רשות המסים מקשיחה את המדיניות כלפי חברות הארנק

א' (השם שמור במערכת) מספק שירותי ייעוץ פיננסי מזה מספר שנים באמצעות חברה בבעלותו. מהחברה הוא מושך מדי חודש משכורת בסיסית, שנעה בין 10 ל-15 אלף שקל בחודש, ובמהלך השנים הוא חילק לעצמו גם דיבידנדים בסכומים שונים. במהלך השנה החולפת משך א' מהחברה כספים בסכום גבוה מהשכר הקבוע שלו, ולא חילק דיבידנד.

להפתעת א', בביקורת של פקיד השומה בחברה ובמהלך דיון מס על התיק שלו, הבהיר לו הפקיד כי כדי לסגור את השומה הוא ירצה לראות חלוקת דיבידנד של מאות אלפי שקלים. זאת, על מנת להבהיר כי לא מדובר ב"חברת ארנק".

א', באמצעות רו"ח גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת בייקר-טילי ישראל, ניסה להסביר לפקיד השומה כי מדובר ביתרה שנצברה על פני השנה האחרונה בלבד, אך ללא הועיל.

לקוח נוסף של רו"ח רשטיק, ב', העוסק בשירותי ניהול בשוק ההון באמצעות חברה שבבעלותו, התבקש על-ידי פקיד השומה במהלך דיון המס לדעת מדוע הכנסותיו צריכות בכלל להירשם בחברה ולא ברמה האישית. ב' ניסה להבהיר לפקיד השומה כי החברה מחלקת דיבידנדים על-בסיס קבוע, ויש לה חוזים מסודרים, והיא אינה חברה למראית-עין (חברת ארנק), אך פקיד השומה קבע במפורש כי יש להתעלם מהחברה ולמסות את ההכנסה ברמה האישית.

חברת ארנק נוספת מתחום הייעוץ הפיננסי נתקלה בגישתו "המחמירה" של פקיד השומה בקשר לחברות הארנק בנוגע להלוואה שנתנה. לאחר שהחברה נתנה הלוואה למכר של בעל החברה, פקיד השומה אמר לבעל החברה: "אתה רוצה לתת הלוואה שהיא לא ברמה העסקית? אתה לא יכול, תיתן אותה ברמה האישית, בשמך ולא בשם החברה. החברה לא יכולה לתת הלוואה".

לדברי רו"ח רשטיק, דוגמאות אלה הן רק חלק קטן מ"שורה ארוכה של דוגמאות" מהעת האחרונה, שמוכיחה כי "ברשות המסים לא מחכים לאישור המלצות צוות חברות הארנק, ומאחורי הקלעים כבר מקשיחים את המדיניות בתחום".

בחודש אוקטובר האחרון פורסמו להערות הציבור המלצות צוות "חברות הארנק" של רשות המסים, לפיהן שכירים בכירים, שהתחזו לחברות על מנת לחסוך במס, ימוסו בשיעור מס מלא כשכירים, ולא בשיעור מס חברות מופחת.

הצוות ממליץ להטיל מס מדי שנה על רווחים בלתי מחולקים ב"חברות הארנק", ולשם כך גיבש מספר המלצות, שמטרתן לצמצם את התמריץ המיסויי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות, המנוצל במקרים מסוימים לרעה.

אחת ההמלצות הדרמטיות עליהן חתום הצוות של רשות המסים היא מיסוי מלא של שכירים בעלי הכנסה גבוהה שהתאגדו כחברה רק לצורך החיסכון במס, כאשר בפועל מתקיימים בינם לבין החברה, לה הם נותנים שירותים, יחסי עובד-מעביד. ואולם, ההמלצות הכוללות מטפלות במודלים השונים של "חברות הארנק" ולא רק במודל זה.

המלצות הצוות נשלחו לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות ופורסמו באתר הרשות לקבלת הערות הציבור. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו לשר האוצר ההמלצות הסופיות.

ואולם, אומר רו"ח רשטיק, למרות שההמלצות טרם אושרו, שינוי המדיניות כבר מתרחש בפועל במסדרונות רשות המסים, בין היתר בדמות קיצור אורך חיי יתרות החובה של בעלי שליטה שלא ימוסו.

"כמעט בכל דיון מס בחודשים האחרונים עולה סוגיית חברות הארנק על השולחן, וניתן לראות הקשחה בולטת של אכיפת הנושא, ככל יכולתה של רשות המסים", הוא אומר.

לדברי רשטיק, בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה מצד רשות המסים הדורשת מבעלי שליטה בחברות, בהן יתרות הון גבוהות וממושכות, לשלם עליהן מס כאילו משכו דיבידנד - 30% מס מגובה היתרה - או לחילופין להתייחס ליתרות אלה כאל משכורת.

יתרות חובה גבוהות

במסגרת המלצות צוות רשות המסים לבחינת "חברות הארנק", הומלץ בין היתר כי כל יתרת חובה של בעל שליטה שקיימת למעלה מ-3 חודשים, תיחשב כאילו בעל המניות משך דיבידנד או משכורת, ועל כן ישלם בגינה מס בהתאם.

בנוסף, הצוות מנה מספר מקרים שייחשבו כמשיכת כספים מהחברה כאילו ניתנה הלוואה, ובהם לקיחת הלוואות back to back, רכישת נכסי מקרקעין בשימוש בעל המניות על-ידי החברה ומקרים נוספים.

"כיום, עד לאישור סופי של ההמלצות או חלקן, נמצאת עדיין ההחלטה על מיסוי יתרות החובה בסמכות סובייקטיבית של פקידי השומה, על בסיס פרקי זמן משתנים של קיום היתרות במאזן החברות", מסביר רשטיק, כאשר לדבריו, "בתקופה האחרונה, עוד טרם יישום ההמלצות, כבר ניתן לראות קיצור אורך חיי יתרות החובה של בעלי שליטה שלא ימוסו מצד פקידי רשות המסים".

בחלק מן המקרים בתי המשפט מגבים את רשות המסים. לדברי רשטיק, ניתן לראות לאורך התקופה האחרונה שורת פסיקות המקשיחות את יכולת בעלי השליטה למשוך כספים מחברות בבעלותם ללא חבות במס.

כך, לדוגמה, בפסק דין אמבולנס חנוך בע"מ, שפורסם לאחרונה, ניתן לראות כי שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב, מגן אלטוביה, קבע מפורשות כי משיכות חוזרות ונשנות של בעל שליטה מחברה בבעלותו ייחשבו כמשיכות שכר, ולפיכך יחויבו במס בהתאם למדרגות המס של יחיד, אשר הגבוהה בהן עומדת על 48%.

שינויי המדיניות הללו משפיעים כבר כיום על בעלי שליטה בחברות נושאי משרה, חברות חיץ וחברות צוברות. לטענת רשטיק, "לבעלי שליטה בחברות מסוג זה מומלץ כבר היום לשים לב ליתרות חובה גבוהות אם קיימות - לסגור אותן ככל הניתן ולגבות כל משיכה ארוכת-טווח בהסכם הלוואה מסודר, תוך וידוי כי הם אכן עומדים בו. כמעט בכל דיון מס בחודשים האחרונים עולה סוגיית חברות הארנק על השולחן, וניתן לראות הקשחה בולטת של אכיפת הנושא, ככל יכולתה של רשות המסים".

לדברי רשטיק, "הקשחת המדיניות והמלצות ועדת הרשות בנושא חברות של נושאי משרה מוצדקות ברובן ובעלות היגיון עבור מיצוי כוונת המחוקק בנוגע לחלוקת נטל המס. מנגד, המלצות הצוות הנוגעות לחברות חיץ וחברות צוברות, דוגמת הגבלת יכולות החברות לשמור יתרות לאורך זמן עבור השקעה חזרה בחברה, אינן נכונות ולא ישיגו את מטרתן - מדובר בהתערבות בוטה בהחלטות עסקיות, שאין לרשות המסים צורך להתערב בהן".

מהי "חברת ארנק"?

השם "חברות הארנק" הוא הכינוי שדבק לתופעה שכוללת, בין היתר, "שכירים המתחזים לחברות". מדובר בעובדים שהיו שכירים בחברות שונות במשק, וכששכרם עלה מעל הרף של 30 אלף שקל, החליטו להתאגד כחברה ולקבל "שכר ייעוץ" כיועצים חיצוניים של מקום עבודתם, במקום שכר חודשי. זאת, לצורך מטרה אחת: הורדת נטל המס שמוטל עליהם בעשרות אחוזים.

נטל המס המוטל על שכירים בעלי שכר גבוה מאוד מגיע לשיעור של מעל 50% ממשכורתם, ולכן השתרשה התופעה של "חברות הארנק" בקרבם, המפחיתה את נטל המס המוטל על אותם שכירים לרמה של מס החברות - כיום של 26.5% בלבד.

חברת ארנק היא תכנון מס הנפוץ מאוד בשנים האחרונות בעשירון העליון.

בשל העובדה שמס החברות נמוך מהמס על הכנסות יחיד, נוח לאגור רווחים בחברה המוגדרת כמי שמספקת שירותי ניהול, וכך לשלם מס נמוך עד לחלוקת הרווחים כדיבידנד. כך חוסך המנהל דמי ביטוח לאומי, שמוטלים על שכר - אך לא על דיבידנדים.

צוות "חברות הארנק" של רשות המסים מונה בהמשך לדוח ועדת טרכטנברג, שהמליץ לבחון את היבטי המס הכרוכים בהתאגדותם של יחידים במסגרת "חברות ארנק" והקמת חברות החזקה פרטיות.