בני שטיינמץ חויב למסור לרשות המסים מסמכים על עסקיו בחו"ל

ביהמ"ש חייב את שטיינמץ למסור לרשות המסים שורה ארוכה של מסמכים על הנאמנויות והחברות שהוא מחזיק בחו"ל, וזאת לצורך בירור מחלוקת המס עמו

הישג משמעותי לרשות המסים במסגרת מחלוקת המס מול המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ: בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב את שטיינמץ למסור לרשות המסים שורה ארוכה של מסמכים על הנאמנויות והחברות שהוא מחזיק בחו"ל.

השופט מגן אלטוביה קבע כי כל הנתונים והמסמכים שדרש פקיד שומה גוש דן משטיינמץ דרושים לבירור העניינים הקשורים בשומות שהוציא לו במסגרת מחלוקת מס בין הצדדים, ועל כן "הימנעות המבקש (שטיינמץ, א' ל"ו) מלהמציא נתונים ו/או מסמכים שנדרשו על-ידי המשיב הינה בגדר הפרת חובת הגילוי של המבקש ופגיעה בתכלית הליך השומה שנועד לקביעת מס אמת".

הנחות וספקולציות

המסמכים אותם יחוייב שטיינמץ להעביר, על-פי רשימה אותה מצטט השופט ממכתבי פקידי השומה, הם: פירוט מבנה העסקים של שטיינמץ ופרטים על התאגידים הכלולים בעסקיו לגבי כל אחת משנות המס 2003-2006, מסמכי הנאמנויות ופירוט הנכסים המוחזקים על-ידן, פירוט נאמנויות של קרובי משפחתו, פירוט דירקטורים ומנהלים בנאמנויות ובחברות, פירוט השקעות והלוואות בחברות הזרות ובחברות הישראליות, המצאת דוחות מס המדווחים לשלטונות המס במדינות זרות בגין החברות שבבעלות המבקש ובגין הכנסותיו של שטיינמץ, פרטים על הכנסות והצהרת הון ליום 31.12.2005, תצהיר בו יפרט את תהליך הקמת הנאמנויות, מעורבותו ומעורבות בני משפחתו בנאמנויות ובנכסיהן, קשרי המבקש עם יוצר הנאמנויות (אברהם לאוב) ואופן פעילות הנאמנויות ומנהליהן. כן דרש פקיד השומה מסמכים הקשורים בנאמנויות.

אין זה סוד שלאיש העסקים הישראלי בני שטיינמץ יש מחלוקת עם רשויות המס בארץ. שטיינמץ, כידוע, עושה את רוב עסקיו - ממכרות יהלומים עד מכרות ברזל - מחוץ לגבולות ישראל, בעיקר במדינות אפריקה, וחלק ניכר מעסקיו אלה מוחזקים על-ידו דרך נאמנויות הרשומות, לפחות בחלקן, במקלטי מס. מבנה ההחזקות והעסקאות הרבות שבהן הייתה מעורבת קבוצת בני שטיינמץ בשנים האחרונות גרמו לרשויות המס בישרא לפקוח עין על שטיינמץ, וכך נוצרו מחלוקות בין הצדדים.

בפברואר 2012 נחשפה ב"גלובס" המחלוקת בין שטיינמץ לרשות המסים. אז נודע כי הרשות דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים - סכום המהווה את ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין מס האמת שהרשות סבורה כי עליו לשלם בגינם.

במסגרת המחלוקת ערכה רשות המסים בדיקה מקיפה של עסקי שטיינמץ. הבדיקה החלה עוד בתקופתו של יהודה נסרדישי כמנהל רשות המסים, ובמסגרתה הגיע שטיינמץ למשרדי הרשות, מסר מידע על עסקיו בחו"ל ואת המסמכים הדרושים וכן נתן את גירסתו באשר לחבות המס הראויה בעיניו.

במסגרת זו, במארס 2012 פנה פקיד שומה גוש דן אל שטיינמץ בבקשה לגילוי ועיון בכל המסמכים, התיעוד, העדויות, התחשיבים, הפרוטוקולים, החישובים, הראיות והתרשומות שברשותו או בשליטתו ואשר רלבנטיים לכל מחלוקות המס שבין הצדדים.

בנוסף ביקש פקיד השומה לגלות לו פרטים על צווים או הסכמי שומה שנערכו בנסיבות דומות לסוגיות שבמחלוקת בין רשויות המס לשטיינמץ, לרבות בקשר עם מיסוי נאמנויות זרות וייחוס הכנסות נאמנויות זרות לנהנים תושבי ישראל. ואולם, שטיינמץ לא השיב לפנייה זו.

בהמשך הוחלפו בין הצדדים מכתבים, ונוהלו שיחות בעל-פה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לגילוי החומר, ולבסוף הוגשו בקשות הדדיות של שטיינמץ ושל רשות המסים לגילוי חומרים ומסמכים.

שטיינמץ מיוצג בהליך בידי עורכי הדין פנחס רובין, דניאל פסרמן ויואב קרמר.

הרקע למחלוקת: "מבני מס יצירתיים מדי"

כפי שפורסם ב"גלובס" בדיקת רשות המסים את עסקיו של שטיינמץ מתמקדת בעסקיו של שטיינמץ המוחזקים באמצעות נאמנויות שונות. לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל, משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים. בפועל, טוענת הרשות, שטיינמץ הוא הבעלים של עסקים אלה, מקבל ההחלטות המרכזי בהם והאחראי על העסקאות הגדולות המתבצעות בהם.

שטיינמץ עצמו טען בתחילת הבדיקה כי מדובר בתכנון מס לגיטימי, העומד בכללי מיסוי הנאמנויות. פקיד השומה לא קיבל את טענותיו והוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, ועל כך הגיש שטיינמץ ערעור לבית המשפט המחוזי.

שטיינמץ נחשב אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, אך גם מהקנאים ביותר לפרטיותם, ועל כן התקשו ברשות להתחקות אחר כל עסקיו. בין היתר פועל שטיינמץ בתל-אביב, לונדון, מוסקבה, ניו-יורק, שיקגו, יוהנסבורג, אנגולה ומומביי.

סכומי המס שדורשת רשות המסים משטיינמץ נותרו חסויים ונמחקו מההחלטה, ואולם לראשונה במסגרת ההחלטה נחשפות הטענות של פקיד השומה כלפי שטיינמץ, אשר פורסמו ב"גלובס".

כך למשל, בנימוקים לשומה לשנת 2003 כותב פקיד השומה לשטיינמץ באופן ברור כי מבנה הנאמנויות שלו מלאכותיים. "קבעתי כי הכנסות שהיו לנאמנויות באלדה וסנה בשנת המס 2003, XXXXXX הן הכנסותיך, משום שההכנסות מתקבלות בידי הנאמנות מכוח הסבה הניתנת לביטול, לפי שהסבת את נכסיך והכנותיך לנאמנויות והנך בעל האפשרות להשיב לידך את השליטה על נכסים והכנסות אלה", כותב פקיד השומה ומוסיף: "כמו כן קבעתי כי מטרת ההסבה אינה אלא הפחתת מס בלתי נאותה. אשר על כן ובהתאם להוראות סעיף 84 לפקודה, יש לראות את הכנסות הנאמנויות כהכנסותיך ואת נכסי הנאמנויות כנכסיך.

"לחילופין קבעתי כי קיום מבנה ההחזקות וביצוע הפעילות תחת הנאמנויות הינו עסקה מלאכותית שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה, ולחילופין מהווה הסבה שאינה מופעלת למעשה. אשר על כן, ובהתאם להוראות סעיף 86 לפקודה, יש להתעלם מהנאמנויות ולראות בך כמי שמחזיק בנכסי הנאמנויות ובהכנסותיהן".