הנקראות ביותר

ניתוח "גלובס": מיהו פרקליט המדינה המיועד, עו"ד שי ניצן?

אופיו הווכחני של ניצן, המצטייר לעתים כיהיר, מקים עליו יריבים בפוליטיקה ובמשפט ■ על כישוריו המקצועיים המעולים - איש לא חולק ■ ניתוח "גלובס"

שרת המשפטים, ציפי לבני, תביא ביום ראשון הקרוב (25.11.13) לאישור הממשלה את מינויו של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. זאת לאחר שאמש (ב') בשעת לילה מאוחרת החליטה ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להמליץ על מינויו של ניצן לתפקיד.

החלטת הוועדה התקבלה בתום דיון מרתוני שארך 9 שעות, שבו ראיינה הוועדה את ארבעת המועמדים הסופיים לתפקיד: שופטי ביהמ"ש המחוזי אבי זמיר וצבי סגל ואנשי הפרקליטות ניצן ושוקי למברגר.

ההחלטה להמליץ על ניצן התקבלה ברוב של ארבעה מחמשת חברי הוועדה. תמכו בבחירתו: וינשטיין, מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, נציב שירות המדינה משה דיין, ונציגת הציבור עו"ד רחל תורן. נציג האוניברסיטאות, פרופ' אריאל בנדור, תמך במועמדותו של למברגר.

הבוקר (ג') הודיעה לבני כי היא מאמצת את ההמלצה, ומברכת על הבחירה בניצן. עם זאת, צפוי מאבק במליאת הממשלה על המינוי, נוכח התנגדות המתנחלים והאגף הימני בממשלה למינוי ניצן. אם יאושר, ייכנס ניצן לתפקיד בעוד כחודש, עם פרישתו של לדור.

הטוען הטוב ביותר

לפני שבועות אחדים ייצג עו"ד שי ניצן, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום פרקליט המדינה המיועד, את המדינה במסגרת דיון בבג"ץ בעתירת תנועת אומ"ץ נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה המרכזי נגד השר אביגדור ליברמן.

ניצן, ליטיגטור מחונן, עשה את עבודתו היטב ושכנע את השופטים להורות על מחיקת העתירה. בתום הדיון נקלע ניצן לשיחה פרטית על סתירות שהתגלו במסגרת מעורבותו בכתיבת החלטתו המפורטת של היועמ"ש, לסגור את תיק החקירה נגד ליברמן. ניצן השיב בלי להניד עפעף: "אז יש סתירות פנימיות, מה קרה? יש חוק נגד סתירות פנימיות?"

הסיפור הזה יכול ללמד משהו על תכונותיו המקצועיות והאישיות של מי שיכהן כפרקליט המדינה בשש השנים הקרובות, בכפוף לאישור הממשלה. מצד אחד, האיש שהוכתר פעמים רבות בתואר "הטוען הטוב ביותר" בפני בתי המשפט בשירות המדינה, מצליח בזכות שכלו החריף וזריזות מחשבתו לנמק את דרכו החוצה מכל סיטואציה, אפשרית או בלתי-אפשרית. מצד שני, נטען כלפיו לא פעם כי הוא מסוגל להגן על כל עמדה, בין אם היא ראויה ובין אם לא. מצד שלישי, אופיו הווכחני, המצטייר לעתים כשחצני וכיהיר, מקים עליו יריבים רבים, הן במערכת הפוליטית והן במשפטית.

הסיר את הכיפה

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נשלח ניצן לבית המשפט העליון, להגן על עמדת המדינה בנושאים מעוררי מחלוקת עמוקה. כמי שכיהן שנים רבות במחלקת הבג"צים בפרקליטות, ובהמשך כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים וכמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, היה ניצן במוקדי קבלת ההחלטות בנושאים הרגישים ביותר שהתגלגלו לפתחו של משרד המשפטים. ניצן התבקש בין היתר להגן על עסקת הטיעון שכרת היועמ"ש דאז מני מזוז עם נשיא המדינה דאז משה קצב, וספג ביקורת על מה שנתפס כהטלת ספק במהימנות המתלוננות כדרך להצדיק את העסקה.

אולם לא בשל כך נתפסת אישיותו של ניצן כשנויה במחלוקת, אלא בשל האיבה העזה שרוחשים לו ציבור המתנחלים ואנשי הימין הפוליטי. לאורך השנים שימש ניצן כראש צוות אכיפת החוק על מתנחלים בשטחים, וכן בתפקיד הממונה על העמדה לדין בעבירות המשיקות לחופש הביטוי - המרדה והסתה לאלימות ולגזענות. בנושאים אלה התעמת לא פעם עם גורמי הימין הפוליטי, והפך עבורם לסדין אדום.

בימים האחרונים, בניסיון למנוע את בחירתו לפרקליט המדינה, אף הוגשה נגדו תלונה במשטרה, בטענה שבשנת 2010 השתמש בתפקידו כדי לסייע לקרוב משפחתו לבטל צו גירוש שהוציא משרד המשפטים נגד בת-זוגו. ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, מיהר להודיע אמש (ב'), עוד לפני החלטת ועדת האיתור, כי אין כל תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית.

משרד המשפטים ניסה להגן פעמים רבות על ניצן מפני ההשתלחויות האישיות כלפיו. "יש להצטער על הניסיונות החוזרים ונשנים לצבוע בצבעים פוליטיים פסולים את מלאכתו של עובד ציבור הגון, מסור ונאמן דוגמת עו"ד ניצן", נמסר אז בשם וינשטיין.

אפשר שהאנטגוניזם העודף השמור לו בקרב ציבור המתנחלים, נובע דווקא משורשיו הדתיים של ניצן, שהסיר בצעירותו את הכיפה מראשו. ניצן, בן 54, נשוי ואב לחמישה ילדים, הוא בוגר הישיבה התיכונית הירושלמית "נתיב מאיר". בצבא שירת בחיל הצנחנים ועבר מסלול כלוחם בגדוד 890. בהמשך, לאחר טיול בדרום אמריקה, פנה ניצן ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל, ותואר שני במשפטים ובמדעי המדינה, שאת כולם סיים בהצטיינות.

לאחר תום לימודיו התמחה ניצן בבית המשפט העליון, אצל פרופ' אהרן ברק, בעת שזה שימש המשנה-לנשיא בית המשפט העליון, ושנה נוספת אצל עו"ד יעקב רובין, ראש לשכת עורכי הדין דאז. בשנת 1989 הצטרף למשרד המשפטים, תחילה כעוזר אישי לפרקליטת המדינה דאז, דורית ביניש, ולימים נשיאת העליון. משנת 1994 עבר לשמש פרקליט במחלקת הבג"צים, וייצג את המדינה בעתירות שהוגשו נגדה לבג"ץ, בעיקר בתחום הפלילי והביטחוני. משנת 1997 שימש גם כממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה.

ב-2002 כיהן ניצן למשך שנתיים כמנהל תחום תפקידים מיוחדים (בפועל) בפרקליטות המדינה; ובשנת 2004 נבחר במכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), תפקיד שאותו מלא במשך 8 שנים. עם תום כהונתו, ב-2012, ביקש להתמודד על תפקיד פרקליט מחוז ירושלים (פלילי), אך משהבין שפרקליט המדינה משה לדור תומך בנציגת המחוז, נורית ליטמן, משך את מועמדותו.

היועמ"ש וינשטיין, שלא רצה לראות את ניצן פורש ממשרד המשפטים ומשירות המדינה, יצר בעבורו תפקיד חדש: משנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים. בכל השנים הללו, ובכל התפקידים, המשיך ניצן לייצג את המדינה בעתירות רבות בבית המשפט העליון, היה שותף להחלטות וכן כתב חוות-דעת בתחומים רבים ומגוונים.

לאורך השנים ביסס ניצן את מעמדו בתוך משרד המשפטים כרפרנט המרכזי לעניינים ביטחוניים. הוא ייצג את המדינה בעשרות תיקים ביטחוניים שהגיעו לבג"ץ. בין היתר, בעתירה נגד מדיניות החיסולים של צה"ל בשטחים; בעתירה נגד העינויים בחקירות השב"כ; בעתירה לביטול חוק הנזיקים האזרחיים ("חוק האינתיפאדה"); בעתירה לפתיחת חקירת מצ"ח נגד חיילים שירו בפלסטינים כפותים בכפר נעלין; בעתירת ה"מכה הקלה בכנף" בדרישה לפתוח בחקירה בעקבות חיסול סלאח שחאדה באמצעות הטלת פצצה של טון על שכונת מגורים בעזה; ובעתירות בעניין גדר ההפרדה, נוהל "מגן אנושי", דיראני ועובייד.

לצד זאת, הוא מילא שורה של תפקידים נוספים: הוא עמד בראש ועדה שבדקה את טיפול מח"ש בקצינים שנחשדו בעבירות של טוהר המידות, בעקבות פרשת האחים פריניאן; הוא החליט להעמיד לדין את יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר בפרשת ההלוואה שהתקבלה במרמה, ובמקביל הורה על סגירת התיק נגד מנכ"ל הבנק ציון קינן; הוא הורה לא להעמיד לדין את השוטרים שנחשדו בהרג מפגינים ערבים במהומות אוקטובר 2000; הוא הורה להעמיד לדין אוהדי כדורגל בעקבות אירועי אלימות והסתה באצטדיונים; הוא תמך בהמשך כליאתו הסודית של בן זיגייר, "האסיר איקס"; הוא קבע הגבלות על רבני ערים ושכונות באשר לקבלת תמורה על עריכת חופות, ועוד.

ייתכן כי זאת הסיבה שבעטיה בחר וינשטיין לשכב על הגדר בעבור ניצן, ולחטוף ביקורת על כך שתפר בעבורו את תפקיד המשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, כשהסתיימה הקדנציה שלו כמשנה לפרקליט המדינה. משרד המשפטים הוציא אז, בעקבות המינוי, הודעה סתומה: "ניצן יעסוק בכל נושא שיטיל עליו היועמ"ש", כולל נושאים רגישים הנובעים מהמציאות הביטחונית, המדינית והבינלאומית המורכבת של ישראל". המציאות המורכבת הזו עושה כעת את דרכה ללשכת פרקליט המדינה.

כעס בימין: "איש שמאל קיצוני"

מינויו הצפוי של עו"ד שי ניצן לפרקליט המדינה עורר ביקורת חריפה בחוגי הימין. בחוגים הפוליטיים מתחו ביקורת על היעדר הניסיון הניהולי של ניצן. ביקורת נוספת הושמעה על היכולת המוגבלת שלו להוביל שינויים ארגוניים, על רקע העובדה שהוא גדל בשירות המדינה ומעולם לא יצא מבניין הפרקליטות. "רק מי שיצא לעולם האמיתי וראה את הדברים מזווית אחרת של הפרקליטות, יוכל להבין את הצורך בשינוי ולהוביל שינוי ארגוני", הביעו גורמים במערכת הפוליטית אכזבה מהמינוי.

ואולם, עיקר הביקורת במסדרונות הכנסת הוטחה בניצן על רקע פוליטי. סיעת הבית היהודי פירסמה הודעה, לפיה שיטת מינוי פרקליט המדינה פסולה: "על השרים לדרוש להעביר לידם את היכולת להכריע בין מספר מועמדים. לא ייתכן שייכפה עליהם מינוי תפור מראש בלי שניתנת להם האפשרות לקבל את ההחלטה".

דברים דומים השמיע יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (ליכוד): "המינוי נעשה בחדרי חדרים, ללא דיון ציבורי ובהתעלם מהצורך להביא בפני הממשלה מספר מועמדים על-מנת שיתקיים תהליך בחירה אמיתי". לוין קרא לממשלה ולכנסת לתמוך ברפורמות שיזם בתחום זה.

ח"כ משה פייגלין (ליכוד) הגדיר את ניצן בדף הפייסבוק שלו כ"איש שמאל קיצוני שבקיצוניים", והוסיף כי מדובר ב"אדם שניצל את תפקידו הציבורי בכדי לקדם אג'נדה פוליטית מובהקת ונטל לעצמו עוד ועוד סמכויות בניגוד לחוק. ניצן, יורשה של טליה ששון במחלקה הפוליטית, המכונה 'המחלקה לתפקידים מיוחדים' - קובר עכשיו סופית את היסוד החשוב ביותר של כל מערכת צדק - את אמון הציבור".

סגנית השר, ציפי חוטובלי (ליכוד), קראה לשרי הממשלה שלא לאשר את המינוי. "ניצן השתמש בתפקידו בפרקליטות בכדי לכפות על ממשלת ישראל את עמדותיו הפוליטיות. דווקא בתקופה זו הממשלה צריכה למנות פרקליט עם ניסיון במאבק בפשע המאורגן, ולא למנות אדם עם רקורד של אכיפה סלקטיבית כלפי ציבור שומר חוק", אמרה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות