שער הדולר ירד מתחת ל-3.50 שקלים לדולר, התעשיינים זועקים על רווחיות אפסית ועל יבוא זול מתחרה ממדינות העולם השלישי. הפרשנים - ואנשי התעשייה - מציעים רעיונות לחיזוק הדולר, שרובם מוכרים: לקבוע סף תחתון לשער הדולר כפי שנקטו שווייץ וסין, לרכוש יותר דולרים ולאותת לשוק שבנק ישראל לא יאפשר ירידה נוספת בדולר, דבר שהנגיד הקודם סטנלי פישר נכשל בו. ישנם המציעים לחזור לשנת 1960 ואילך ולקבוע שער ליצואנים, שער ליבואנים, שער לנוסעים לחו"ל, "רצועה" ועוד.
בינתיים מפעלים עם רווחיות נמוכה-אפסית נקלעים לקשיים ונסגרים, או מעבירים פעילות ייצור למדינות העולם השלישי, שאצלן השכר נמוך יותר מבישראל. היבוא לארץ צומח ופוגע בתעשייה המקומית בעיקר בפריפריה בענפים עתירי-עבודה כטקסטיל וכמזון. בהדרגה הפגיעה מגיעה גם למרכזי פיתוח בתחומי ההיי-טק, שכן עלות השכר של מהנדס-מחשבים בהודו ובאינדונזיה היא כשליש מבישראל.
הזליגה מתעשייה מסורתית להיי-טק הופכת לתופעה מהותית, שתפגע אנושות בשוק העבודה. פערי השכר נובעים, בחלקם, משער הדולר הנמוך, שכן השכר משולם בשקלים יקרים מול הכנסות בדולרים נמוכים. גם שר האוצר, יאיר לפיד, מוטרד מחולשת הדולר, והוא מבקש מבנק ישראל לרכוש דולרים באגרסיביות.
תהליך הגלובליזציה העולמי פגע בתחומי מסחר ותעשייה רבים. ישראל היא רק בורג קטן בתהליך העולמי, ויכולתה לשנותו מוגבלת. מדינות רבות החלו להטיל מכסי-מגן על יבוא במטרה למנוע קריסות בחקלאות ובתעשייה, לבלום הצפה במחירים נמוכים ולאפשר למוצרים המקומיים לנשום ולצוף. בישראל יוקר המחיה הפך לנושא מרכזי, ולכן היבוא רצוי ומשמש כמילת-קסם להוזלת יוקר המחיה. אבל ההוזלה פוגעת בתעשייה. אם אפשר לקנות שמן-זית מספרד בזול יותר, הישראלים יקנו את היבוא הזול.
אנשי איגוד לשכות המסחר, שתומכים ביבוא, כולל יבוא שימוטט תעשיות מקומיות, לא יתמכו ברעיונות של סובסידיות לתעשיות מפסידות והטלת מכסים להגנת העובדים. אך צעדים כאלה ימנעו פיטורים ותשלומי תמיכה ורווחה למובטלים מקופת הממשלה. אמנם אלה צעדים לא אידיאליים כלכלית, שעלולים להרגיז ממשלות שייפגעו מהם, אך מבחינתנו, עדיף לתבל את הסלט בשמן-זית ישראלי ולא ספרדי. אין לנו ברירה אלא להגן על התעשיות קשות-היום, שמהן מתפרנסים אלפי משפחות. איש אינו רוצה לראות מובטלים חסרי-ישע. זוהי גם פגיעה קשה ורעה במרקם החברתי בארץ.
נזכיר, ישראל אינה מסוגלת לנווט את שער הדולר כרצונה, וגם לא לנייד את השקל. בנק ישראל מוגבל בפעילותו במסחר במט"ח, והיצוא מתקשה למצוא שוקי-יעד חדשים במהירות. מנגד, מתן סובסידיות והטלת מיסי-הגנה יאטו את היבוא האדיר, וייתנו זמן להיערכות ולמניעת קריסת תעשיות נוספות.
הכותב הוא דיקן-מייסד המרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה. לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
