רבים חושבים כי חלומם של הצעירים הוא לפתח סטארט-אפ מצליח, להיכנס לעולם העסקים ולהתעשר, ועדיף כמה שיותר מהר. תפיסה, שהובילה להביט על הצעירים בישראל כדור מפונק שמונע ע"י החומריות בקבלת החלטות, ועוד מיני קלישאות (דור ה-X) שהקשר בינן למציאות די מקרי.
האמת היא שצעירים רבים מעוניינים לעבוד בתפקידים ממשלתיים ועירוניים בכל מגוון התחומים. אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. שיטת המכרזים של נציבות שירות המדינה מקשה מאוד על כניסתם של צעירים לתפקידים במגזר הציבורי. ההליכים המורכבים, המכרזים הפנימיים, תחושת הסיאוב ועוד, גורמים לצעירים להדיר רגליהם ממשרדי הממשלה ומהרשויות המקומיות. לכן, הרפורמה המקודמת עתה בשירות הציבורי (ייעול כוח האדם) היא חשובה, וסביר שתפתור חלק מהבעיות, אולם עדיין לא בטוח שהיא תנגיש משמעותית את השירות הציבורי לצעירים.
צעירים היוצאים כיום לשוק העבודה נתקלים בחסם מרכזי - ניסיון. רוב המכרזים דורשים ניסיון של מספר שנים, דבר שעדיין אין לצעירים המסיימים תואר. המשרות המוצעות ללא מכרז מצומצמות, וקשה להתקבל אליהן.
לממשלת ישראל צריך להיות אינטרס לשלב כמה שיותר צעירים מוכשרים בשירות המדינה. כאלו שבאים לעבוד וכדי להשפיע על החברה, על עבודת הממשלה ועל הסביבה שבה אנו חיים. במשרד האוצר לדוגמה, מרבית העובדים כרפרנטים הם חבר'ה צעירים מצטיינים, שהתקבלו לעבודה לאחר לימודיהם. כבר במהלך הלימודים משרד האוצר מחפש סטודנטים מצטיינים כדי למשוך אותם אליו, צעירים שיוצרים במשרד סביבה מקצועית ואיכותית.
הממשלה יודעת להנגיש משרות ותקנים, כשהיא רוצה. כך היא עושה למשל לבוגרי "תוכנית עתידים", המיועדת לצעירים מהפריפריה וממעמד סוציו-אקונומי נמוך - ישנם מכרזים המיועדים רק להם - וכך היא עושה בתוכניות אחרות לאוכלוסיות ספציפיות. מהלכים שמובלים בצדק על-ידי נציבות שירות המדינה.
הבעיה עם תוכניות מסוג זה, שהן מצוינות ועוזרות להקטנת אי-השוויון, שהן גורמות לכך שלצעירים שאינם מהמעמד הנמוך ולא מהפריפריה - ומצד שני הם גם לא בני עשירים ולא בעלי קשרים - קשה מאוד להיכנס למגזר הציבורי.
כפי שרשות החברות בונה מאגר לדירקטורים, כך חשוב שתבנה מאגר של צעירים מוכשרים ומצטיינים, מכל שכבות האוכלוסייה, לתפקידים במשרדי הממשלה והרשויות.
גם במקרה הזה כדאי ללמוד מארה"ב. כמות הצעירים המצטיינים שעובדים במשרדי הממשלה ובוושינגטון מוכיחה את מה שבארה"ב למדו מזמן: הצעירים, בעיקר המצטיינים, שיכולים להזיז דברים, הם הכוח המניע של המנגנון הממשלתי.
הכלכלן לואיג'י זינגלס, שכתב את הספר "קפיטליזם לאנשים", מדבר על החשיבות שבפתיחות מוסדות הממשלה לציבור. פתיחות זו הובילה להתפתחות הגדולה של ארה"ב בעשורים האחרונים. רצוי, אם כן, שנציבות שירות המדינה וממשלת ישראל יאמצו את הגישה האמריקאית בתחום זה לטובת כולנו.
הכותב הוא מנהל תחום מעורבות חברתית
במרכזי הצעירים, ג'וינט ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
