חברת סרוגו נגד חברת שמשון זליג: "רכשה מגרש מאחורי גבנו"

חברת ראובן סרוגו הגישה תביעה נגד חברת שמשון זליג ובעלת קרקע בראשון-לציון תביעה כספית בסך 5 מיליון שקל בטענה כי הן גזלו ממנה עסקה

מחסור בעתודות קרקע זמינות לבנייה במרכז הארץ מביא עימו גם מאבקים בין יזמים על רכישת קרקעות, המגיעים לבתי המשפט. לאחרונה הגישה חברת ראובן סרוגו נגד חברת שמשון זליג ובעלת קרקע בראשון-לציון תביעה כספית בסך 5 מיליון שקל.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז באמצעות עורכי הדין רם ז'אן ולירון דהן ממשרד עמר, רייטר, ז'אן שוכטוביץ ושות', טוענת סרוגו כי לאחר שהושג הסכם בינה לבין בעלת הקרקע לרכישתה, פעלו הנתבעות מאחורי גבה וגזלו ממנה את העסקה.

מדובר בקרקע בת 4.6 דונם במתחם המכונה "משולש ז'בוטינסקי" בראשון-לציון, עליה ניתן להקים 52 יחידות דיור. בשנת 2005 רכשה סרוגו את הזכויות של אחד מבעלי הקרקע, ולאחר מכן פנתה לבת משפחה נוספת על מנת לרכוש את זכויותיה, אך על-פי התביעה, זו לא מיהרה למכור את חלקה לסרוגו.

בתביעה נטען כי לאחר כמה שנים שבהן פנתה סרוגו מספר פעמים לאותה בעלת קרקע, לבסוף נאותו עורכי דינה להיפגש עם סרוגו ,שהציעה לבעלת הזכויות לרכוש את הקרקע.

לאחר פגישות רבות בין הצדדים ומשא-ומתן נענתה סרוגו לדרישתה של בעלת הקרקע לשלם לה סכום של 600 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור, ובסך-הכול 30 מיליון שקל, נוסף לעלויות היטל השבחה וחיובי אגרות ופיתוח בסך 1.25 מיליון שקל.

המשא-ומתן התעכב בין היתר בשל דרישת הנתבעת לקיים פגישות בנוכחות ילדיה, שחלקם שוהים בחו"ל.

לאחר קיום פגישות עם ילדיה של בעלת הקרקע, בחודש יוני 2013 התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים, במהלכה סוכמו תנאי התשלום ולוחות הזמנים לתשלום, והצדדים נפרדו בלחיצת ידיים, שלאחריה הועברה לעורכי דינה של הנתבעת טיוטת הסכם בהתאם להסכמות שהושגו בין הצדדים.

עורכי דינה של סרוגו פנו מספר פעמים לעורכי דינה של הנתבעת על מנת לקבוע מועד לחתימת הסכם, ואלה טענו כי "העסקה סגורה", ו"אין מה ללחוץ", וכי לחברת סרוגו "אין מה לדאוג".

עוד עולה מהתביעה כי בחודש דצמבר 2013 פגש ראול סרוגו, מנהל החברה, את שלומי זליג, מנכ"ל משותף בחברת שמשון זליג, ונדהם לגלות כי זליג סיפר לו שרכש מהנתבעת את מלוא הזכויות בקרקע בסכום של 670 אלף שקל ליחידות דיור תמורת 32 מיליון שקל.

בתביעה נטען כי לחברת שמשון זליג היה ידוע היטב על המשא-ומתן המתנהל בין סרוגו לנתבעת, ולמרות זאת היא בחרה להכשיל את ההסכם בין סרוגו לנתבעת ללא צידוק כלשהו.

סרוגו דורשת מבית המשפט להצהיר כי בינה לבין הנתבעת נכרת הסכם מחייב לאור התנהלותן חסרת תום-הלב של הנתבעות, וכי זכותה עדיפה וגוברת על כל הסכם מאוחר יותר שנכרת עם הנתבעת.

עוד דורשת החברה לתת צו מניעה על איסור דיספוזיציה בקרקע. לחילופין היא דורשת לפסוק פיצוי שישולם על-ידי שתי הנתבעות בסך 19 מיליון שקל, שהוא הרווח הצפוי מהפרויקט.

מחברת שמשון זליג נמסר בתגובה כי "החברה רכשה 92% ממגרש לבנייה בתום-לב מבעלי הקרקע, ומבלי שהיה ידוע לה על כל טענה מצד מאן דהוא. גם לאחר הרכישה לא עלו כל טענות מצד סרוגו, אף כי עדכנו את סרוגו על הרכישה, לאור היותה בעלת זכויות מיעוט בקרקע מאז שנת 2005.

"לאור יחסנו הטובים ציפינו להגיע להבנות עם חברת סרוגו על בניית 4 היחידות שהיא זכאית להן מכוח היותה בעלת זכויות מיעוט בקרקע. להפתעתנו, חברת סרוגו דרשה שנבנה את הקרקע בשותפות מלאה, אף כי גם באותה עת לא עלו כל טענות כאילו כביכול הם רכשו את יתרת הזכויות בקרקע.

"רק לאחר סירובנו לשותפות המוצעת, הוגשה תביעה זו כנגד המוכרת וכנגדנו, בטענה התמוהה כי רכשה לפנינו את יתרת 92% מהמוכרת. חברתנו דוחה את הטענות נגדה, שהינן מחוסרות בסיס ונובעות לכאורה משיקולים זרים".