דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"צופים גל של אלפי מפוטרים בהיי-טק עקב היחלשות הדולר"

יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "לא ייתכן שהשקל יתחזק בלילות ובסופי שבוע ללא כל פעילות אמיתית רק בגלל שבנק ישראל לא נמצא בתמונה בשעות האלה. על הבנק לצאת עוד היום למלחמת חורמה להחלשת השקל"

"בנק ישראל חייב להתחיל לפעול אחרת בעניין הדולר. לא ייתכן שהשקל יתחזק בלילות ובסופי שבוע ללא כל פעילות אמיתית רק בגלל שבנק ישראל לא נמצא בתמונה בשעות האלה. על הבנק לצאת עוד היום למלחמת חורמה להחלשת השקל", כך אומר ל"גלובס" יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי.

"אם נתניהו, לפיד, בנט ופלוג לא יתעשתו - אנחנו צופים גל של אלפי מפוטרים בתעשיית ההיי-טק בעקבות ההיחלשות של הדולר. בשנה האחרונה כבר פוטרו אלפי עובדי היי-טק ואוזלת היד של מקבלי ההחלטות בנושא תמית אסון על תעשיית ההיי-טק הישראלית", הוסיף.

על רקע היחלשות הדולר והתחזקות השקל, קרא ינאי לשרי האוצר, הכלכלה ולנגידה לפתוח בחזית אחידה נגד הספקולנטים ולהתערב באופן נרחב בשוק המט"ח בניסיון להחליש את השקל, וזאת "בדומה למהלכים שעושים במדינות אחרות כמו שווייץ, איטליה, צ'ילה וצ'כיה", לדבריו. "ביפן הכריז ראש הממשלה מלחמה על הין החזק והתערב בשוק המט"ח בהיקפים אדירים, חרף ביקורת מעמיתיו ל-G8. מהלכים אלה הובילו להיחלשות הין בשיעור של 35%. על האוצר ובנק ישראל לצאת בהכרזה משותפת בנושא".

עוד סבור ינאי, כי על משרדי הממשלה הכלכליים ובנק ישראל לשקול גם הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות - הליך שכבר נעשה בעבר בברזיל ותרם לפיחות של 30% בריאל וסייע משמעותית ליצואנים במדינה. "המדינה צריכה להמיר חלק מהחוב הדולרי שלה בחוב שקלי באמצעות עסקאות SWAP בהיקפים משמעותיים, כך שייווצר ביקוש למט"ח לצד ההיחלשות של השקל. כן, היא יכולה לתקן את החוק באופן שיאפשר לגבות מס בדולרים מגופים שנמכרו לחברות זרות כמו ישקר ו-waze. המס המשולם למדינה בשקלים יוצר מצב אבסורדי, שכן החברות ממירות את הדולרים לשקלים ומייצרות היצע מיותר. האוצר יכול וצריך להשתמש בדולרים לצרכיו ולצרכי משרדי הממשלה השונים בחו"ל", אמר.

ינאי התריע כי המשך מגמת ההיחלשות של הדולר תוביל לייקור עלות הפעילות של חברות רב-לאומיות בישראל: "הרווח של תעשיית ההיי-טק צונח, עד כדי פגיעה ביכולתה להתחרות בשוקי העולם. כ-70% מהיצוא של התעשייה נעשה בחוזים הצמודים לשער הדולר, ורוב החברות הרב-לאומיות שפועלות בארץ הן חברות שמקום מושבן בארה"ב. העלות המרכזית של כול התעשיות היא בחומרי הגלם ובכוח אדם, והיא עולה באופן בלתי פוסק בעקבות הייסוף בשקל. עלויות החברות האלה בישראל מתקרבות ואף עולות על העלויות בארה"ב", אמר.

בתוך כך, שר הכלכלה נפתלי בנט שנפגש היום עם יצואנים ובכירים ממכון היצוא, אמר כי "שער הדולר לא מקל על חייהם של היצואנים אך הוא לא חזות הכול. החקיקה הסביבתית המוגברת בשנים האחרונות תביא לכך שכולנו ננשום אוויר נקי ולכולנו יהיה גם זמן לכך, כי תעשייה בישראל כבר לא תתקיים". בכך הגיב השר לביקורת שהטיח בו השר להגנת הסביבה עמיר פרץ שקרא לו להפסיק להניף מלפפונים ולפעול למניעת סגירה של מפעלים.

בנט הודיע כי הוא מתכוון להמשיך ולהיפגש עם תעשיינים בניסיון לגבש תוכנית פעולה ייעודית שתענה על צרכי המגזר היצרני. "היצואנים נפגעים מרגולציה בלתי אפשרית, החל מרגולציה מוניציפאלית דרך חקיקה סביבתית מידתית ובלתי אחידה, שמקשה על יכולת התחרות שלהם בעולם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות