גל גרינשפן ורועי קורלנד | חברת ההפקות GREENproductions

"אנחנו לא רוצים רק לבדר"

סיפורם של המפיקים רועי קורלנד וגל גרינשפן הוא קופרודוקציה משותפת לכרמיאל, לתל אביב וליחידת ההסרטה של צה"ל.

קורלנד החל להפיק כבר בגיל 18 בכרמיאל, עיר מגוריו: "דחיתי את השירות הצבאי בשנתיים ולמדתי הנדסת תקשורת וקולנוע", הוא מסביר. "הפקתי באותה תקופה כל מיני דברים, אפילו חתונות, ובגיל 19 כבר הפקתי את פסטיבל המחול בכרמיאל ואת כליזמר בצפת, שאליהם מגיעים אלפי אנשים". בגיל עשרים התגייס קורלנד במהלך טבעי ליחידת ההסרטה של צה"ל.

באותו הזמן גל גרינשפן שגדל בתל אביב, בן לאימא פרסומאית, בדיוק סיים את השירות הצבאי שלו באותו היחידה ופנה למסלול לימודי קולנוע בבית הספר סם שפיגל: "למדתי במחזור הראשון של מסלול הפקה יוזמת", מספר מי שבהמשך גם היה עוזר הבמאי השני בסרט "לבנון" והפיק את פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי כשהוא רק בן 27. "בינתיים, רועי המשיך לשרת ביחידה בתפקיד מנהל יחידת ההסרטה".

"כל הזמן שמעתי את השם של גל גרינשפן ביחידה וסיפרו לי על המפיק גל", קורלנד ממשיך אותו במונולוג הכפול. "אחרי השחרור נפגשנו יום אחד, התחלנו לדבר ונרקם הקשר בינינו. אנחנו קוראים לזה ברית נישואים".

השניים החלו לעבוד ביחד על פרויקטים ולסייע זה לזה עד שהקימו את חברת ההפקות GREENproductions לפני כשלוש שנים. לשניהם ברור שהפקה זה הקלף שלהם: לא מעניין אותם כרגע לכתוב או לביים, אף על פי שבפרויקטים רבים שהם מפיקים הם גם יוזמי הרעיון.

"אני חושב שזה נובע מהרצון להקסים אנשים", מאתר קורלנד את מקור המשיכה לתחום, "מהרצון להפיק אירוע או סרט כשיש תמיד בצד השני דמויות שמוקסמות ממנו ועוברות חוויה".

כמה זרועות יש לחברה שבנו השניים: האחת עוסקת בהפקה של סרטי קולנוע באורך מלא, כאלה שגורפים פרסים בפסטיבלים איכותיים, כמו למשל הסרט "הנוער" של תום שובל, שזכה לאחרונה בפרסים בפסטיבלים בירושלים, בטאיפיי, בברלין ועוד. בענף הקולנוע עוסקים השניים גם בהפקות יזומות, כמו למשל פרויקט "מנה ראשונה" שמציג בסינמטקים ברחבי הארץ סרטים קצרים לפני הקרנות. הזרוע השנייה של החברה היא הפקת פרסומות מסחריות וסרטי תדמית: החברה הפיקה את סרטון הפרידה של בנק לאומי מגליה מאור, פרסומות לישרוטל, ליד 2, לשילב ועוד.

חלפו רק שלוש שנים, ואתם כבר מפיקים עסוקים בענף הפרסום, שהוא מאוד תחרותי.

גרינשפן: "אני חושב שהשילוב של הקולנוע והפרסומות מבלבל את הלקוחות, והם מקבלים משהו חדש ורענן. אנחנו חושבים קולנועית איך להפיק את המסרים שחברת הפרסום יצרה בקריאייטיב".

קורלנד: "אנחנו מביאים לעולם הפרסומות גם דמויות או אנשי מפתח מעולם הקולנוע כמו במאים או שחקנים, ומשקיעים מחשבה, יוצרים קסם ומביאים אמירה קולנועית להפסקת הפרסומות".

קופרודוקציה אהובתי

הרצון להביא אמירה מוביל את השניים בבחירת הסרטים שהם מפיקים, שעוסקים בין היתר בסוגיות כמו המצב הכלכלי והמחאה החברתית ("הנוער"), או מצב הבדואים בנגב בסרט עלילתי אחר שנמצא בתהליכי פיתוח בימים אלה (ושבעקבות ההצלחה הביקורתית של הסרט "שרקייה" העוסק בנושא, ובוודאי לאור מחאת הבדואים השבוע, אפשר להניח שיהיה בעל משמעות שהיא מעבר לקולנוע). "כשאנחנו עושים סרט, מאוד חשוב לנו הנושא", מסביר גרינשפן. "סרט זה תהליך שלוקח הרבה שנים ומשאבים. אנחנו לא רוצים רק לבדר, מאוד חשובה לנו האמירה. אנחנו מנסים לא לעשות את הדברים על-פי המוסכמות. למשל, היינו מהראשונים לגייס כסף דרך רשתות חברתיות: בסרט 'אף פעם לא מאוחר' ביקשנו מאה שקלים מכל גולש וזה יצר באזז תקשורתי גדול. יש סרטים מסוימים שזאת צורת מימון שיכולה להתאים להם".

בכל מקרה, אתם לא מחכים לגולשים. אתם דוגלים בקופרודוקציות.

"כן, כיוון שהקהל בארץ קטן, אנחנו מתחילת הדרך עובדים בשיתוף פעולה עם חו"ל בכל מה שאנחנו עושים. אנחנו מוזמנים לאירועי פיצ'ינג בפסטיבלים גדולים בהונג קונג, סלוניקי, סופיה, שוויץ וברלין. בחלק מהתחרויות אנחנו זוכים וככה אנחנו גם מוצאים את השותפים שלנו".

ומה לגבי הפצה?

גרינשפן: "'הנוער' כבר נמכר לצרפת, אוסטרליה, פולין ואנחנו מחכים לתשובות נוספות. בישראל זה מופץ על-ידי יונייטד קינג של משה ולאון אדרי, שעוזרים לנו הרבה לאורך הדרך. אנחנו מנסים לפרוץ את גבולות ישראל גם בשלב ההפקה וגם בשלב ההפצה כי כשיש לך שותף אמריקאי או גרמני, אתה יודע שיש לך גם קהל שם".

קורלנד: "מפיק מקומי דואג לדחוף את הסרט וייתן לו גם את הבמה הטובה".

אתם מרוצים מהתגמול על העבודה הקשה?

גרינשפן: "אנחנו לא מתלוננים. אנחנו מתקצבים כל פרויקט על-פי כמות העבודה והעובדים. אבל יש פרויקטים כמו 'מנה ראשונה' שהפקנו לא בשביל להרוויח, והיום יש מעל 80 סרטים. אנחנו מתחילים להרוויח וגם היוצרים מתחילים להרוויח".

מה הלאה?

"להביא שחקנים אמריקאים מוכרים לסרט שאנחנו עובדים עליו ובעיקר להמשיך ליהנות".