דודו זקן: "ת.ז. בנקאית תגדיל את היצע האשראי במשק"

דודו זקן אמר את הדברים בדיון שקיימה ועדת הכלכלה ■ יו"ר הוועדה ברוורמן: "אנו פועלים מול הבנקים להקמת קרן לסיוע לאוכלוסייה החלשה"

"תעודת הזהות הבנקאית תגדיל את עוגת האשראי במשק. היא תשפר את התחרות בין הבנקים ותכניס שחקנים חדשים לתחום" - כך אמר היום (ב') המפקח על הבנקים דודו זקן, בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בעניין תעודת הזהות הבנקאית. עוד אמר זקן: "כדי שבנק אינטרנטי או בנק חברתי יקומו, חיוני שתהיה תעודת זהות בנקאית. רוצים להגדיל ולשפר את התחרות במערכת הבנקאית? זה הכלי. אם בסופו של יום לא תהיה האפשרות הזו, כולם ייצאו נפסדים".

נזכיר כי לפני שבועיים בקירוב נחשף ב"גלובס" כי בנק ישראל העביר לבנקים טיוטת חוזר בנושא תעודת זהות לכל לקוח אחת לשנה על מצבו הפיננסי. החלק המהותי בדוח זה הוא שכל לקוח יקבל את דירוג האשראי שלו, וכך יוכל לקבל יותר בקלות הצעות לאשראי מבנקים וגורמים אחרים בענף הפיננסי. על רקע יוזמה זו, שלצד יתרונותיה מעוררת גם ביקורת, התקיים הדיון בכנסת.

"יש הגיון רב בתעודת הזהות הבנקאית, שכן היא תסייע לכך שאנשים לא ירגישו שהם תקועים בבנק מסוים", אמר בפתח הדברים יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה). "אנו פתוחים לנושא, אבל ועדת הכלכלה תיתן את הגיבוי הציבורי בשני תנאים: הראשון הוא הקמת קרן של הבנקים לסיוע לאוכלוסיות חדשות, והתחלתי במגעים עם ראשי הבנקים בנושא, וכן בהבטחה על ההגנה על הפרטיות של הלקוחות".

המפקח זקן ציין כי יוביל צעדים משלימים לצד תעודת הזהות: "נוביל צעדים להגנה על פרטיות, נבצע תיקון מנגנון תקרת הריבית, וכן נגדיר מתן אשראי בריבית נשך כעבירה פלילית. במקביל, הפיקוח על הבנקים יכין מדריך צרכני שבאמצעותו הציבור יוכל לעשות שימוש טוב יותר בתעודת הזהות, וגם להגביר את הפיקוח על מערכות הדירוג של הבנקים".

אחת הביקורות על היוזמה, שעלתה במהלך הדיון, הייתה החשש לפגיעה בפרטיות. זקן התייחס לכך ואמר: "אנחנו מודעים להשלכות השונות משימוש לרעה במידע, ונקדם צעדים משלימים למהלך הזה עם משרד המשפטים, שיגנו על הלקוחות. עם זאת, צריך לזכור שהמידע השלילי על הלקוחות כבר נמצא כיום בחוץ. כך לדוגמה, יש נתונים גלויים בישראל על 290 אלף לקוחות המוגדרים מוגבלים. המידע הזה נמצא אצל כל דורש".

"סלקטור במועדון"

בדיון השתתפו גם נציגים מארגונים שונים. "תעודת הזהות, כפי שהיא מוצגת היום, מסוכנת כי אין בלמים שיוודאו שלא ייעשה שימוש לא ראוי", אמר רן מלמד מעמותת ידיד. "תעודת הזהות הבנקאית היא סוג של סלקטור במועדון: מי יזכה לקבל תנאים טובים, ומי לא. תעודת הזהות אמורה לשפר את השקיפות אך אינה באמת שקופה, כי דירוג האשראי לא שקוף. לא אוכל לדעת לפי מה נקבע דירוג האשראי ולא אוכל להגיש ערעור - לא בבנק ולא בבנק ישראל - ולטעמי חייבת להיות מערכת של ערעור".

גם במשרד המשפטים שותפים לתחושה שיש צורך במערכת לערעור. רוני נויבואר, נציגת המשרד בדיון, אמרה: "המידע בתעודת הזהות חייב להיות מידע מדויק, וחייבת להיות אפשרות לזכות ערר. כמו כן נפעל להגביל את השימושים בתעודת זהות, ונבחן את האפשרויות לכלים לאכוף את זה".

עו"ד עמירם גיל מהמרכז האקדמי לעסקים של מכללת רמת גן דיבר על השימוש לרעה שעלול לנבוע מהשימוש בדירוג האשראי: "ישנה בעיה שקשורה לא רק ללקוחות החלשים. הניסיון בארה"ב מלמד שיש פתח שעלול להשפיע לרעה על מעמד הביניים. בארה"ב, בשנים 2008-2011 נקלעו 45 מיליון אמריקאים למשבר כלכלי, כולל אנשים ממעמד הביניים, בגלל שדירוג האשראי שלהם ספג מכה. דירוג האשראי משמש לא רק לבנקאות אלא גם בנושא של דיור ותעסוקה, ומציב חסמים חדשים בפני אנשים שמגישים מועמדות לעבודה".

מי שהייתה לצדו של זקן הייתה אירה פרידמן, ראש מטה ההקמה של הבנק החברתי אופק, שביקרה את הטענות על פגיעה בפרטיות כתוצאה מתעודת הזהות, ואמרה: "חשוב לזכור את המטרה. האח הגדול האמיתי כיום הוא הבנק. בארה"ב, התועלות בדירוג אשראי עולות על החסרונות".

מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם"

"המוח היהודי ממציא לנו פטנטים - אני לא מכיר אף תקדים בעולם הדומה להמצאה הנוכחית של בנק ישראל בנושא תעודת הזהות הבנקאית. אנחנו משתתפים הרבה בכנסים בינלאומיים בנושא דירוג אשראי צרכני, ולא ראינו באף מקום מודל כמו שבנק ישראל מקדם" - כך אומר ל"גלובס" אמנון אלטמן, מנכ"ל משותף של חברת BDI העוסקת בין היתר בדירוג אשראי צרכני באמצעות מודל דירוג הנקרא Personal Check.

- אבל בכל זאת, נושא דירוג האשראי הצרכני מקובל בעולם. אז איך זה נראה בחו"ל?

אלטמן: "בעולם, מה שמקובל הוא שימוש בדוחות מידע צרכני, שסוכנויות הדירוג מבצעות על בסיסן את הדירוג של הלקוח. גם הבנק העולמי מעודד ותומך באופן אקטיבי במתן נתוני אשראי, ואולם לא מקובל שבנק מפרסם את דירוג האשראי של הלקוח, ובאמצעות דירוג זה גורם אחר נותן ללקוח הלוואה". נזכיר כי BDI נכנסה לתחום דירוג האשראי הצרכני לפני כ-9 שנים בעקבות חוק שירות נתוני אשראי שנכנס לתוקף ב-2004. במסגרת חוק זה נקבע כי יש לאפשר נגישות גבוהה של נותני האשראי הצרכני למידע על הלווים.

"בעקבות החוק, BDI - שקיבלה רישיון ממשרד המשפטים לאסוף את המידע - מדרגת אשראי של לווים באמצעות איסוף נתונים, בהם נתוני פשיטת רגל, נתונים מלשכת ההוצאה לפועל, נתונים מבנק ישראל בנושא חשבון מוגבל, התראות מבנקים וחברות כרטיסי אשראי וכדומה, ובעזרת מודל סטטיסטי המתבסס על הנתונים מדרגת את סיכון האשראי של האדם. לדברי אלטמן, כל הגופים המתעסקים באשראי צרכני משתמשים בדירוג שלהם, בהם חברות כרטיסי אשראי, חברות סלולר, חברות ליסינג ומשכירי דירות.

הגדלת התחרות

חרף הביקורת של אלטמן על היוזמה של בנק ישראל בעניין תעודת הזהות הבנקאית, הוא אינו מתנגד לחלוטין לרעיון. "לא מדובר ביוזמה מזיקה, ואני לא יכול לשלול אותה לחלוטין. היא יכולה לעשות טוב לשוק ולהגדיל את התחרות. עם זאת, במבנה הנוכחי יש לה חסרונות", הוא אומר.

- מהם החסרונות?

"לבנק אין למעשה מידע מלא על הסיכון של הלקוח, אלא רק על החשבון המתנהל באותו הבנק. כלומר העובדה שבבנק מסוים החשבון במצב טוב, אינה אומרת בהכרח שאכן הלקוח בסיכון נמוך. כמו כן, התעודה משקפת תמונת מצב הרלוונטית לתאריך מסוים, והיא מתעדכנת אחת לשנה, כך שייתכן וההחלטה של נותן האשראי תהיה רחוקה מאוד מהיום שבו ניתן הדירוג. לדירוג שלא מתעדכן ברמה היומיומית אין ערך, והיכולת להסתמך עליו מוגבלת".

- למעשה יש לכם בעיקר מידע שלילי על לקוחות; מה עם המידע החיובי?

"כשיש לי מידע שלילי על לקוח, אסור לי לפרסם אותו לפני שאני בודק עם כל הבנקים אם יש גם מידע חיובי. עם זאת, בישראל לא ניתן לאסוף אוטומטית מידע חיובי מהבנקים. ישנן מדינות בחו"ל, שבהם נהוג להעביר לחברות הדירוג גם מידע חיובי על הלקוחות, או לחלופין הבנקים מעבירים וולנטרית מידע חיובי על לקוחות, ומקבלים בתמורה גם כן מידע, ואולם בישראל זה עדיין לא מקובל".

- מה דעתך על הביקורת שכל נושא דירוג האשראי מרע את מצבן של השכבות החלשות, ומקשה עליהן בקבלת אשראי?

"אפשר להבין את הביקורת הזו, אבל זה להסתכל רק על צד אחד של המטבע. אני לא חושב שהפתרון לשכבות החלשות הוא לתת להן נגישות לאשראי, שהן לא יכולות לעמוד בהחזר שלו".