עקב חשיפת "גלובס": הופסקה בניית מתחם המסוקים בשיבא

רק בשבוע שעבר טען כאן מנכ"ל בית-החולים שיבא (תל-השומר) פרופ' זאב רוטשטיין, כי בניגוד לפרסומים ב"גלובס", בניית מתחם המסוקים הפרטיים בשטח בית-החולים נעשתה בגלוי, וכי "אין סודות, אין קונספירציה, אין כוונות נסתרות, ואישורים עקרוניים לתוכנית קיבלנו הן מרשות שדות התעופה והן מצה"ל, ואישור לחלק א' התקבל מעיריית רמת-גן".

ואולם היום (א') אנו חושפים כי בביקור שערכו ביום רביעי האחרון בבית-החולים אנשי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במחוז תל-אביב, גילו אלה כי במקום מתבצעות עבודות בנייה להקמת משטח בטון והאנגר מסוקים, וזאת ללא היתר.

על כן, ובהנחיית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב של משרד הפנים, ביום רביעי בשעה 14:53 נמסר לפרופ' רוטשטיין צו המורה על הפסקת עבודות הבנייה, חתום על-ידי מהנדס עיריית רמת-גן, חיים כהן.

הגילוי הזה עשוי להסביר מדוע בעת ביקור שערך "גלובס" בבית-החולים ביום חמישי, קבלן הביצוע במקום החל לאסוף חומרי בנייה. אחד העובדים שם טען: "אמרו לנו שאין רישיון".

במקביל, באזור מנחת המסוקים הוסרו השלטים שהוצבו קודם במקום, שעליהם התנוסס הלוגו "עדן-שיבא תעופה".

כזכור, המנכ"ל והבעלים של עדן תעופה, אורי פרץ, הסביר לפני כ-3 שבועות ל"גלובס" כי לחברת עדן יש שיתוף-פעולה עם בית-החולים, שבמסגרתו תל-השומר יבנה את ההאנגרים מכספו.

עוד הוא טען כי לפחות בשלב הראשון, עיקר הפעילות תעסוק בתיירות רפואית, ובשלב השני רופאים יוכלו להעניק חוות-דעת נוספת במקומות מרוחקים. פרץ הוסיף כי ההתקשרות נעשתה ללא מכרז, אלא בפנייה ישירה של תל-השומר אל עדן תעופה.

פרופ' רוטשטיין, שבהתחלה הסתפק בתגובה צינית ("כל הרכוש הקבוע של בית-החולים, לרבות יאכטות, מטוסים ומלונות נופש, מתועד במערכות של משרד הבריאות"), טען בהמשך כי אין כל התקשרות בין תל-השומר לעדן תעופה, וכי מדובר בפנטזיה של פרץ ושל העיתון.

יצוין כי רוטשטיין, בעצמו בעל רישיון טיסה במטוס קל ומי שהחזיק עד לאחרונה במטוס פרטי בבעלותו (שהתרסק לא מזמן), מיודד עם פרץ, והוא נוהג להגיע, כפי שהודה בעבר, למפגשי "פרלמנט" של טייסים ואנשי תעופה המתקיימים במנחת ראשון-לציון שבו פועלת חברת עדן תעופה.

בשבוע שעבר פנתה אל רשות התעופה האזרחית (רת"א) אדריכלית מטעם תל-השומר וביקשה שהרשות תמשיך בהליכי האישור לבניית מתחם המסוקים - זאת על רקע המתיחות שנוצרה מול הנהלת הרשות, לאחר שהנהלת תל-השומר הציבה את ההאנגר ובו המסוק של אדלטק לא ידיעת רת"א.

בהנהלת רת"א טענו כי ההאנגר פוגע במרחב האווירי של מסוקים שאמורים לפנות נפגעים למקום, ואסרו על כל המראה ונחיתה של מסוקים פרטיים.

על-פי תוכנית הבינוי שמבקשת לאשר תל-השומר, לאחר שכבר ביצעה בפועל את עבודות החפירה והיציקה במקום, המתחם יאפשר חניה מקורה לעד 6 מסוקים - מעין שדה תעופה קטן למסוקים המכונה "הליפורט", תוך גביית דמי שכירות חודשיים. כל זה, כאמור, מבלי שבמשרד הבריאות ידעו על כך דבר ותוך מה שמכנים גורמים במשרד כסטייה מוחלטת מהמהות של בית-חולים ומסמכויות הניהול שלו.

"תחסוך מעצמך מבוכה נוספת"

בתוך כך, העימות בין הנהלת משרד הבריאות לבין פרופ' רוטשטיין הגיע לשיא חדש. במכתב ששיגרה לרוטשטיין ביום רביעי האחרון היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, נדרש רוטשטיין להסביר באיזו סמכות ועל בסיס איזה ייפוי-כוח הנהלת תל-השומר או התאגיד שבבעלותו התקשרו עם משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, (שבראשו עומד עו"ד אלי זהר), לצורך ייצוג משפטי בפרשת המסוקים.

היבנר-הראל כתבה את הדברים בעקבות מכתב ששלח משרד-גולדפרב זליגמן לתנועה לאיכות השלטון, "בשם מרשנו תל-השומר שייפה את כוחנו", וזאת תחת הכותרת "הוצאת דיבה אודות בית-החולים תל-השומר ופרופ' רוטשטיין", לאחר שהתנועה ביקשה מבית-החולים הבהרות לאור הפרסומים ב"גלובס".

היבנר-הראל הזכירה לפרופ' רוטשטיין כי בית-חולים ממשלתי אמור להיות מיוצג על-ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, והורתה לו שלא להתכתב בעניין עם שום גורם חוץ-ממשלתי אלא בתיאום או על פי הנחיה של משרד הבריאות.

רוטשטיין, כדרכו, ענה לה בנימה צינית למדי עוד באותו יום: "קיבלתי בשמחה את הצעתך לייצוגי וייצוג בית-החולים על-ידי הפרקליטות, אליה נפנה כבר מחר. כיוון שנמצאנו תחת איום תביעת דיבה מטעם עיתון 'גלובס' (בשל איגרת ששלח רוטשטיין לחוג ידידי תל-השומר - ש.נ), פעלנו מיידית כדי להדוף את המתקפה. בטעות סברתי שלא אקבל לכך גיבוי מהמדינה, שהרי בתוך שלל הפרסומים האחרונים צוטטו גם גורמים בכירים במדינה (לא בשמם כמובן) שיצאו ישירות נגדי. נוכח מכתבך נשעה לאלתר את המשך פעילות המשרד החיצוני".

אלא שהיבנר-הראל, שכותבת לרוב באופן קורקטי וסולידי, השיבה לרוטשטיין ביום חמישי באופן חסר תקדים, תוך שהיא דוחה את הטענות שלו בדבר לשון הרע בפרסומים השונים: "הנחת נכון, אנו לא נציע לפרקליטות לייצג את בית-החולים בהליך יזום בנושא שבנדון. לאחר שנים רבות בשרות המדינה אתה אמור לדעת כי סירוב של המשרד להמליץ לפרקליטות לייצג את בית-החולים או סירוב של הפרקליטות לייצג את בית-החולים, אינו מקנה לבית-החולים סמכות ליפות את כוחו של גורם אחר לייצג אותו, סמכות הנתונה רק ליועץ המשפטי לממשלה.

"לגוף העניין, מכיוון שהסוגייה נמצאת בבדיקה, וכבר לפי הממצאים החלקיים שבידינו לפחות חלק מן ההסכמים שנכרתו (בעניין פרויקט המסוקים - ש.נ), נכרתו בחוסר סמכות, לא מן הנמנע כי יתגלה כי בפרסום הכתבה לא היה משום הוצאת לשון הרע; כי היא הציפה סוגייה שראוי היה להציפה; וכי לרשות המפרסמים עומדות הגנות מתאימות לפי דיני לשון הרע, לרבות הגנת 'אמת דיברתי'.

"מכיוון שפעולות בית-החולים (וגופים הקשורים אליו), ולא התקשורת, הן הנבדקות על-ידי משרדי הבריאות והאוצר, הנהלת בית-החולים אינה הגורם המתאים להתניע הליכים משפטיים מול הפרקליטות, וביקשתי מן המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי) שלא לשתף פעולה עם פנייה כזאת. אציע שלא תעשה ניסיון לפנות אל הפרקליטות בנושא, על מנת לחסוך מעצמך ומאתנו מבוכה נוספת".

היבנר-הראל ציינה בפני רוטשטיין כי אם ברצונו ליזום הליך משפטי בנושא, עליו לעשות זאת כאדם פרטי ולשאת בעצמו בהוצאות הכספיות, ולא באמצעות קופת בית-החולים או כל תאגיד וגוף שקשור אליו.

עוד באותו יום קיבל "גלובס" מכתב נוסף ממשרד גולדפרב-זליגמן, ואולם הפעם נאמר בו: "מרשנו, פרופ' זאב רוטשטיין, ייפה את כוחנו", כלומר מטעמו של רוטשטיין בלבד.

המכתב נשלח בנוגע לידיעה שחשפה כי במקביל לכך שהמסוק הפרטי של חברת אדלטק חנה בתוך האנגר בשטח בית-החולים, פרופ' רוטשטיין ערך מיפוי של תחנות הכוח הפרטיות שפועלות בשוק, וכתב לחשבת הכללית במשרד האוצר כי ייתכן שתחנת הכוח של "אשדוד אנרגיה" יכולה לספק את כל צורכי החשמל של בית-החולים. רוטשטיין לא ציין במסגרת המיפוי שערך כי אשדוד אנרגיה נמצאת בבעלות אדלטק, וכך גם תחנת הכוח "דוראד", שגם עליה כתב כי יש ברשותה כמה עשרות מגה וואטים פנויים. רוטשטיין ציין לטובה גם את תחנת הכוח "דליה", שאינה בבעלות אדלטק.

באותו מכתב, שנשלח מטעם באי-כוחו של רוטשטיין, נטען גם כי במכתב שנשלח על-ידי בית-החולים שיבא למשרד האוצר, הוצגו על-ידי בית-החולים כלל החברות המהוות פוטנציאל לאספקת חשמל פרטי לבית-החולים בטווח הנראה לעין, וביניהן גם החברות OPC, בתי זיקוק אשדוד, IPP אשקלון, חברת דוראד ועוד. כל זאת, כך נטען, "במטרה להציג את הפוטנציאל לרכישת חשמל מוזל, תוך מתן דגש לעובדה שכל יום חולף עלול להפחית את מספר המתמודדים הפוטנציאליים במכרז ואת הסיכוי לרכוש חשמל מוזל".

מהמרכז הרפואי שיבא לא נמסרה תגובה לידיעה עד לירידת הגיליון לדפוס.