"המשטרה התמכרה לסם ההד הציבורי; הפרקליטות הותכה"

עו"ד ליאור אפשטיין, סנגורם של עמנואל רוזן ויצחק רוכברגר, מזהיר מכך שהמשטרה מאפשרת לאמצעי התקשורת "לאנוס אותה" ■ "תפקיד הסנגור הוא לצעוק 'המלך הוא עירום'. סנגורים הם לא יודנראט שמתווך בין רשויות לנתינים"

ב-30 באפריל השנה, כשכותרות העיתונים, אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות פרסמו ודיווחו על החשדות כי העיתונאי המוכר, עמנואל רוזן, הטריד מינית נשים רבות שעבדו עמו, התראיין סנגורו של רוזן, עו"ד ליאור אפשטיין, ב"גלובס" ויצא במתקפה חזיתית נגד הפרסומים.

לדבריו, "נוצר כאן 'קולוסיאום אלקטרוני', שבו בן-אדם מושמד טרם משפט באמצעי המדיה החדשה. יש כאן תופעה חברתית של ויתור על כל הגבולות והבלמים, והיא צריכה לעורר מחאה חברתית. לא מדובר כאן בתיק פלילי, אלא בפרשה שאפילו לא התחילה הבדיקה שלה, וכבר נחרץ דינו של אדם".

שבעה חודשים חלפו מאז ובעיצומה של פרשה תקשורתית נוספת, סביב החקירה המשטרתית בחשד שהזמר אייל גולן קיים יחסי-מין עם קטינות, פורסם בחדשות ערוץ 2 כי הפרקליטות נוטה לסגור את תיק החקירה נגד רוזן, ולא להגיש נגדו כתב אישום. אפשטיין בדומה לרוזן לא קיבל הודעה רשמית על סגירת התיק, אך הוא מקווה שזו אכן תהיה התוצאה, ולדבריו היא הייתה ידועה לו מראש ומובנת מאליה עבורו. על אף ההערכות הגוברות כי התיק נגד רוזן ייסגר, אפשטיין ממשיך לדאוג, וביתר שאת, מהדרך שבה הדברים נעשים.

בראיון בלעדי ל"גלובס" מטיח הסנגור הוותיק ביקורת חריפה על רשויות החוק ובראשן המשטרה, שלטענתו התקשורת אנסה אותה לטפל בפרשת עמנואל רוזן: "בעניינו של רוזן המשטרה הייתה צריכה להיות חזקה מספיק ולהגיד: 'אתם לא תאנסו אותי ולא תקבעו את סדר יומי הציבורי ביומן הבוקר של גלי-צה"ל. אני לא מטפלת במה שנמצא בכותרות או בטוקבקים'".

- מה אתה רוצה מהמשטרה? הרי היא מחויבת לבדוק חשדות להטרדה מינית, וגם המליצה לפרקליטות להעמיד לדין את רוזן.

"עמנואל רוזן זה תיק ברמה אולי של היומנאי בזיכרון יעקב. זאת, בשל היעדר תלונות, היעדר מתלוננות, היעדר שאלות, היעדר כלום, כפי שאני מקווה שנראה בסוף וכפי שידענו בהתחלה".

- אז לדעתך המשטרה "מקולקלת"?

"המשטרה עצמה לא רעה. היא די בסדר. אבל היא לעתים קובעת את סדר יומה לפי התקשורת. אתה לא יכול לתת לאדם שקוראים לו הדס שטייף לקבוע למפכ"ל המשטרה את סדר היום שלו, וזה מה שקורה פה. להבנתי, היום, למעט בתי המשפט הדיוניים, אף אדם בישראל לא עומד בלחץ הזה של התקשורת, כולל ליאור אפשטיין וכל ראשי המערכת, בהם המפכ"ל יוחנן דנינו, ופרקליט המדינה משה לדור.

"המשטרה התמכרה לסם של ההד הציבורי, והפרקליטות הותכה לתוך המשטרה. מי שמנהיג את הפרקליטות חושב שמטרת הפרקליטות היא לבער את הפשע והנגע, וזה לא נכון. להילחם זו מטרת חיל האוויר. מטרת הפרקליטות היא להיות חומה לחירות האדם. הסדקים שבחומה הזו מובילים לאסון חברתי".

- האם גם את פרשת אייל גולן לא היה צריך לחקור?

"כן אייל גולן לא אייל גולן. מה שברור לי זה שאני לא רוצה לחיות במדינה שבה אתה לוקח בן-אדם במעמד א', וכתוצאה מחרושת שמועות, אתה מחסל אותו. השאלה היא איפה אתה רוצה לשים את נקודת ההרתעה - האם בלילה הראשון באבו-כביר או אחרי הרשעה של פסק-דין חלוט. לי התשובה ברורה".

- בעיניי נשות תא העיתונאיות ובהן הדס שטייף וטל שניידר שחשפו את החשדות נגד רוזן - ביקשו לעורר דיון ציבורי, עקרוני וערכי חשוב.

"מי שהיה רוצה לעורר דיון חברתי יכול היה לעורר דיון חברתי לפני כן. לא צריך להשמיד אדם בשביל זה. ברור כי מה ששווק כאן זה הסם שאני מכנה 'קולוסיאום אלקטרוני' - השמדת המונים בידי אספסוף, שנותן תחושה נהדרת לאנשים הקטנים שגם האנשים הגדולים סובלים. זה סם נורא שיהרוס את החברה".

טקטיקות של הדלפות

אפשטיין הוא איש-רעים צבעוני שניחן בשנינות ובהומור. גם השיער הפרוע, הבדיחות שהוא משבץ בדבריו, והאופן ה"כאילו מרוחק" שבו הוא פורס את משנתו יכולים להטעות באשר לתוכנם. אבל הדברים הם רציניים ומדאיגים. כאשר הוא נשאל למה הוא מתכוון כשהוא טוען שהפרקליטות והמשטרה לא ממלאות את תפקידיהן, הוא משיב: "מה שקרה זה שהפכנו את הפרקליטות לחלק מהמשטרה וזה אסון. ביטלנו את השיטה שבה שוטר חוקר, ופרקליט בודק את הראיות, ועבדתי בעבר בפרקליטות.

"היום יש פרקליט-מלווה והפרקליטות הותכה כמו טוסט לתוך המשטרה. הבעיה המרכזית של כל המערכות בישראל, הפרקליטות, המשטרה ובמידה פחותה גם בתי המשפט, היא הניסיון שלהן לתפוס את 'רוח הציבור', כאילו שיש דבר כזה. הניסיון הזה מוביל את המשטרה לחקירות פופוליסטיות.

"בתיק אייל גולן מדובר גם בימ"ר תל-אביב, שזו יחידה שקצת 'ירדה מהמדפים' כי העבודה הרצינית והתקציבים הם ביחידות הארציות. היום זו יחידה עם טקטיקות של הדלפת חצאי-אמיתות לא נכונות לתקשורת, שמייצרת הד סביב הרצון לייצר אהדה ציבורית לעבודת השוטר. מערכת המשפט לא נועדה למצוא את העבריינים, אלא שהחפים מפשע לא יישבו לעולם בכלא. זו הנקודה שוויתרנו עליה".

הביקורת של אפשטיין לא עוצרת כאן. הוא מסכים עם הטענות שהמשטרה חשפה את פרשת אייל גולן בתקשורת כדי להסתיר את כישלונה בטיפול בפשיעה אחרי פיצוץ רכב הפרקליט בת"א. לדבריו, "העובדות לא משקרות. פתאום יש את פרשת אייל גולן ומעצרים שלא מובילים לכתבי אישום ולהרשעות".

- ומה עם בתי המשפט?

"במשפטים שאני מנהל היה לי מזל לקבל את הקשב מבתי המשפט. אבל לבית משפט יש מגבלה קשה. ברגע שביהמ"ש העליון הפך את העבירות לעבירות-סל השופטים בערכאות הנמוכות מתקשים לקבל הכרעות".

- אתה מדבר על העבירה של מרמה והפרת אמונים?

"כן. וגם על עבירת האונס ועבירות נוספות. היום, אנשים יכולים לא להיפגש יותר וזה עדיין יהיה אונס. אונס יכול להיות במרמה. ביטלנו את הצורך בזירה של פשע. היום אין זירה וזה מוביל את החברה שלנו למדרון חלקלק. הכול זה פיקציות משפטיות שהוחלו על המשפט הפלילי. מהי עבירת ההטרדה המינית? היא מנותקת זירה לחלוטין. היא פלואידית. אתה חי במדינה שבה גם אם תיקח 100 עורכי דין או 100 שופטים הם לא יוכלו להסביר לך מהי עבירת הפרת האמונים, הם לא יוכלו לתת לך תשובה ברורה.

"המעבר על החוק בעבירה הזאת חל אם נמצא שבמעשיו של הנאשם הייתה חומרה יתרה. מי יכול להצביע על זה? איך קובעים את זה בכלל? אם דזדמונה (גיבורת הטרגדיה של שייקספיר, "אותלו". ח' מ') הייתה חיה היום בישראל היא הייתה עומדת לדין בגין בגידה. יאגו (דמות בולטת במחזה) היה מעיד במשטרה שדזדמונה בגדה בבעלה אותלו; ואם היית חוקר את אותלו הוא היה נותן חיזוק לעדות של יאגו; ואם היית חוקר את דזדמונה היא הייתה פורצת בבכי. אחרי כל זה היה לפרקליט ראיות לכאורה לאשמתה של דזדמונה".

- וכאן אתה וחבריך הסנגורים נכנסים לתמונה.

"נכון. אבל מה שקורה היום זה דמוניזציה של הסנגורים. אנחנו, הסנגורים, נחשבים היום לאויבים, לנכלוליים ולהורסי המערכת. אנחנו זוכים לקיתונות של גידופים בלי שהמערכת נותנת לנו תמיכה, ומבריחים מהנאשמים הקשים, כמו אלה שמכונים חברי ארגוני פשיעה, את הסנגורים הטובים. סנגורים נחקרים היום השכם והערב. הסנגור הוא לא נוח לשיטה החדשה, שבה השוטר מכריז על התיק, הפרקליט מוחא כפיים אחריו, וביהמ"ש נמצא בעבירות-סל פתוחות ובתוך ענן של פרשנות.

"במשחק הזה מי שצועק 'המלך הוא עירום' הוא הסנגור. הסנגור נתפס כמי שמחבל בתהליך ההוצאה להורג ומפריע לחגיגה. משחררים את האריות בקולוסיאום, והסנגור סוגר את הדלת. זה לא נוח לשיטה. הסנגור לא בא מניגריה והוא לא מהחמאס. בלי סנגור, השיטה לא עובדת. אתה מכיר שלטון כוח אחד נגד אזרח שהחזיק מעמד? תראה איזה אימפריות שהיה להן כוח קרסו בלי סנגור.

"החברה שלנו בנויה על זה שהאזרח קם בבוקר ואומר 'שומעים אותי', לא יעצרו אותי סתם, ואם יעצרו אותי יבוא ששי גז או משה שרמן או ליאור אפשטיין, וישמעו אותי אז. אם זה לא יקרה אנשים לא ילכו לצבא ולא ישלמו מסים".

- תהיה יותר קונקרטי.

"קח את עמנואל רוזן שעניינו נוהל על-ידי ניצב-משנה זיוה אגמי-כהן (ראשת היחידה-הארצית-לחקירות-הונאה במשטרה שפרשה לפני מספר חודשים. ח' מ'). אני מנסה לדבר איתה חודשים, והיא לא מדברת איתי. אני מנסה לתאם איתה מתי רוזן יבוא למסור את עדותו, איך יבוא, אולי יש לי חומרי חקירה, והיא לא עונה. מה אנחנו משחקים כאן בילדים קטנים?"

אנחנו עדיין לא בקולומביה

- אולי היא חשבה שזה יפגע בחקירה?

"אם היא חשבה שזה יפגע בחקירה, היא לא מבינה מהו תפקיד הסנגור. סנגורים הם לא 'יודנראט' שמתווך בין רשויות לנתינים. בחברה דמוקרטית לחשוד יש יותר זכויות מאשר לאדם רגיל. זה המבחן של חברה דמוקרטית. זיוה אגמי הפסידה תיק, שאם הייתה מקשיבה כבר בהתחלה היה לה תיק פחות לטפל בו. תיק כמו של שרון גל נחקר ביחידה אחרת, ונסגר יותר מוקדם בזכות דרך אחרת שבה הם נקטו".

אפשטיין מטפל בתיקים מגוונים ובנוסף לרוזן הוא מייצג, בין היתר, את ראש עיריית רמת-השרון, יצחק רוכברגר, שהשעה את עצמו בעקבות הגשת כתב אישום נגדו, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. זאת, על אף שרוכברגר נבחר מחדש לתפקיד ולאחר ששופטי בג"ץ קבעו כי מועצת העיר לא יכולה לאפשר לראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום להמשיך ולכהן בתפקידו.

הסדר ההשעיה צפוי להיות ההסדר שיחול על כל ראשי העיר העומדים לדין. אפשטיין מדבר על העתירה נגד הדחת רוכברגר, שבה ייצג את רוכברגר בבג"ץ והפסיד, באירוניה המאפיינת אותו. "בתיק רוכברגר הפכתי להיות עורך הדין הראשון בעולם שהפסיד תיק, שבו החוק אמר שהוא צודק, היועץ המשפטי לממשלה אמר שהוא צודק, ונשיא ביהמ"ש העליון אמר שהוא צודק".

- ובכל זאת תמכת בהחלטת רוכברגר להשעות את עצמו.

"מרגע ששישה שופטי העליון קבעו את שקבעו, אני מתיישר לפי ההחלטה שלהם שמחייבת אותי ואת הלקוחות שלי. אני מקיים את ההחלטה, אבל חושב שהיא מופרכת. בישראל אמירתו של המחוקק שקבע שנבחר ציבור צריך להשעות את עצמו רק אחרי פס"ד מרשיע וחלוט, איננה סוף פסוק".

אבל מה שהכי מפריע לאפשטיין בסיפור הוא לא ההחלטה העקרונית של בג"ץ שנראית לו מוטעית, אלא היחס אל הלקוח שלו וגירושו המהיר מממלכתו ברמת-השרון. "מעבר להכול יש פה בן-אדם, ריבון עולם. רוכברגר הקדיש את חייו להיות ראש עיר, עיר שלמה רוצה שיהיה ראש עיר, ואתה מודיע לו בארבע בצהריים לצאת מהמשרד? אם הייתי מפטר את המזכירה שלי כמו שפיטרו את רוכברגר הייתי משלם פיצויים של מאות-אלפי שקלים. לא נתנו לו שלושה ימים להוציא את התמונות ולהעביר את האקווריום. מה הוא סוחר סמים? אלה הדברים שאני הכי מתרעם עליהם".

- אתה נשמע מתוסכל מאוד מהמערכת שאתה פועל בה ומתפרנס ממנה.

"לא צריך להגזים. עדיין לא נפלנו לגמרי. יש סדקים בחומה ויש את עמנואל רוזן כשם גנרי לבעיות הקיימות שהולכות ומחמירות, אבל אנחנו עדיין לא בקולומביה שבה פרקליטים הולכים עם מסכה על הפנים. לאזרחים יש עדיין תקווה, אבל אנחנו צריכים להיזהר מאוד. אם תיתן לרשויות כוח אינסופי, האזרחים יאבדו את התקווה ואז לא תהיה כאן יותר חברה, והכול יאבד".

תגובה

"עורך הדין המלומד שכח כי במו פיו שיבח את משטרת ישראל"

מדוברות המשטרה מסרו בתגובה: מדובר ברצף של אי-דיוקים, חצאי-אמיתות ואמירות אומללות. מי שקובע את סדר-יומה של התקשורת זו התקשורת עצמה ולא משטרת ישראל. הניסיון לטעון כי חקירת עבירות המין בקטינות בימ"ר תל-אביב נחשפה כדי להסתיר את כישלון ההתמודדות בפשיעה, תלוש ורדוד, ובטח שאינו מתיישב עם הישגי משטרת ישראל במאבק בארגוני הפשיעה בשנים האחרונות.

נראה שעורך הדין המלומד, שכח כי במו פיו שיבח את משטרת ישראל בימי חקירת לקוחו עמנואל רוזן, ואמר: "יחידה מצוינת מטפלת בדברים האלה" (הכול דיבורים, 2.5.13, 11:27), ודי אם נביא את דברי מר רוזן עצמו בצאתו מהחקירה בלהב 433, כי "הגעתי למקום שבו מה שקובע זו האמת ולא רכילות, עובדות ולא הכפשות, מציאות ולא שמועות, עברתי חקירה עניינית והוגנת ואני רוצה להודות למשטרת ישראל ואני סומך עליהם במאה אחוז".

דיאטה רצחנית בשנה האחרונה

בשנה האחרונה השיר עו"ד ליאור אפשטיין 30 קילו ממשקלו, ומי שהכיר אותו בעבר ופוגש בו היום רואה שאפשטיין עבר שינוי גדול ולא רק במראה החיצוני. "תמיד הייתי חכם גדול אבל אדם לא נוח לבריות.

"היום, אחרי הדיאטה, אני אולי פחות חכם אבל יותר נוח לבריות", הוא צוחק. "הסבלנות שלי גם בבית משפט וגם מחוץ לעבודה מאוד השתנתה".

- מה הביא אותך להחלטה להתחיל דיאטה?

"עברתי את גיל 50, והבנתי שמה שעשיתי עשיתי ומה שלא עשיתי כבר לא אעשה. הסנגוריה היא טוטאלית וגוררת אותך לתסכול אינסופי ולכאב מתמשך.

"למזלי, אני אף פעם לא לקחתי את העבודה הביתה. תמיד הורדתי את החולצה הלבנה, וחזרתי להיות אדם שהוא לא עורך הדין. בחיים לא ניהלתי משא-ומתן עם טכנאי מכונת כביסה או עם הוועד. זה המזל שלי".

- איך מורידים 30 קילו בשנה?

"מקשיבים לאנשים ומפסיקים לחשוב שאתה הכי חכם בעולם. יש לי דיאטנית ומאמן כושר. עברתי ממכונית לרכיבה על אופניים. אני עושה מה שאומרים לי, וזה לא כיף אבל הכרחי. הברירה האחרת היא להיות כועס ולצעוק כל היום על כולם".

תגובה

שטייף: "מוחמאת מכך שאפשטיין מייחס לי כוח כל-כך גדול"

הדס שטייף מסרה בתגובה: "אני מוחמאת מכך שאפשטיין מייחס לי כוח כל-כך גדול עד כדי קביעת סדר יומו של מפכ"ל המשטרה. לגופו של עניין, גדולים וחשובים ממני וכן אנשי חוק ובהם שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס, דליה דורנר, פרקליטים ושופטים כבר אמרו שלא הכול בחיים יכול וצריך להיקבע על-ידי מסננת שנקראת חוק. את החוק יצרו בני-אדם ובית משפט העליון קבע לא אחת שצריך לשנות אותו מפעם לפעם.

"במקרה הספציפי של עמנואל רוזן, כבר היום עומדת על המדוכה הצעת חוק להאריך את חוק ההתיישנות לעניין אונס מ-10 שנים ל-15 שנה. תא העיתונאיות שם לו למטרה לגרום לכך שנשים ירגישו בטוחות במקומות עבודה, ונמשיך בדרכנו זו למען חברה טובה יותר".