תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

הראל: מה אומרים הקרביים של מדד הפיננסים בארה"ב

יאיר מנדלסון, מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים, על אחד המדדים החזקים בשוקי המניות

מטה  S&P ניו יורק / צילום: רויטרס
מטה S&P ניו יורק / צילום: רויטרס

אחד המדדים שבלטו בביצועים חזקים יותר מה-S&P 500 בגל העליות הנוכחי בשוקי המניות הוא מדד הפיננסים (IXM, המוכר יותר ב-ETF הפופולארי עליו, XLF). בשנה האחרונה עלה מדד הפיננסים בכ-30%, בעוד ה-S&P עלה בכמעט 25%. בשנתיים האחרונות הפערים גדולים עוד יותר - 55% למדד הפיננסים מול כ-40% למדד S&P500.

אבל זו לא חכמה. 2012 היתה שנת הפיננסים, שבה ה-XLF הניב יותר מכל סקטור אחר בשוק המניות האמריקאי וזאת על רקע השיפור הדרמתי בחברות הפיננסים ובעיקר בבנקים הגדולים. במידה רבה זה תלוי בנקודת המוצא, כי הבנקים - המקום שממנו החל המשבר הפיננסי של 2007 - יצאו למסע העליות הנוכחי מנקודה נמוכה מאוד, כך שפוטנציאל השיפור והעלייה במניות שלהם היה גם גדול יותר.

מדד הפיננסים כולל 83 מניות ובניגוד לתתי מדדים רבים אחרים, כולן מניות של חברות גדולות (Large Cap), מה שאולי עשוי למתן במקצת את התנודתיות של המדד. המדד כולל חברות שונות מתחום הפיננסים והביטוח, כאשר ההחזקה הגדולה ביותר במדד היא בברקשייר האתוואי, חברת האחזקות והשירותים הפיננסים של וורן באפט, שהמשקל שלה במדד הוא קצת מעל 8%.

עם זאת, הבנקים הגדולים בארה"ב - וולס פרגו, ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ וגולדמן סאקס - תורמים כשליש מהמדד. יחד עם בנקים קטנים יותר הם מהווים 45% ממדד הפיננסים כולו. חברות ביטוח תורמות עוד 27%, כאשר את המשקל הגדול ביותר תורמות AIG (3% מהמדד) ומטלייף (2.1%). החלק של חברות שירותים פיננסים (חברות כמו אמריקן אקספרס ובלאקרוק) הוא 12.5%.

כמרכיב הגדול ביותר במדד, ראוי לבחון את הבנקים מקרוב. קיצוץ אגרסיבי בהוצאות, ירידה בהיקפי המחיקות של חובות בעיתיים, השיפור המתמשך בשוק הנדל"ן בארה"ב והגאות בשווקים הפיננסיים, הובילו לשיפור במצבם של כל הבנקים האמריקאים (לפחות כל אלה ששרדו את המשבר). רוב הבנקים גם ניצלו את הגאות בשוק הקונצרני העולמי ואת הריביות הנמוכות כדי לגייס עשרות מיליארדי דולרים באג"חים בדרגות ביטחון שונות, כדי לחזק את המאזנים שלהם. חלקם הגיעו לרמות הלימות הון גבוהות מאלה הנדרשות על פי כללי באזל 3. התשואות והמרווחים באג"ח של הבנקים, שבמשך תקופה ארוכה היו מהגבוהים בשוק, ירדו בתקופה האחרונה ולפני קצת יותר מחודש הם אף הגיעו לרמה שבה הם היו נמוכים יותר מאשר מרווחים של אג"ח של חברות תעשייה (באותו מח"מ).

בדוחות הכספיים של הרבעון האחרון (רבעון 3), הכו רוב הבנקים את תחזיות הרווח. הריביות הנמוכות אמנם דוחפות חברות רבות ללוות יותר (דרך הבנקים או דרך שוק האג"ח הקונצרני), אך הן גם נוגסות במרווח המימוני של הבנקים (המרווח בין האשראי שהם נותנים לפיקדונות שהם מקבלים). מנגד, ניכר גידול משמעותי בהכנסות של הבנקים ממסחר בניירות ערך ושיפור באיכות תיק האשראי שלהם, שכן בריבית נמוכה איכות הלווים טובה יותר והבנקים נדרשים לבצע פחות הפרשות לחובות מסופקים.

המשך המגמה החיובית בשווקים הפיננסיים והתרחבותה לכל העולם צפויים לתרום לא רק לגידול בהכנסות הבנקים, אלא גם לחברות אחרות בתחומי הפיננסים, כולל לחברות הביטוח ולחברות העוסקות בשירותים פיננסיים נוספים.

למרות העליות החדות, מדד הפיננסים אינו מנופח - לפחות במונחים היסטוריים. המדד נסחר במכפיל נוכחי של 13.4, לעומת מכפיל ממוצע של 16.2 ב-20 השנים האחרונות, לפי נתונים של בלומברג. לשם השוואה, מדד S&P500 נסחר כיום במכפיל של 16.7, לעומת מכפיל היסטורי ממוצע של 19.2 ב-20 השנים האחרונות. תשואת הדיבידנד במדד הפיננסים כיום היא 1.76%, לעומת כ-2% במדד S&P500.

חשוב לזכור כי חברות הפיננסים הן אחד הסקטורים הרגישים ביותר למחזוריות הכלכלית ולכן הם תנודתיים יותר באופן טבעי ממדדים אחרים.