מחאה המונית נוספת

הצרכן הישראלי משלם על שורה רחבה של מוצרים מחירים הגבוהים במאות אחוזים מאשר משלם הצרכן במערב. בין המוצרים שהתייקרו באחרונה נמצאים מוצרי תינוקות, צעצועים, טואלטיקה, אבקות כביסה, קוסמטיקה, מזרנים ורבים נוספים.

גם אם נוסיף למחירי היבואן את מחירי ההובלה, המכס, העמלות והמע"מ, לא קביל למצוא קטגוריות מוצר רחבות, שמחיריהן יקרות פי שניים-שלושה ויותר מאשר בחו"ל. יצוין כי מוצרים ישראליים רבים נמכרים בשווקים בחו"ל במחירים הנמוכים במאות אחוזים ממחיריהם בארץ.

על הסיבות למחירים הגבוהים דובר כבר רבות. תולים את האשמה בריכוזיות, בהיעדר תחרות, בשוק הקטן, במסים העקיפים הגבוהים. גורמים שהממשלה מטפלת בהם ברפיסות ובאיטיות, עם הרבה מלל ופחות ביצועים.

כוח המיקוח של הצרכן הישראלי הוא עלוב. עד שהצרכן, החשוף לכל מידע אפשרי על מוצרים, מחירים והשוואות, לא יתעשת ולא ישנה את גישתו ב-180 מעלות, ימשיכו ערוצי ההפצה לחגוג על חשבונו.

גם בשיווק המשק שלנו שונה: רוב ערוצי ההפצה בישראל ממוקדים בערך וברווחים שהם יוצרים לעצמם. רובם לא עוסקים בתהליכים שישפרו את שביעות-רצונם של הלקוחות ויגבירו את נאמנותם.

גורם נוסף למחירים הגבוהים וליוקר המחיה נעוץ בכך שהשוק הישראלי שבוי בידי מספר רשתות הפצה כוחניות. ניסיונות של יזמים להציע חלופות בדמות יבוא מקביל של מוצרים במחירים נמוכים משמעותית, לא צולחים. זאת, משני טעמים: הראשון - ביורוקרטיה ממשלתית הדורשת בדיקות חוזרות ונשנות של מוצרים במכון התקנים, אישורים רבים ושונים, ותהליכים שאורכים חודשים שמרפים את ידי היזמים; השני - אגרסיביות ואיומים של ערוצי הפצה, שמאיימים על קמעונאים שאם ירכשו מוצרים מיבוא מקביל, יבולע להם. והקמעונאים נרתעים.

נושא נוסף שמשפיע על יוקר המחיה נעוץ בפריון הנמוך של רוב המשק הישראלי, שאינו מתייעל ונחלץ מקשייו על-ידי העלאות מחירים. בהקשר זה נזכיר את הקונספט, שהממשלה, המעסיקים וההסתדרות סומכים עליו את ידיהם: מחזיקים עובדים כבני-ערובה למחירים הגבוהים של המוצרים. כל הזמן נשמעים איומים שירידת מחירים תגרום לפיטורי עובדים. וכך, הציבור הרחב משלם את מחיר אי-היעילות ונכנע לאיומי הפיטורים של ארגונים שרובם מתאפיינים בתשלום שכר עלוב.

מה ניתן לעשות כאשר המוצרים והדיור הם כה יקרים - בעולם כוחני של אינטרסים ואינטרסנטים שקובעים את ה-DNA שלפיו עובד המשק?

יש שתי אופציות: הראשונה - להפעיל בנחישות את כוח המיקוח ולהחרים בלי חשבון ערוצי הפצה ועסקים הגובים מחירים מופקעים; השנייה - לא לאפשר לממשלה להמשיך בסחבת ובפטפטת שאינם מקדמים דבר.

מחאה ציבורית חדשה והמונית בנוסח מחאת קיץ 2011, שתגרום לציבור השכירים להפוך לגוף שמתחשבים בדעתו, תצליח לתקן חלק מהתהליכים העקומים שגרמו ליוקר מחיה בלתי נסבל.

* הכותב הוא מרצה לכלכלה, מל"א - המרכז ללימודים אקדמיים.