יו"ר לאומי: "נתייחס לנוחי דנקנר כמו ללווה מראשל"צ"

יאיר סרוסי: "אנו רואים תופעה של התגברות התאגדויות של עובדים, מה שמראה על בעיה בניהול יחסי עבודה"

"הפער בין הדברים שכותבים על הבנקים לבין המציאות הוא בלתי נסבל. דברים שנכתבים ונאמרים על הבנקים הפכו לאקסיומה, על אף שאין להם תמיכה בעובדות", כך אמר היום (ג') מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל בפאנל שקיימה לשכת רואי החשבון עם ראשי הבנקים של הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות.

פרל התייחס בהקשר זה לאמירות לפיהן הבנקים מפלים לטובה ביחס שלהם את הלווים הגדולים לעומת משקי בית ועסקים קטנים, ואמר כי "ההפך הוא הנכון. שיעור ההפרשות של מגזר משקי הבית עומד על 0.73% לעומת 0.6% במגזר העסקי. למעשה, רמת מחיקות החוב למשקי בית גדולה יותר מאשר לעסקים גדולים". יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן הוסיף כי "אנו נוהגים במידה שווה בין לווה קטן וגדול, פורסים למי שנקלע לבעיה. רק כשאין אור בקצה המנהרה אנו פועלים למימוש הביטחונות".

הדיון התקיים שלוש שעות לפני שהשופט איתן אורנשטיין הודיע כי השליטה בקבוצת אי.די.בי תילקח מידי נוחי דנקנר. נזכיר, כי החברות הפרטיות של דנקנר - גנדן וטומהוק - חייבות לבנקים מעל לכ-900 מיליון שקל. משתתפי הפאנל נשאלו בדבר חובות אלו, שכעת נראה כי אפסו הסיכויים להחזירם באופן מלא. "הלוואות רעות ניתנות בתקופות טובות. צריך לזכור כי ההלוואות של דנקנר ניתנו לפני 10 שנים", אמר יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי.

לדבריו, "מערכת הבנקאות בעולם ובישראל נמצאות במקום אחר לגמרי. תור הזהב של מתן אשראי לרכישה ממונפת של שליטה בחברות נגמר. רואים את השינוי בהרכב תיק האשראי, יש גידול באשראי לעסקים קטנים ובינוניים וירידה במימון של החברות בשכבות העליונות. מה שנותר כעת הוא לטפל בתוצאות של ההלוואות שניתנו בעבר".

יו"ר בנק לאומי דוד ברודט נשאל גם הוא על היחס שקיבל ויקבל דנקנר מהבנקים, והאם יעקלו את נכסיו כפי שעושים ללווים קטנים, ואמר: "נתייחס לדנקנר ולכל לווה אחר בשוויון ובהוגנות. היחס שמקבל לווה עשיר ומפורסם הוא כמו יחס של לווה מראשל"צ. בכל מקרה, יש מעט מקרים שלוקחים בהם את הדירה מהחייב". ואילו נשיא לשכת רואי חשבון דודי גולדברג שנשאל לגבי אפשרות לפרק את אי.די.בי, ציין: "ערכה של חבילה תמיד עולה על הערך המצרפי של חלקיה ופירוק אי.די.בי יגרום נזקים כבדים לנושים ולבעלי המניות".

בנוגע לעתיד, סרוסי התייחס לגיוסי האג"ח הנוכחיים של החברות ורמז על רמת הסיכון הגבוה בהן. "יש שחקן נוסף בשוק האשראי והוא המוסדיים. אנחנו רואים היום הנפקות של חברות בדירוג נמוך, וצריכים לשאול את עצמנו מה קורה בשוק. לטעמי, הבנקים הם היום הקונסרבטיביים יותר בשוק".

"התערבות מטרידה"

נושא נוסף שעלה בדיון הוא התייעלות הבנקים, תהליך אותו מובילים הבנקים השונים בעיקר בשנתיים האחרונות. "מדברים על הפחתת הוצאות השכר בבנקים, אבל אם מסתכלים באופן כללי על נושא השכר בישראל השאיפה לא צריכה להיות להוריד אותו. הבעיה היא שבישראל רוב השכר נמוך, וצריך לחשוב איך מעלים את הממוצע בישראל", אמר סרוסי.

עוד הוסיף סרוסי כי "אנו רואים תופעה של התגברות התאגדויות של עובדים, מה שמראה על בעיה בניהול יחסי עבודה. אצלנו בבנק הפועלים יש מערכת יחסים מאוד מאוזנת. הגענו להסכם שכר עם עלייה נמוכה בשכר ל-5 שנים הבאות. זה הכול שאלה של הידברות".

נזכיר, כי בלאומי ישנו מנגנון של טייס אוטומטי של עלייה שנתית בשכר של כ-5%, כאשר בשנה הבאה אמורים הצדדים לגבש הסכם עבודה חדש. ברודט נשאל על הטייס האוטומטי וענה כי "הסכם השכר מתנהל בהתאם לכללי העבודה המאורגנת. קל לעשות דברים בפיצוץ ושביתות ואיומים, אבל נכון יותר להידבר עם העובדים. אנו נמצאים במהלך של גיבוש הסכמי עבודה, והוא יכלול אלמנטים הקשורים למחיר העבודה", אמר.

עוד התייחסו משתתפי הפאנל להתערבות של המפקח על הבנקים בנושא תגמול הבכירים. זקן פרסם באחרונה כללים חדשים לקביעת תוכנית התגמול, כך שהבנקים צריכים לשנות את התוכניות החדשות שעשו רק באחרונה. "ההתערבות של בנק ישראל מטרידה לא בגלל ההנחיות שלה, אלא כי לטעמי יש לשמור על מינימום התערבות בהחלטות דירקטוריון. ראינו כבר ירידה בתוכניות התגמול, ואני מאמין שהיא תימשך", אמר סרוסי. ברודט התייחס לביקורת על תוכנית התגמול בלאומי שקבעה כי ניתן לחלק בונוס החל מתשואה על ההון של 6%, ואמר: "הייתה טעות בהסבר. הבונוס האפקטיבי מגיע החל מתשואה על ההון של 7.5%. ה-6% הוא רף לקביעת בונוס שלילי. בכל אופן, נמלא אחר הוראות המפקח, אבל חשוב לי לציין כי תגמול בכירי הבנק בעשור האחרון היה נמוך משמעותית מאשר אלו במזרחי טפחות ובפועלים".

עוד נשאלו המשתתפים על הגאות בשוק המשכנתאות. "המצב בשוק הדיור הוא בעיה חברתית גדולה מאוד. לא יכול להיות שרק זוג מהעשירון העליון יכול לקנות דירה בת"א", אמר וידמן. "יחד עם זאת, מצב זה אינו סכנה לבנקים. עשינו ואנחנו עושים כל הזמן מבחני קיצון שכוללים עלייה חדה באבטלה ובריבית, ובכל המבחנים שעשינו ראינו שגם חשבונאית וגם ריאלית, אין סכנה ליציבות הבנקים", הוא הוסיף. ברודט ציין כי גם הסיכון לא קיים היום בתחום המשכנתאות או ההפרשות להפסדי אשראי. "הסיכון שאני חושש מפניו הוא סיכון הסייבר. יש מדינות שרוצות לפגוע בתשתיות בישראל והבנקים נחשבים לאחד הגורמים שבסיכון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988