משק אנרגיה

בקיבוץ געתון שבגליל המערבי התכנסו לפני כשבוע חובבי מחול באודיטוריום זיכרי, לערב מיוחד לציון יום השואה הבינלאומי ולזכרה של יהודית ארנון, אשה קטנה גדולה, ניצולת השואה שהתיישבה בקיבוץ והקימה במו ידיה ובחזונה הנועז מוקד של תרבות. היצירה "זכרון דברים", כוריאוגרפיה של רמי באר שהוקדשה לארנון, היא אחת מהפנינים בכתר ההצלחה של הלהקה. מאז ומתמיד נראתה היצירה אקטואלית ונוקבת, אך הפעם קיבלה משנה תוקף, לאחר שארנון הלכה לעולמה לפני מספר חודשים.

להקת המחול הקיבוצית נולדה בגעתון ב-1970. ארנון שימשה ככוריאוגרפית וכמנהלת האמנותית שלה כ-20 שנה, עד שהעבירה את השרביט לרמי באר, רקדן וכוריאוגרף בן הקיבוץ, שצמח בלהקה. עד שנות ה-90, רקדו בלהקה רק בני וחברי קיבוצים, והיא הייתה יעד נשגב לצעירים מהתנועה הקיבוצית שרצו לרקוד. רבים מבוגריה יצאו לדרכים עצמאיות ויצירתיות משלהם, ובכך תרמה הלהקה גם להרחבתה של זירת המחול הישראלי. מאז שנותיה הראשונות, יצרה ארנון שיתופי פעולה עם כוריאוגרפים מובילים מהעולם, כמו מץ אק השוודי ויירי קיליאן ההולנדי, שבאו להתארח וליצור עבור הלהקה, ונשבו בפסטורליה הקיבוצית הגלילית.

בעשורים האחרונים, במקביל לשינויים שחלו בתנועה הקיבוצית, השתנתה גם הלהקה הקיבוצית והפכה ללהקה בינלאומית, המעסיקה כ-60 רקדנים מעולים מכל העולם. יצירותיו של רמי באר מאופיינות בשילובים הרמוניים ויוצאי דופן של עיצוב בימתי, מוזיקלי ויצירתי.

לצד הלהקה העובדת בגעתון, התפתח במקום כפר מחול, ובו מתקיימים לימודי מחול סדירים, סמינרים בינלאומיים והתכנסויות אקדמיות, ומופעים לקהל. חברי הלהקה עוסקים רובם ככולם גם בלימוד ובפעילות למען הקהילה, והם שותפים לפרויקטים מרגשים כמו פרויקט רב תרבותי יהודי-ערבי ועבודה עם נוער בסיכון.

אחד הסימנים הבולטים לשינוי אופי הקיבוץ, ניתן לראות בחדר האוכל ההיסטורי, שהפך לחלל של אולמות חזרות לרוקדים. הלהקה נהנית מתמיכה משמעותית של אגודת ידידים ובראשה הפטרונית רעיה שטראוס בן-דרור, שלקחה על עצמה את הדאגה למימון הפעילות השוקקת בכפר המחול. "נולדתי בנהריה אשר בגליל המערבי ואני גרה בה עד היום", אומרת שטראוס בראיון ל"גלובס". "כשהוריי עלו ארצה בעלייה החמישית, לפני קום המדינה, הם בחרו להקים את ביתם בחבל ארץ זה, ולהיות חקלאים ציונים בארץ ישראל. מרפת של שתי פרות קמה מחלבת שטראוס בנהריה. כממשיכת דרכם של הוריי, אני מחויבת לאזור ותומכת שנים רבות במיזמים שונים בו.

הלהקה הקיבוצית מהווה עוגן של מצוינות בינלאומית בגליל המערבי. היא אחת מהלהקות המובילות בעולם כיום, ובכך היא מגשימה מבחינתי את הציונות החדשה. בנוסף לעובדה שהיא מספקת עבודה לעשרות משפחות, היא מהווה מקור של בידול וגאווה לתושבי האזור, ומכאן הקשר שלי ללהקה.

"כפטרונית הלהקה, המעורבות שלי בה היא יומיומית - מעבר לתמיכה הכספית, אני מעורבת בפעילות השיווקית ובחשיפת הלהקה לקהלים חדשים ולתורמים. כפר המחול הוא קונספט מהפכני שאין כמוהו בעולם ואני גאה לתמוך בו ובלהקה".

את רואה את המקום מתפתח לאקדמיה או לזירת אירוח, בנוסף לפעילות הקבועה?

"קיבוץ געתון, השוכן ליד הגבול הצפוני של המדינה, הפך להיות קיבוץ שוקק חיים. כפר המחול כבר היום מלא במגוון גדול של פעילויות. הכפר מארח כל שנה מאות רקדנים מהארץ ומהעולם, ומעסיק מורים, תאורנים, מעסים ועוד בעלי מקצועות התומכים בפעילות הלהקה. בנוסף יש גם חיבור לאקדמיה באמצעות שיתוף הפעולה עם מכללת הגליל המערבי בעכו".