"הפנסיה - פצצת זמן גרעינית-חברתית"

נימה קודרת ליוותה את דברי המשתתפים בפאנל "פצצת הפנסיה המתקתקת" ■ יו"ר כלל ביטוח, דני נוה קרא "להקים ועדה ציבורית ממלכתית לתכנון החיסכון ארוך-הטווח" ■ מנכ"ל פסגות, חגי בדש: "הדור הצעיר עלול למצוא בלי דירה ובלי פנסיה"

האם לא נדאג היום לעתיד החיסכון הפנסיוני של הילדים, תיווצר פצצת זמן גרעינית חברתית, שחייבים לנטרל היום, אחרת ההשלכות יהיו קשות ביותר". כך אמר היום (א') דני נוה, יו"ר כלל ביטוח, בפאנל "פצצת הפנסיה המתקתקת" בוועידת ישראל לעסקים. בדיון, שהתקיים באולם מלא עד אפס מקום, נשמעו בעיקר תחזיות פסימיות מאוד לגבי מצב החיסכון הפנסיוני.

נוה הוסיף: "יש להקים ועדה ציבורית ממלכתית לתכנון החיסכון ארוך-הטווח של ישראל. הכנסת יכולה לזמן את מיטב המוחות לסיעור מוחות, כדי להוציא תוכנית ארוכת שנים שתבטיח את הפנסיה של הישראלים".

נוה הסביר מדוע הוא משתמש במילים כה חריפות: "לגבר הממוצע בישראל שמגיע לגיל 65 יש 19 שנים נוספות לחיות, לעומת הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 17.6 שנים. לכן, היית מצפה שבעקבות הנתונים ההוצאה לפנסיה בישראל תהיה גבוהה יותר, אבל בפועל היא עומדת על 5% מהשכר, לעומת 7.8% במדינות ה-OECD.

"סוגיה נוספת היא איך מבטיחים שירותי בריאות ציבוריים ברמה הסבירה ביותר. הפנסיה מתייחסת לצד ההכנסות, אך כשמדברים על הבריאות, מדברים על צד ההוצאות, שזו הוצאה מרכזית בגיל הפנסיה, ולכן יש לוודא שהיא תהיה ברמה גבוהה".

במושב השתתף גם האנס טימר, כלכלן ראשי של אירופה בבנק העולמי, שהרצה על בעיות הפנסיה באירופה. "סוגיה מרכזית היא בעיית הגיל באירופה, לא רק בגלל העלייה בתוחלת החיים, אלא הירידה בכמות הילודה, מה שמביא לחוסר היציבות בפנסיה. האוכלוסייה מזדקנת, יש פחות ופחות צעירים והתוצאה היא שיש תחזיות במדינות רבות לירידה בכוח העבודה בעתיד".

לאחר הנאומים של השניים התקיים דיון בנושא הפנסיה בהנחיית רון שטיין, כתב הביטוח והפנסיה של "גלובס". משתתפי הפאנל גילו, כאמור, פסימיות.

ד"ר זאב רותם, מנכ"ל רותם אסטרטגיה: "האם מצב החוסך השתפר בעקבות כל הרפורמות שהיו בעשור האחרון? לא ממש. יש עדיין דיפרנציאציה בין החוסכים. יש שלוש קבוצות: הראשונה אלה המוגנים, שמעל גיל 45, ויש להם פנסיה תקציבית, אולי יש להם מעט פנסיה, אבל היא מוגנת. אחר כך נמצאים כל אלה שמתחת לגיל 45, ואז יש שתי קבוצות - הקולקטיביים החזקים והאחרים".

אלא שאילן לוין, כיום ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ומי שכיהן בעבר כממונה על השכר במשרד האוצר, טען שגם בעלי הפנסיה התקציבית אינם מוגנים. "מי שחושב שגמלאי הפנסיה התקציבית מוגנים, יגלה בעתיד שלא כך המצב. יום אחד, כשיגיע הבום הגדול, יגידו להם שהם לא שילמו מספיק וימצאו סיבות שונות לכך שלא יקבלו כל מה שהם חושבים שהם אמורים לקבל. זה לא יקרה בשנים הקרובות, אבל זה בהחלט יכול לקרות, זה גם פועל יוצא של שיקולים פוליטיים".

חגי בדש, מנכ"ל פסגות, התייחס הסביר מהיכן נובעת הבעיה, במיוחד של הדור הצעיר: "כדי לנתח את מצב שוק החיסכון הפנסיוני, צריך לנתח את הסביבה. ראשית, הכניסה למעגל העבודה וההפרשות לפנסיה מגיעה כיום בגיל 30, יש למעשה עשור אבוד שיש לו השלכות דרמטיות על הפנסיה".

"פצצה נוספת: שוק העבודה"

בדש הוסיף: "אם נבדוק לאחור את כל השינויים הרגולטוריים, כל הפרמטרים גרמו לכך ששיעור התחלופה עמד פעם על 70%, לעומת 40% בלבד כיום. כדי לטפל בבעיה, המדינה חייבת להכיר בה כבעיה אסטרטגית לא פחות מבעיית הדיור. ייתכן שהדור הצעיר ימצא עצמו בעתיד בלי דירה ובלי פנסיה".

יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, אמרה בדיון: "יש פצצה אחרת מלבד פצצת הפנסיה - פצצת שוק העבודה. שכחנו שאנו נמצאים בתקופה של פצצה חברתית וכלכלית הנובעת מהשינויים בטכנולוגיה ומהגלובליזציה. אלה יצרו פצצה לא רק בישראל, אלא בעולם כולם. הפנסיה מתחילה למעשה בגיל 50, שכן הרבה אנשים נפלטים משוק העבודה בגיל זה, כי אפשר להשיג כוח עבודה צעיר וזול יותר. לכן צריכה להיות התערבות ממשלתית כבר במהלך תקופת עבודתו של העובד".

ויגודסקי הוסיפה: "קרן מעגלים עוסקת בהכשרות מקצועיות. אני רואה את תלוש השכר של רבים מגילאי 50 ומעלה, והם לא יוכלו לשרוד עם הפנסיה הנוכחית שלהם. להערכתי, נראה מצב שבו הפירמידה החברתית מתהפכת, והילדים יצטרכו לתמוך בהורים שלהם".

גיל שלי, מנכ"ל משותף של צבירן ייעוץ וסקרים, ציין כי למקומות עבודה צריך להיות דווקא אינטרס להעסיק עובדים בגילאי 50. "צריך לעודד חברות להעסיק מבוגרים, יש לחברה גם אינטרס כלכלי, כי אם היא תכשיר עובד בן 25, סביר להניח שמקום העבודה הבא שלו ייהנה ממנו, בעוד אם תכשיר עובד בגיל 50, סביר שהוא יישאר אצלך עוד 20 שנה", הוא אמר.

רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ניסה להרגיע את האמירות הפסימיות: "יש מודעות לזיהוי הבעיה. הכי הדאיג אותנו בעבר שחשבו שאין בעיה ותמיד התמקדו בבעיות שקשורות בטווח הקצר, שכן פסיכולוגית קשה לטפל בבעיה שההשלכות שלה הן בטווח הארוך. לשמחתי, כולם מבינים היום שיש אתגר, גם בשיח הציבורי וגם בתקשורת. הטיפול בבעיה התחיל ומדינת ישראל עושה מאמץ לטפל בנושא, ואני מקווה שנתאים את מערכת הפנסיה לשוק העבודה הדינמי... זה תהליך שלוקח זמן, אך בסוף התהליך אני מאמין שתהיה מערכת פנסיה ראויה בישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988