מומחים על מקלט המס של נתניהו: "השאלה מה מקור הכסף"

מומחה למיסוי בינלאומי: "נתניהו שיחק מהלך כפול; השאלה היא אם הכסף שהופקד היה הכנסה חייבת במס, ומאיפה הגיע" ■ "המוטיבציה היחידה לאדם פרטי לפתוח חשבון במקלט מס הוא סודיות ותכנון מס" ■ וגם: השאלות שנותרו פתוחות

חשיפת "גלובס" מאתמול (ד') על חשבון הבנק של ראש הממשלה בנימין נתניהו באיי התעלה, המשמשים מקלט מס, עוררה לא מעט סימני שאלה בקרב מומחי מס בישראל בנוגע לסיבות האמיתיות שהביאו את נתניהו לפתוח אותו.

נתניהו הסביר בתגובותיו לפרסום כי "עד שנת 2003 כל הריביות מחו"ל היו פטורות ממס, והצעד נעשה משיקולים של תשואה", אך ההסבר לא ממש משכנע אותם, במיוחד לאור העובדה שעד שנת 2003 גם בעלי הכנסה מריבית ורווחים מפיקדונות בחשבונות בבנקים בארץ היו פטורים ממס. אז למה נתניהו היה צריך לפתוח את החשבון דווקא במקלט מס בחו"ל?

ד"ר-עו"ד אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, מסביר כי "עד שנת 2003 הריביות על ההכנסות מריבית היו פטורות ממס גם בישראל, באופן די גורף. זו הרפורמה המפורסמת של ועדת רבינוביץ' (ראו מסגרת - א"ל), שבעקבותיה בפעם הראשונה חל מיסוי על שוק ההון, ובמסגרת זו גם מיסו את הריביות. אז בשנת 2003 לא הייתה שום מוטיבציה מטעמי ריבית להעדיף פתיחת חשבון בחו"ל על פני פתיחת חשבון בישראל".

עו"ד נוב מוסיף כי "החזקת כספים בחשבון בנק במקלט מס נעשית ממגוון טעמים עסקיים, וכמובן מטעמי סודיות.

"כך, לדוגמה, חברות הימורים שאינן יכולות לפעול בישראל עשויות להקים חברה במקלט מס ולנהל חשבון בנק שם. אדם פרטי המחזיק כספים במקלט מס אינו עושה זאת מטעמי תשואה, אלא מטעמי סודיות ותכנון מס בינלאומי.

"כל לקוחותיי שפותחים חשבונות בנק בחו"ל מקימים חברות במקלט מס, אבל את חשבון הבנק הפרטי שלהם הם ממש לא פותחים במקלט מס, כיוון שבדרך-כלל יש עלויות מאוד גבוהות לפתיחת חשבון בבנקים הקטנים במקלטי המס, וגם דמי הניהול השנתיים גבוהים יחסית. הבנקים הקטנים לא נותנים מחירים טובים על ניהול חשבונות במזומן. הבנקים הקטנים לא יכולים להתחרות במחירים של הבנקים הגדולים.

"לכן", הוא מסביר, "המוטיבציה היחידה לאדם פרטי לפתוח חשבון בנק במקלט מס הוא סודיות ותכנון מס. משיקולים עסקיים טהורים לא עושים את זה, ובמקרים שזה כן קורה, זה צריך לשאול אילו שיקולי סודיות הניעו את פתיחת החשבון".

לדברי רו"ח והמשפטן גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, גם אם נתניהו לא היה מקבל פטור מלא מההכנסות על הריבית בארץ, זה לא היה הסבר מספק לפתיחת החשבון במקלט המס.

"הכנסת ריבית הייתה פטורה ממס בישראל עד 2003, אך היו אפיקי תשואה מיוחדים שעשויים להיות כאלה שכן מתחייבים במס. גם אם נניח שנתניהו לא היה פטור ממס על הריבית, לא ברור איזה מין תכנון מס זה.

"ברמה של תכנון מס, כדי לחסוך מס על ריבית, מדובר בתכנון מס מאוד לא משמעותי. מניסיוני אני יודע לומר שרק בשל העובדה הזאת, חיסכון המס על הריבית, רבים לא היו פותחים חשבון בחו"ל. זה לא תכנון מס אגרסיבי ולא מצדיק את כל הבלגן. אני לא הייתי ממליץ ללקוחותיי לפתוח חשבון בחו"ל בנסיבות האלה. יש סיבות אחרות שבגללן פותחים חשבונות בחו"ל. הסיבה הזאת היא לא אחת המרכזיות".

- מה הסיבות שכן הצדיקו פתיחת חשבון בחו"ל בין 1999 ל-2003?

בר-זכאי: "אנשים פותחים חשבונות בחול כדי לפזר את הסיכון שלהם למשל. לא לשים את כל הביצים באותו סל. אחרים עושים את זה כדי להסתתר מאימת הנושים שלהם. חלק מהישראלים עושים את זה כדי להסתיר חשבונות מהאישה או מהבעל, חלק כהכנה ליום סגריר, לעת צרה, לפנסיה או כדי להעלים כספים ממקורות לא לגיטימיים, ואחרים כדי להתחמק ממס במקום שהם כן צריכים לשלם מס".

"השאלה הגדולה: מה מקור הכסף"

גם עו"ד מוטי ארניה, מומחה למיסוי בינלאומי שעבד בעבר ביחידה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנס, מסכים כי הסברו של נתניהו לא מספק. "באופן כללי, נכון שהיו תשואות גבוהות בבנקים בחו"ל, יותר מאשר בארץ על ההון, אבל השאלה באילו סכומים. מדובר בכסף קטן, ולכן לא בטוח שהיה פה עניין של תשואה. במיליוני דולרים המוטיבציה ברורה, אבל זה לא המקרה".

לדבריו, "נתניהו הרוויח כספים בחו"ל בשנים אלה, והכספים האלה לא היו חייבים במס בישראל בטענה שאין מדובר ב'אותו משלח-יד' בו עסק בישראל, היות שאותה תקופה היינו תחת משטר מס טריטוריאלי ולא פרסונלי. בנסיבות, גם אם היה מביא את הכסף לארץ, לא בטוח שהיה מחויב במס, אבל אז הוא היה תחת זרקור רשויות המס. וזו כנראה הסיבה לפתיחת החשבון בחו"ל. אם הכסף היה בבנק ישראלי, הוא היה חייב לדווח על חשבון הבנק הזה, אך באותה תקופה לא היית חייב לדווח על חשבון בחו"ל".

להערכת ארניה, "נתניהו שיחק מהלך כפול. הוא ידע שיש סיכון שאם רשויות המס יידעו על הכסף, אז למרות הוראות החוק הן היו עלולות לחייבו במס, בטענה שהוא הרוויח את הכסף מאותו משלח-יד שבו הוא עסק בישראל, והוא כנראה לא רצה להיכנס לפינה הזאת. אבל הוא לא המציא את הגלגל. זה היה מקובל מאוד באותה תקופה".

"אסור להתבלבל", מוסיף ארניה, "לכאורה ההסבר של נתניהו על כך שהשיקול היה הפטור מריבית והתשואה מתקבל על הדעת. הוא היה פטור ממס על הריבית גם בארץ וגם בחו"ל, ולכן הוא היה אדיש למס על הריבית, ומה שעניין אותו הייתה רק התשואה בחו"ל. אבל לא הריבית היא השאלה הבסיסית. נתניהו מכוון בכוונה לריבית בתגובותיו, אבל השאלה הגדולה היא מה מקור הכסף. השאלה היא אם הכסף שהופקד היה הכנסה חייבת במס, ומאיפה הגיע".

עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת בבוטיק המיסוי אלתר ושות', מוסיפה כי "במקרים רבים, כאשר אנשים החזיקו כספים בחו"ל, זה היה סימן לכך שהמקור של ההון שנכנס לחשבונות האלה היה לא לגיטימי. יש ישראלים רבים שבאמת רצו להחזיק כסף בחו"ל כדי לפזר את ההשקעות שלהם ולא למקד את הכספים במקום אחד, וגם כדי למקסם את התשואה על ההון - וזה לגיטימי, אבל במקרים אחרים עלתה השאלה אם מקור הכסף שהגיע לחשבון הוא כסף חוקי. במקרה של נתניהו אני בטוחה שכן, אבל צריך לשאול אם זה כסף שהיה מחויב במס, ואם כן, האם שולם מס? אני לא יודעת".

שאלות המיסוי הפתוחות

- האם היו לנתניהו הכנסות מרווחי הון בחו"ל?

עד ינואר 2003 צריך לוודא שההכנסות בחשבון הבנק בחו"ל היו מריבית, הפרשי הצמדה ודיבידנד ולא מרווחי הון. אם היו בחשבון הכנסות מרווחי הון, הן היו חייבות במס גם לפני תיקוני החקיקה שנכנסו לתוקף ב-2003.

- האם מי ממקבלי התשלומים מחשבון הבנק בחו"ל ניכה מס במקור?

נתניהו, על-פי החשיפה, שילם ליועציו ולגורמים שונים תשלומים מחשבון הבנק באי ג'רזי. השאלה שעולה במקרה זה היא אם התשלומים שבוצעו מהחשבון לטובת אחרים היו בבחינת הכנסה חייבת במס בידיהם של מי שקיבלו את הכספים; ואם כן, עשויה להתעורר טענה, שחלה על המשלם חבות ניכוי מס במקור.

- האם נתניהו היה חייב בהצהרת הון בישראל בשנים שבהן החשבון היה פעיל?

אם נתניהו, כעצמאי, היה חייב בהגשת דוחות בישראל, ההכנסות בחשבון הבנק בחו"ל היו אמורות להיות מדווחות אף הן במסגרת הצהרת ההון שלו, גם אם הן לא חייבות במס.

- האם צריכה להיערך בדיקה של רשות המסים?

רשות המסים פותחת מעת לעת בדיקות של הצהרות הון ודיווחים גם על רקע תחקירים וחשיפות עיתונאיות. במקרה שאכן תיפתח בדיקה של הצהרותיו של נתניהו, הדבר הראשון שיצטרכו להתייחס אליו ברשות הוא סוגיית ההתיישנות - ואם בכלל ניתן לפתוח בבדיקה. ככלל, במישור הפלילי, לאחר 10 שנים מהמועד שבו חלה החובה להגיש את הדוח השנתי, חלה התיישנות. במישור האזרחי, בתוך 4 שנים.