגייס רק את מי שהוא צריך. כל המגויסים יקבלו שכר מלא על כל חודשי גיוסם, ברמה של שכר מינימום עד שכר ממוצע במשק, בהתאם למסלול הגיוס והוותק. מאיפה יבוא הכסף? מההוצאות המיותרות שהצבא מוציא כיום בעבור חיילים שהוא כלל אינו זקוק להם (כמו למשל חיילי 5:2 - יומיים בבסיס, חמישה בבית) ובעיקר מביטול מוחלט ומלא של כל ההטבות והמענקים שמקבלים כיום חיילים משוחררים, וגם כאלה ש"התחיילו" ל-3-4 חודשים, רק כדי לקבל אותם.

תקציב הביטחון
 תקציב הביטחון