ליברמן: הסדר עם הפלסטינים? לא בשנה הבאה

שר-החוץ אביגדור ליברמן שפך אמש (ו') מים צוננים על הערכת עמיתו האמריקאי, ג'ון קרי, שלפיה ישראל והפלסטינים קרובים עתה לשלום יותר משהיו בזמן כלשהו בשנים שחלפו. בדו-שיח פומבי עם בעל הטור דייוויד איגניישס מ"וושינגטון פוסט", בפורום סבן בוושינגטון, הכריז ליברמן: "בלתי אפשרי להגיע להסדר סופי, לפריצת דרך, השנה או בשנה הבאה. למרות כל המאמצים, אנו נמצאים במבוי סתום".

"אם לא נבין מדוע אנו נמצאים במבוי סתום, לא נוכל להתקדם", אמר ליברמן. "הבעיה אינה הגבולות, או הפליטים, אלא העדר מוחלט של אמון הדדי. אי אפשר לעשות שלום בלי אמון. אנו לא מאמינים לפלסטינים והם לא מאמינים לנו".

במה שעלול להתפרש כביקורת על התבטאויות חפוזות של שר החוץ האמריקאי הוסיף ליברמן: "חשוב לא לעורר ציפיות. אם יש ציפיות והן אינן מתגשמות, נולדת אכזבה ואכזבה עלולה להוביל לאלימות. מדובר אפוא בתהליך ארוך, לא במשהו בטווח הקצר".

דברי ליברמן היו התגובה הישראלית הרשמית הראשונה על דברי קרי, שהמריא אתמול מישראל, בדרכו לוושינגטון, כתום שיחות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. קרי מתוכנן להיפגש מחר (א') עם ליברמן לשיחה שתתמקד בהתנגדות ישראל להסכם הזמני עם איראן ולמאמצי ההחיאה של המו"מ בין ישראל לפלסטינים.

במאמץ להתנער מהדימוי של מתנגד מושבע לתהליך השלום, הדגיש ליברמן, כי חשוב להמשיך במגעים עם הפלסטינים. "אני מעריך את קרי על מאמציו להמשיך לקיים את הדו-שיח".

שר-החוץ רמז לאחד מסלעי המחלוקת העיקריים שעלו בשיחות קרי בירושלים ובראמללה בימים שחלפו: נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן, תביעה שהפלסטינים דחו על הסף, ושמועות על הצעות פשרה אמריקאיות שכללו הצבת כוח בינלאומי בבקעה.

"אני חושב שכל נושאי הביטחון חייבים להימצא בתחום אחריותה של ישראל", אמר ליברמן. "אנו חייבים להיות מוכנים להגן עלעצמנו ולא לסמוך אפילו על ידידתנו הגדולה ביותר, ארה"ב. לארה"ב יש מספיק בעיות משלה, חוץ מישראל".

בפנותו למראיין, הוא אמר: "יש לכם מספיק אתגרים סין, אפגניסטאן, קוריאה הצפונית, איראן, לוב, סוריה, וגם בעיות פנים, כגון התקציב וכו' וכו'. אני לא חושב שאנו צריכים להניח את הבעיות שלנו על השולחן המשותף (עם ארה"ב). אנו צריכים להבין את הבעיות שלכם ולא להעמיס עליכם את שלנו. לא יכולה להיות לישראל ידידה אמיצה יותר מאשר ארה"ב, אך זו תהיה טעות לבוא אליה בטענות. עם דיפלומטיה יצירתית, אנו יכולים לחפש אפיקים חדשים, בדרום מזרח אסיה או באפריקה".

בתשובה על שאלה לגבי "הפרדת אוכלוסיות", אמר ליברמן, כי הוא אינו מאמין בצעדים חד-צדדיים ואינו מדבר על הפרדת אוכלוסיות. "לא טרנספר, לא הפרדה אלא חילופי שטחים וחילופי אוכלוסיות. הריבונות (על שטחים) תוחלף. אחרי נאום בר אילן (של נתניהו) הכרזתי שאני מקבל את העקרונות שהעלה רה"מ... אמרתי בראיון, וזה לא סוד, שאם יהיה אפשר להשיג שלום מקיף ובטוח אהיה מוכן לפנות את הישוב שלי. הבעיה היא, שלא מסתמן באופק פיתרון של קבע".

נקודות נוספות בדו-שיח:

• בתשובה על שאלה לגבי פגיעת הכיבוש במרקם המוסרי של ישראל: "אינני רואה שום כיבוש. מי שמדבר כך אינו מכיר את ההיסטוריה של האזור. לא היתה מדינה פלסטינת לפני 1967. אלה שמכונים פלסטינים חיו בירדן או במצרים. לא זכור לי שבין 1948 ל-1967 היו מאמצים להקים מדינה פלסטינית".

• על אי ההסכמות בין ירושלים לוושינגטון בסוגיית איראן: "חשוב להדגיש שאי אפשר להסתיר את חילוקי הדעות ביננו לבין ארה"ב. אך לא טוב לדון על כך בפומבי וחשוב לצנן את האווירה המחוממת".

• על אינטרסים משותפים בין ישראל לסעודיה: "סעודיה נמצאת במצב עדין מאוד. מבחינתה, הסכנה הגדולה ביותר טמונה במפרץ הפרסי. היהודים, הציונות או ישראל אינם האיום הגדול ביותר על סעודיה אלא האיסלם הרדיקלי ואיראן. אנו פתוחים לדו-שיח עם כל המדינות". בעקבות זאת העיר המראיין: "אני רואה כאן כמעט קריאה לדו-שיח בין ירושלים לריאד".

• הדיפלומט האמריקאי דניס רוס שאל: בעקבות דיבורים על אינטרסים משותפים בין ישראל לסעודיה, האם ישראל תהיה מוכנה לבחון מחדש את תכנית השלום הסעודית? ליברמן: "אתה יודע בדיוק כמוני שהתכנית הזו אינה קבילה מסיבה אחת, הפליטים. קבלת כל הפליטים הפלסטיניים, כפי שמציעה התכנית הסעודית, פירושה הרס מדינת ישראל".

• על היחסים עם נתניהו: "נתניהו ואני מדברים לפחות 3-4 פעמים ביום. למרות שיש ביננו אי הסכמות, אנו מקבלים אותו מידע. השאלה אינה האם אני שמח או לא. כולנו מחפשים יציבות ושלום".

• על העיתונות הישראלית: "אל תאמינו לעיתונים ישראליים; תאמינו אולי לעיתונים אמריקאים".

• על זיכויו מההאשמות נגדו: "לא זוכיתי; נולדתי מחדש".