מהיום אמרו: משרד הביטחון והנדל"ן, בראשות יעלון יזם הבנייה

1. מהיום אמרו: משרד הביטחון והנדל"ן, ולשר משה בוגי יעלון תקראו: יזם הבנייה ושומר הביטחון. מתברר שבתוך מתווה ההפרטה של תעש שאושר אתמול, מתחבאות ערימות של לביבות וסופגניות שגם ינפחו עוד יותר את הגודל והתקציב של מערכת הביטחון, וגם יקבעו באופן מוחלט וסופי את התלות המוחלטת של הממשלה בביצועים האזרחיים שלה.

"רק משרד הביטחון יכול" - זו הסיסמה. אם מדברים על מגה פרויקט - אין מי שיכול לעמוד מול עוצמת הפלדה של משרד הביטחון. האפיפיור מגיע לביקור, ברק אובמה נוחת, אנגלה מרקל מבקרת, צריך גדר פה, חייבים מהר מסלול שם - רק משרד הביטחון יכול לעשות את זה.

2. לפיכך אם רוצים להעביר את תעש לרמת בקע, הרי רק אנשי מערכת הביטחון מסוגלים להכניע, לסובב ולכופף את הביורוקרטיה, לעמוד בוויכוחים עם התנגדויות וגופי סביבה, ולהוציא אישורים סטטוטוריים בזמן סביר (במילים אחרות: במשרד הביטחון יש את המאכערים הכי הכי חזקים) ולהתחיל לבנות את המפעלים הבאים של התעש.

ואם רוצים לפנות את מחנות צה"ל במרכז הארץ, קרקעות בהקצאת רשות מקרקעי ישראל, ולהפוך אותם ל"שלמת בטון ומלט" - רק משרד הביטחון יכול, גם לפנות, גם לתכנן את המתחם העתידי וגם לשווק חלק ניכר ממנו, עשרות אלפי יחידות דיור שאושרו ושעוד יאושרו. הערה: למרות יכולת הביצוע המיתולוגית של משרד הביטחון, וככל שזה קשור להעברת מפעלי התעש לרמת בקע - מדובר באירועים שיקרו בפועל אולי בעוד 12-15 שנה, וזה במקרה הטוב והזריז.

3. כך גם קרה שלתוך החגיגה הגדולה והמסובכת במיוחד של גיבוש ואישור המתווה להפרטת התעש, שיבטיחו את הישרדותה, הוכנסו גם עניינים הנוגעים להסכם, שעבר מזמן בהחלטת ממשלה, לפינוי שלושה בסיסי משרד הביטחון בקריה בתל אביב, בצריפין ובחיפה וכן הסדרים, כספיים ומינהליים, למעבר יחידות המודיעין לנגב.

מה זה קשור? זה בהחלט לא קשור. אבל אם כבר מושיבים יחד את שני השרים יעלון ויאיר לפיד, ואם כבר רואים שיש "כימיה" והשניים יוצאים מדי פעם מהחדר לשיחות בארבע עיניים, ואם כבר הוחלט שמשרד הביטחון צריך לקבל "תמורה" כספית בעבור ההתחייבות שנתן לרכוש תחמושת מתעש במשך חמש שנים (כי אחרת אין סיכוי להפרטה) - אז כבר אפשר להרחיב את החגיגה ולהפוך אותה לנשף חנוכה.

4. האם יצירת תלות בין עניינים שונים ולא קשורים היא לטובת יישומה, במציאות, של ההפרטה ההכרחית של תעש או לא? כרגע לא ברור. יש אפשרות שההפרטה תהיה מנוע לשיתוף פעולה קרקעי-כספי בין האוצר לביטחון, אבל יש גם אפשרות מקבילה שהאינטרסים של תעש ייפלו בין גלגלי המיליארדים, הפרויקטים והוויכוחים האינסופיים בין הפקידים הבכירים בשני המשרדים - ושיקום החברה יהפוך לשולי, עד כדי חיסולה.

5. הבעיה הכי גדולה, מעבר להצלת תעש, למעבר לנגב ולשחרור קרקעות לבנייה במרכז, היא שאכן, לא קיים גוף ממשלתי או ציבורי שלמנהליו מספיק אכפת להצטיין בעבודה, ואין עובדי מדינה מאורגנים שמוכנים לבצע פרויקט גדול וחדש - בלי שישבתו לשבועות, אחר כך יקבלו תוספות כספיות גדולות שיתקבעו בשכרם לעולמי עד ואז יעשו את העבודה בעצלתיים.

מערכת הביטחון אכן מיצבה את עצמה כבעלת היכולת הביצועית היחידה - והכול כמובן תמורת תשלום משמעותי שמעבר לתקציב, כאשר אין תחרות מולה, לא יכול להיות ויכוח על המחיר - שכן אין מחיר אחר. ואחר כך נבוא ונשאל למה תקציב הביטחון כל כך מנופח. דבר אחד טוב יצא מהסיכום: התמורה הכספית - מדובר במאות מיליוני שקלים - שמערכת הביטחון תקבל תהיה צמודה לביצוע לאבני דרך שנקבעו מראש. קודם ביצוע, אחר כך תמריץ. האם זה יחזיק? אולי.