המניות החמות הבאות? 7 החברות שמתכננות הנפקות

סקייליין ומגדלי הים התיכון הגישו טיוטות תשקיף לקראת הנפקת מניות ■ עוד בצנרת: TLVMedia, קבוצת אשטרום, אינרום תעשיות, טלרד, וכמובן - תנובה

האם 2014 תהיה שנת מפנה בתחום הנפקות האקווטי בשוק המקומי? לאחר כמה שנים שחונות, עשויה השנה הנוכחית לעורר גל של חברות לצאת בהנפקת מניות ראשונה ולהפוך מפרטיות לציבוריות.

הסיבות לכך נעוצות בסביבת הריבית הנמוכה, התשואות הנמוכות באג"ח הקונצרניות והחיפוש של משקיעים מוסדיים אחר תשואה. ולראיה - הגדלת החשיפה של גופי הפנסיה המובילים לאפיק המנייתי, מ-30% בממוצע בשנה שעברה לצפי של כ-40% בשנה הקרובה.

שתי חברות המבקשות לבחון את הטמפרטורה בשוק ההנפקות כבר בשבועות הקרובים, הן חברות הנדל"ן המניב מגדלי הים התיכון וסקייליין, שהגישו בימים האחרונים טיוטות תשקיף לקראת הנפקתן על בסיס דוחות ספטמבר 2013.

מגדלי הים התיכון היא מהחברות הוותיקות בענף הדיור המוגן בארץ. בבעלותה חמישה פרויקטים והונה העצמי עומד על 448 מיליון שקל. על פי טיוטת התשקיף, בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה החברה הכנסות של 87 מיליון שקל ורווח נקי של 91 מיליון שקל (שכלל בעיקר רכיב חשבונאי של עלייה בשווי הנכסים). הרווח בשנת 2012 כולה היה 17 מיליון שקל.

בעל השליטה בחברה הוא היזם מוטי קירשנבאום, המכהן גם כיו"ר (מחזיק 23% מההון, ובנוסף 5.5% דרך חברת יורופורט). בנוסף, מוחזקת מגדלי הים התיכון על ידי בוריס לוין (20%), קרנות המנוף בראשית (19%) ו-KCPS(המחזיקה ב-15%) וחברת הנדל"ן יורופורט (23%).

סקייליין, הפועלת מזה כעשור בתחום המלונאות ואתרי הנופש בקנדה, מוחזקת על ידי חברת מישורים של גיל בלוטרייך והכשרת הישוב של עופר נמרודי. בחמש השנים האחרונות החברה מתמקדת ומתמחה

בייזום ופיתוח של פרויקטי נדל"ן למגורים ומסחר, הממוקמים בצמידות לאתרי מלונאות ונופש במחוז אונטריו. את החודשים ינואר-ספטמבר 2013 סיימה סקייליין עם הכנסות של 263 מיליון שקל ורווח של 34 מיליון שקל (לאחר רווח של 21 מיליון שקל ב-2012 כולה).

עוד הנפקה שתנסה לצאת בשבועות הקרובים על בסיס דוחות ספטמבר היא של חברת האינטרנט TLVMedia, שנוסדה ב-2007 ומספקת טכנולוגיות פרסום באינטרנט. בכוונת החברה לגייס 30-40 מיליון דולר בבורסה בת"א, לפי שווי של כ-120 מיליון דולר אחרי הכסף. TLVMedia הוקמה על ידי אוהד גליקסמן, שמכהן כמנכ"ל החברה, ועופר זינגר, והיא מעסיקה כ-25 עובדים בת"א.

בהמשך: חברות של פימי ופורטיסימו

הנפקות על בסיס הדוחות השנתיים אשר מתוכננות להתבצע בהמשך השנה, כוללות את קבוצת אשטרום, מקבוצות הבנייה הפרטיות הבולטות בישראל, אינרום תעשיות, המרכזת מספר חברות תעשייה ונמצאת בשליטת קרן פימי, חברת התקשורת טלרד שבשליטת קרן פורטיסימו, וכמובן מי שצפויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר בשוק - חברת תנובה שבשליטת קרן אייפקס ומבטח שמיר.

אז מה קרה שדווקא השנה בחרו חברות אלו לצאת בהנפקה? "הסביבה הנוכחית תומכת בהנפקות אקווטי, בעיקר בשל העניין ההולך ופוחת באפיק האג"ח הקונצרניות שמנתב את הכסף לאפיק המנייתי", מסביר יונתן כהן, מנכ"ל כלל חיתום. עם זאת, לדבריו, היקף החברות שמתאימות ל-IPO הוא מוגבל. "ראינו בשנה שעברה הנפקה מוצלחת של ביטוח ישיר, שלא הביאה אחריה הנפקות משמעותיות נוספות. ההיצע בשוק המקומי להנפקות של חברות גדולות מוגבל, השוק יותר נגיש לחברות טכנולוגיה וביוטק".

נגה קנז, סגן יו"ר חברת החיתום רוסאריו קפיטל, מציינת כי "במשך תקופה ארוכה חווה השוק ריבית ריאלית מאוד נמוכה, שהשפיעה על הורדת המימון של החברות. מנהלי ההשקעות רואים כאן אלטרנטיבה להשקעה, וכאשר הפיצוי (הריבית, א' פ') על מתן החוב קטן יותר, כמנהל השקעות אתה מתחיל לבחון את האלטרנטיבה של אקוויטי. בסופו של יום, מנהלי ההשקעות רוצים לקבל תשואה הולמת על סיכון כמה שיותר נמוך".

- מהו היקף ההנפקה הצפוי של חברות אלו?

כהן: "זה יכול להגיע ל-100מיליון שקל ויותר בכל הנפקה, פרט לתנובה (שמתכננת להנפיק לפי שווי של 7-8 מיליארד שקל, א' פ'). עדיין, לא מדובר בסכום משמעותי לשוק ההון הישראלי - כל ההנפקות האלו ביחד הן הרבה פחות ממיליארד שקל".

קנז: "חלק מהחברות שצפויות להנפיק השנה מיועדות להיות במדדים מובילים, כמו למשל ת"א 75. השוק צמא לחברות גדולות משמעותית, ואני מאמינה שהוא יקדם את ההנפקות בברכה".

"כל חברה - ושיקוליה להפוך ציבורית"

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי החברות שבוחרות לצאת בהנפקה דווקא עכשיו, עושות זאת בעיניים פקוחות; ברור להן במה הדבר כרוך, הן מבחינת העלויות והן מבחינת הקשיים הרגולטוריים, ובראשם תיקון 20 לשכר הבכירים - סוגיות אשר לחברות הציבוריות יש לא מעט ביקורת לגבי יישומם.

"ככל שהחברה גדולה יותר, כך עלות הרגולציה פחות משפיעה עליה, לעומת חברות קטנות", מציין כהן. "לעיתים הצורך להיות חברה ציבורית, גובר על המגבלות הרגולטוריות". וקנז מוסיפה כי "ישנה רגולציה שמרתיעה הרבה חברות מלהיות ציבוריות. ההחלטה להפוך לציבורית היא כבדת משקל מצד כל חברה, ולכל אחת שיקולים משלה".

קנז מציינת כדוגמה את תנובה, שמאחוריה עומדת קרן השקעות המעוניינת לצאת להנפקה לשם קידום השקעתה, או למשל אשטרום שנמצאת בבעלות מספר משפחות, כאשר ההנפקה נועדה ככל הנראה להנזיל את החזקות הקבוצה ולאפשר לכמה מבני המשפחות לממש את חלקם, כמו שקרה בקבוצת עזריאלי ובקרסו

החברות שמתכננות
 החברות שמתכננות